<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ליפשיץ

ב"כ המשיב 2 עו"ד יוני חדד

פרוטוקול

ב"כ העותר: בהמשך לדיון הקודם, פנו אל העותר לפני יומיים ושאלו אותו האם פנית לביהמ"ש בשביל לקבל טיפול והוא אמר פניתי לביהמ"ש בכדי לקבל גירוש מהארץ. כתוב שבתחילת המאסר פנו אליו בקשר לטיפול. בת/903 רואים שהוא לא נפגש עם שום עו"ס. הוא אומר לא נפגשתי עם עו"ס, לא פנה אלי עו"ד. ביהמ"ש ביקש לדעת האם במצבו כשהאנגלית שלו רצוצה האם בכלל ניתן לעשות לו טיפול. הוא לא אמר שהוא לא רוצה טיפול, הוא אמר שהוא פנה לביהמ"ש.

אני טוען שגורמי הטיפול אומרים פה דבר שהוא לא אמת. גורמי הטיפול רושמים במפורש שהאסיר בעבר היתה לו הזדמנות לגשת לטיפול וכבר שוחחו איתו והיתה איתו שיחת אינטג. אנחנו עברנו פה כבר כמה מדורים. במדור הראשון עברנו בוועדה וטענו שהוא לא ראה עו"ס. אף אחד לא בא ואמר הוא ראה עו"ס. הגענו לכאן בדיון הקודם וטענתי בפני ביהמ"ש שהוא לא ראה עו"ס. נכון שהוא לא ראה עו"ס. לפני כן היתה תגובת המשיב וגם בתגובה אומרים הוא לא ראה עו"ס.

אני מקווה שביהמ"ש לא לוקח את המסמך הזה כדבר רציני מאחר ואנחנו יודעים שהוא נפגע עם עו"ס הדבר מופיע בטופס של שב"ס, מופיע בת/903 ורשום חוות דעת סוציאלית ונרשם בתאריך מסוים פנינו אליו. ידוע לכל כשמדובר בעובד זר, אף עו"ס לא רואה אותו. העותר עתר נגד הוועדה ולא עתר לקבל טיפול וגם לא עתרו שיקבל טיפול.

גם אם יעבור היום טיפול מתי הוא יסיים את הטיפול?

רשמו פה שראו אותו קודם ועובדתית לא ראו אותו קודם. ביהמ"ש ביקש שאלות ברורות ומצוינות בפרוטוקול השאלות שביהמ"ש ביקש לדעת ופתאום שאלו אותו לכל מיני דברים על משפחתו.

היתה כאן ועדת שחרורים, הגשנו עתירה נגד ועדת השחרורים ולא נאמר כלום מבחינת המשיב לעניין הטיפול. אני טוען שיש כאן הטעיה של ביהמ"ש. עד היום היה להם כל כך הרבה הזדמנויות להגיד ראינו אותו נפגשנו איתו ובכל הזדמנות אנחנו אומרים הוא לא ראה עו"סית.

מעולם לא פנו לעותר ולא דיברו איתו עד לפני יומיים בגלל עתירה זו.

מה שעולה על הפרק זה אם יגורש מהארץ או לא יגורש מהארץ.

בדיון הקודם נאמר אם הוא יגורש מהארץ ובהתחשב במאפיינים המאוד מיוחדים של העבירה שלו שחבר אליו עובד מטעם מדינת ישראל והם ביצעו ביחד את העבירות על הגב של הנושא של הכוח של העובד הזה כי הוא מטעם רשות ההגירה, איך יתכן מצב שהוא יחזור, איפה פה הסיכון?

ב"כ המשיב 2: אין מקום ואין בסיס לתקוף את המסמך והמסמך מדבר בעד עצמו. בשורה תחתונה, העותר לא ראוי וגם לא הוכיח שהוא אינו מסוכן ובעניין זה אנחנו סבורים שהמסוכנות נבחנת לא רק כלפי אזרחי מדינת ישראל וגם אם הוא עובר להודו עדיין יש לכך משמעות.

<#3#>

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון למשך שנתיים בגין עבירות מרמה, איומים, אלימות, שוחד, הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט, נושא 4 אישומים בת"פ 29554-04-13 (בימ"ש מחוזי ת"א) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 29.9.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי תוך התחייבות לצאת את הארץ ולחזור למדינת מוצאו, הודו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר זקפה לחובתו של העותר את העובדה שלא עבר תהליך טיפולי במהלך מאסרו, שכן הוא מעולם לא נפגש עם עו"ס ולא הופנה לשום תוכנית שיקומית.

לטענתו, התנהגות העותר במהלך מאסרו ללא רבב, הוא שרוי במצוקה נפשית בגלל תנאי מאסרו, זו הסתבכותו היחידה עם החוק ומשכך החלטת הוועדה נושא העתירה חורגת ממתחם הסבירות.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרורו של העותר על תנאי וטוען כי העותר הוכיח את מסוכנותו בביצוע העבירות נושא מאסרו ובהיעדר טיפול אין כל אינדיקציה לכך שמסוכנותו פחתה.

ב"כ המשיב מפנה לעובדה שהעותר ניסה להימלט מהארץ במהלך משפטו ולכן הוא אינו ראוי לאמון הוועדה שלא יחזור על התנהגותו.

לצורך המשך הדיון בעתירה הפנינו שאלה לגורמים הטיפוליים במקום מאסרו של העותר בכל הקשור להליך טיפולי אותו ניתן לתת לעותר.

היום מונח בפנינו מכתבה של ראש תחום טו"ש בכלא רימונים, מקום מאסרו של העותר, ממנו עולה כי בשיחת הקבלה של העותר הוא מסר פרטים על משפחתו בחו"ל, ידע לציין את אופי עבירותיו, ציין כי מאשימים אותו וביקש להשתלב בתעסוקה.

לדברי העו"ס, בתום השיחה ניתנה לו האפשרות לפנות לגורמי הטיפול במידת הצורך אך הוא לא עשה כן אלא רק עמד איתם בקשר קונקרטי.

בעקבות הדיון הקודם פנתה העו"ס לעותר פעם נוספת בנושא הטיפול והוא ציין שהוא עדיין איננו מעוניין בטיפול, רוצה גירוש, ורוצה לחזור למשפחתו בהודו כי אביו חולה שם מזה 12 שנה.

העותר ציין כי בא כוחו אמר לו לגבי השיקום אך הוא אינו מעוניין בטיפול.

בסיפא מכתבה כותבת העו"ס כי גם כיום העותר לא מודה בעבירות המיוחסות לו ומציין שהוא רב עם אנשים כיוון שגילו שהוא עובד עם המשטרה.

איננו רואים כל מקום לפקפק בנכונות הפרטים שנכתבו במכתבה של העו"ס, שכוללים פרטים מעבר להצעה שהופנתה לעותר להשתלב בהליך טיפולי.

עמדתו של העותר בכל הקשור להשתלבות בהליך טיפולי שוללת את האפשרות לשחרורו על תנאי שכן הוא לא הוכיח בפני הוועדה במידה המוטלת עליו כי יש לו סיכויי שיקום לאחר שחרורו, ללא כל תוכנית טיפולית, הגם שלפי דבריו הוא יחזור למקום הולדתו בהודו ולא הוכיח כי פגה המסוכנות הנובעת מהתנהגותו במקרים נושא מאסרו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ד כסלו תשע"ה, 16/12/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.