זוהי תביעה לפיצוים בגין טענות התובע למחדלי הנתבעת באירוע חתונתו.

טענות התובע

1. התובע ביקש לערוך את אירוע חתונתו בגן האירועים של הנתבעת. חתונתו של התובע נקבעה ליום 30.3.14, זמן רב לפני האירוע. בין התובעים לבין הנתבעת נחתם הסכם בו התחייבה הנתבעת לספק לתובע ובת זוגתו שירותי קייטרינג, תאורה, עיצוב, חופה והגברה, וזאת תמורת תשלום סכום של 51,000 ₪. כן הוסכם בין הצדדים, כי בחתונה תהיה הפרדה בין נשים וגברים.
2. התובע טוען כי במהלך אירוע החתונה התגלו אינספור ליקויים ותקלות. כך, בשל ליקוי בהקמת החופה נפלה אם התובע בזמן החופה; תאורת החופה התמוטטה במהלך טקס הקידושין; האוכל שהוגש לאורחים במהלך האירוע היה קר, תפל ולא תאם את איכות המנות שהוצגו בפני התובע במעמד הטעימות. כמו כן, עמדת המנות האחרונות הוצבה במקום חשוך ונסתר באולם, מה שמנע מהאורחים לטעום מן המנות וכן חסרו מנות של וופל בלגי.
3. בנוסף, המלצרים באולם זרזו את האורחים ודחקו בהם לסיים את המנות, על מנת לסיים את האירוע מוקדם ככל האפשר, וביוזמת נציגי הנתבעת הסתיים האירוע בשעה 00:30 ולא בשעה 01:30, כפי שהוסכם מראש.
4. בניגוד להסכם, לא הוקצה אף גורם מטעם הנתבעת להכוונת האורחים בתחילת האירוע ובשל כל נוצר ערבוב של נשים גברים, ועל כן נטשו את האולם רבים מן האורחים.
5. כמו כן, לא בוצעה תאורת "לייזר" על-פי ההסכם, והאולם לא הואר בעת האכילה.
6. מספר ימים לאחר האירוע, פנה התובע לבעלים של הנתבעת, על מנת להסדיר את התשלום ושילם את מלוא התמורה, תוך שביקש את התייחסות הנתבעת למחדליה, אך הנתבעת לא נטלה על עצמה אחריות לתקלות באירוע. גם מכתב דרישה שנשלח לנתבעת לא זכה למענה.
7. התובע טוען כי עקב מחדלי הנתבעת נגרמה לו עגמת נפש רבה וכי הנתבעת לא נתנה את מלוא התמורה שהתחייבה ליתן על-פי ההסכם.
8. התובע דורש לחייב את הנתבעת בהחזר תשלום יחסי בסכום של 14,000 ₪, בפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪ וכן בהוצאות משפט.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טוענת כי התובע הוא שהפר את ההסכם, תקף את מנהלי הנתבעת ואיים על בא כוחם, לא שילם את חובו בתחילה, ורק לאחר פניית ב"כ הנתבעת שילם את חובו תוך שפרס אותו ל-24 תשלומים. כל הטענות בדבר הליקויים הועלו רק לאחר שהתובע נדרש לשלם את חובו לנתבעת.
2. לאחר שלתובע חזרו שיקים שמסר לתשלום התמורה, הסכימה הנתבעת לפנים משורת הדין להגיע לפשרה עם התובע, וספגה את ההוצאות ושכ"ט עוה"ד.
3. הנתבעת מכחישה את כל הליקויים הנטענים על ידי התובע וטוענת כי מדובר בסיפורי בדים ומעשיות. כך, התאורה היתה תקינה, וכן החופה, האוכל היה חם ומנהלי הנתבעת לא זירזו אף אחד על מנת לסיים את האירוע.

