עסקינן בתביעה כספית בסך 147,640 ₪ נגד הנתבעים, מכוח ערבותם לחוב משכנתא של החייב העיקרי כלפי התובע.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 25.1.17.

במסגרת ישיבה זו, סוכם בין הצדדים כי יפנו במשותף לקבלת האישורים המתאימים למתווה של פשרה שגובש לסילוק התביעה. עוד סוכם כי היה ולא יסתייע לגבש פשרה ברוח ההסכמות שגובשו, מוסמך בית המשפט לפסוק בהליך זה על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על יסוד החומר המונח בפניו ובגבולות בין דחיית התביעה לבין חיוב מירבי של 40,000 ₪.

הסכמת הצדדים למתווה בכללותו קיבלה תוקף של החלטה.

לימים, התברר כי מתווה הפשרה לא הסתייע במסגרת הגורמים המאשרים בבנק ולכן התיק הובא בפניי למתן פסק דין על דרך הפשרה, ברוח ההסכמה דלעיל.

לאחר שעיינתי בתצהירים מאת הצדדים ובנספחים שצורפו ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים במסגרת התצהירים וכתבי הטענות, אני מחייבת את הנתבעים 1-5 לשלם לתובע סכום 25,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.

הנתבעים יישאו בסכום דלעיל בחלקים שווים, קרי כל אחד מהנתבעים ישלם לבנק סכום של 6,000 ₪ עד ליום 10.5.17. לאחר מועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.