דיון והכרעה

1. השאלה הטעונה הכרעה היא האם במהלך אירוע חתונתו של התובע אצל הנתבעת נפלו ליקויים המזכים את התובע במתן פיצוי.
2. התובע בעדותו חזר על גרסתו בכתב התביעה, וטען כי חדר חתן וכלה היה מלוכלך, כי בשל ליקויים בהקמת החופה נפלה אמו בזמן החופה וכי תאורת החופה התמוטטה במהלך טקס הקידושין, כאשר אף אחד מנציגי הנתבעת לא טרח לתקן זאת.
3. כן העיד התובע, כי הוסכם שתהיה הפרדה בין גברים ונשים. על אף זאת אף אחד מנציגי הנתבעת לא כיוון את האורחים, כך שאנשים ישבו בערבוביה, ועל כן חלקם עזבו את המקום.
4. עוד טען התובע בעדותו, כי לא היתה תאורה צבעונית בזמן האירוע. בנוסף, האוכל שהוגש לאורחים במהלך האירוע היה קר, תפל ולא תאם את איכות המנות שהוצגו בפני התובע במעמד הטעימות.
5. כן טען התובע, כי לאורך כל האירוע זירזו המלצרים את האורחים, נטלו מהם את האוכל עוד לפני שסיימו לאכול, וכי ביוזמת נציגי הנתבעת הסתיים שעה קודם לכן, שכן הורו לתקליטן להפסיק להשמיע מוסיקה בשעה 00:30..
6. לתמיכת טענתו הציג התובע סרט וידאו של אירוע החופה וכן תמונות של החופה.
7. מנגד מנהל הנתבעת בעדותו הכחיש את טענות התובע, וטען כי לא היו דברים מעולם. אשר לחופה נטען, כי הווילון נפל בשל העובדה שאם התובעת אחזה בו, ולא היה מקום להחזיר את הווילון למקומו במהלך החופה עצמה. כן העיד מנהל הנתבעת, כי היתה מחיצה בין גברים לנשים כנדרש, כי האוכל היה ברמה גבוהה בדיוק כפי שהוצג בטעימות, כי המלצרים לא זירזו את האורחים וכי אף אחד מנציגי הנתבעת לא האיץ לסגור את האירוע ולא הורה לתקליטן להפסיק להשמיע מוזיקה.
8. אשר לתאורה הצבעונית, טען מנהל הנתבעת כי על-פי ההסכם לא התחייב לספק לתובע תאורת לייזר.
9. מנהל הנתבעת העיד כי, אף לאחר האירוע לא העלה התובע טענות בדבר ליקויים באירוע חתונתו, וכל טענותיו נולדו מספר חודשים לאחר מכן לאחר שהתובע נדרש לשלם את חובו לנתבעת עבור האירוע.
10. לאחר ששמעת את העדויות והתרשמתי מהן, וכן בחנתי את הראיות שהוצגו, הגעתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומם של ליקויים באירוע החתונה המזכים אותו בקבלת פיצוי.
11. כך, מהתמונות וסרט הווידיאו שהציג התובע, בהם מתועד אירוע החופה, עולה כי החופה הוקמה כראוי. אכן במהלך אירוע החופה, אמו של התובע צעדה לאחור ואיבדה שיווי משקל ועל כן אחזה בווילון האחורי עליו הותקנה תאורה, ובשל כך נפל הווילון. ואולם, הדבר אינו מעיד כי נפל ליקוי בהקמת החופה, שכן הווילון ועליו התאורה נפלו בשל העובדה שאמו של התובע נאחזה בו הואיל ואיבדה שיווי משקל, ולא בשל ליקוי כלשהו בחופה. כך גם איני מקבלת את טענת התובע כי היה על נציגי הנתבעת לפעול מידית להתקנת הווילון מחדש. כפי שהבהיר נציג הנתבעת בעדותו, הדבר אירע במהלך טקס החופה ולא היה מקום לפנות את האורחים על מנת להתקין את הווילון מחדש במהלך עיצומו של הטקס. לאור האמור, אני דוחה את טענת התובע לעניין ליקויים בחופה.
12. אשר לשלט הכניסה לאולם האירועים, התובע לא הוכיח כי הנתבעת התחייבה כי שלט הכניסה עליו רשום "גני אורה" יהיה מואר. גם אם כן היתה התחייבות כזו, המדובר בעניין שולי, שאינו יכול להיחשב כליקוי המצדיק פיצוי.
13. אשר לטענה בעניין אי הכוונת האורחים למקום מושבם שבעקבותיה לא היתה ישיבה נפרדת בין גברים לנשים, הרי שטענה זו הוכחשה על ידי הנתבעת ומנגד, התובע לא תמך טענתו בראיה כלשהי. כך בנקל היה יכול התובע להציג את סרט הווידאו של החתונה לתמיכת טענתו בעניין זה, כפי שעשה לגבי אירוע החופה, אך לא עשה כן. כידוע הכלל הוא שהימנעות בעל דין להציג ראיה הנמצאת בשליטתו פועלת לחובתו.
14. אשר לטענות התובע בעניין האוכל שהוגש, הרי שטענת התובע לא נתמכה בעניין זה בראיה חיצונית כלשהיא. כך, לא הובא לעדות מי מן האורחים שנכחו באירוע על מנת לאשש את גרסת התובע כי האוכל היה קר ויבש, כפי שנטען. מנגד, נציג הנתבעת העיד כי מדובר בדיוק באותו אוכל שהוצג בעת הטעימות, וכי האוכל הוגש חם, ועדותו היתה מהימנה עלי.
15. אשר לטענת התובע כי המלצרים זירזו את האורחים ונטלו מהם את האוכל בטרם סיימו לאכול, הרי שגם בעניין זה גרסת התובע לא נתמכה בעדות כלשהי להוכחת טענתו, וכאמור לא הובא לעדות אף אחד מן האורחים שנכחו באירוע.
16. הוא הדין באשר לטענה כי נציגי הנתבעת הורו לתקליטן להפסיק את השמעת המוסיקה בשעה 00:30, שעה לפני המועד המוסכם לסיום האירוע. התקליטן לא הובא לעדות, ומנגד מנהל הנתבעת העיד כי אין שחר לדברים ומעולם לא ניתנה הוראה כאמור, ועדותו היתה מהימנה.
17. אשר לתאורה, הרי שמההסכם שנחתם בין הצדדים עולה, כי הנתבעת לא התחייבה לספק תאורת לייזר במהלך האירוע, כך שיש לדחות את טענות התובע בעניין זה.
18. עוד אוסיף, כי מהראיות שהגיש התובע עולה כי פנה לראשונה בכתב לנתבעת על בתלונה לגבי ליקויים באירוע רק בחודש 07/14, היינו בחלוף למעל משלושה חודשים לאחר האירוע, עובדה שיש בה להטיל ספק בדבר מהימנות הטענות.
19. לאור האמור, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת טענותיו בדבר ליקויים באירוע החתונה שנערך אצל הנתבעת, ועל כן אני דוחה את התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 750 ₪.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ו, 25 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.