מבוא

1. המבקשת בתיק זה עותרים למתן סעד הצהרתי שימנע כל דיספוזיציה בזכויות המשיבים 1- 2 במקרקעין הידועים כגוש 16579 חלקה 25 (125/3629 מן הזכויות) (להלן: "הנכס").

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס הינו נכס המצוי בנצרת וכעת הזכויות בו רשומות מכוח צוואה שערך סבה של המשיבה 2 ביום 24.4.2012 על שם המשיבה 2 שהיא בתה של המשיבה 1. עוד אין מחלוקת שהזכויות בנכס הועברו על שם המשיבה 2 בכפוף לזכאות המשיבה 1 (אמה של המשיבה 2 ובתו של המצווה) להתגורר בנכס למשך כל חייה.

3. המבקשת טענה כי העברת הזכויות מכוח צוואה למשיבה 2, בטלה, ומהווה הברחת רכוש. נטען כי המשיבה 2 עשתה כן כדי לחמוק מנושיה ולסכל מימוש שעבוד שהתחייבה המשיבה 2 לרשום לטובת המבקשת לצורך הבטחת החזר הלוואה שנתנה המבקשת למשיבה 1 ולבעלה.

4. המבקשת טוענת כי נתנה למשיבה 2 ולבעלה הלוואה אשר לא נפרעה ולהבטחת פרעונה התחייבה המשיבה 2 לשעבד הזכויות בנכס הרשומות על שם אביה המנוח לטובת המבקשת. נטען כי משהופרה התחייבות המשיבה 2 לפרוע ההלוואה הוגשה כנגד המבקשת 2, בעלה ושלושת ילדיה תביעה בתיק 24515-05-14 בבית המשפט השלום בעכו וכן נפתח תיק הוצאה לפועל מכוח שטר חוב. המבקשת טוענת כי יש להורות על ביטול כל פעולה שנעשתה להעברת הזכויות בנכס על שם המשיבה 2 ולהבטיח איסור דיספוזיציה בזכויות בנכס כדי לאפשר למבקשת, היה ותביעותיה נגד המשיבים יתקבלו, להפרע כדי המגיע לה מזכויות המשיבה 2 בנכס. לצורך כך עתרה המבקשת למתן סעד זמני במסגרת הבקשה העיקרית למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר על בטלות העברת הזכויות בנכס על שם המשיבה 2.

בסעד הזמני התבקש בית המשפט להורות על המנעות מהעברת הזכויות בנכס עד למתן פסק דין סופי.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס מצוי בנצרת וזה מקום מושבם של המשיבים. עוד אין מחלוקת כי ההסכם מכוח עותרת המבקשת למתן סעד זמני ועיקרי בהליך זה כולל תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט המוסמך בת"א – יפו.

לטענת ב"כ המבקשים לבית משפט זה סמכות לדון בעניין משום:

I הסכם ההלוואה נחתם בחיפה כאמור בכותרתו.

II מקום ביצוע התשלומים על פי ההלוואה נועד להיות במשרדי המבקשת בחיפה.

III שטר המשכנתא הנספח להסכם ההלוואה נחתם בחיפה וכלל סעיף שיפוט במחוז חיפה.

IV סעיף 23 להסכם בין הצדדים מקנה למבקשת זכות לבחור מקום שיפוט.

6. ביום 23.10.2014 ניתן צו זמני האוסר על ביצוע שינוי בזכויות בנכס בכפוף להפקדה כספית ונקבע דיון במעמד שני הצדדים.

7. ביום 1.11.2014 הוגשה תגובה לבקשה הזמנית בה נטען כי:

I חתימת המשיבה 1 על ההסכם לשעבוד זכויות בנכס שנטען כי נחתם עם המבקשת מזויפת.

II העברת הזכויות למשיבה 2 מכוח צוואה הינה פעולה שנעשתה כדין ואושרה על ידי הגורמים המוסמכים.

III למשיבה 1 אין זכויות בנכס ואין כל יריבות בין המבקשת המשיבה 2 הבעלים החוקי של הזכויות בנכס מכוח צוואה ובין המבקשת.

IV למבקשת אין כל סיכוי לקבל הסעד המבוקש על ידה ותביעתה כמו גם הבקשה הזמנית קנטרנית ודינה להדחות.

V אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה. כל המסמכים הרלוונטים לתביעה ולהלוואה האמורה בתביעה נחתמו בנצרת התשלומים על פי ההלוואה בוצעו בנצרת, וכן הנכס ומגורי המשיבים בנצרת. כמו כן מבחן מירב הזיקות מלמד על נצרת כמקום המושב המתאים לדון בתביעה והזיקה היחידה בין מחוז חיפה וההליך הינו מקום מגורי בא כוח המבקשת. כמו כן במקרה דנן קיימת תניית שפוט לא יחודית ועל פי מבחן מירב הזיקות יש להעדיף הקביעה כי התובענה תדון בבית המשפט בנצרת.

VI אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה משום שזו מבוססת על התחייבות נטענת לרשום משכון בזכות שבמועד ההתחייבות לא הייתה רשומה על שם המשיבה 1 ולפיכך עסקינן בהתחייבות חוזית לגבי זכות לא רשומה והסמכות העניינית לדון בה היא בהתאם לשוי הזכות בבית המשפט השלום המוסמך.

VII המבקשת נוקטת כפל הליכים בגין אותה עילה.

VIII במקרה דנן לא מתקיימים התנאים למתן הסעד הזמני. אין ראיה לכאורה באשר לזכויות המבקשת ולא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.

8. ביום 2.11.2014 קיימתי דיון במעמד הצדדים במסגרתו נחקרו המשיבים 1-2 ושמעתי סיכום טענות הצדדים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ושמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להדחות ויש ממש בכל טענות המשיבים לעניין זה.

2. מבלי לדון בטענות לעניין סמכות מקומית עניינית וטענות סף אחרות אני סבורה כי המבקשת לא הוכיחה קיומה של זכות לכאורה למתן הסעד המבוקש. לא נסתרה הטענה כי למשיבה 1 עמה התקשרה המבקשת אין זכויות בנכס האמורות בבקשה ובין המבקשת והמשיבה 2 אין כל יריבות.

3. זאת ועוד אין מחלוקת כי זכויות המשיבה מס' 2 בנכס נרשמו מכוח צוואה שאושרה כדין ולא הובאה כל ראיה כי הצוואה אינה תקינה או כי הזכויות על פיה אינן כדין או כי רישום הזכויות על פי הצוואה לא היה תקין.

באם מבקשת המבקשת לנצל זכויות אחרות כלשהן שיש לטענתה למבקשת מס' 1 על פי הצוואה עניין זה חורג מן הנטען בבקשה הזמנית או העיקרית שבפניי ובשלב זה אין הסעד הזמני המבוקש דרוש לצורך כך.

4. לאור האמור לעיל לא הוכח קיומן של ראיות לכאורה שנדרש להוכיחן לצורך מתן הסעד, לא הוכח כי קיימת יריבות בין המשיבה 2 והמבקשת, לא הוכח פגם בזכויות המשיבה 2 בנכס ולא הוכח במצב הרישומי הנוכחי כי למשיבה 1 זכות בנכס שהסעד הזמני המבוקש דרוש כדי למנוע עשיית שינוי בה. בנוסף ולאור חולשת הראיות לכאורה לא הוכח בפני כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובת המבקשת וכי אי מתן סעד יפגע באופן בלתי הפיך במקשת והפגיעה האפשרית במשיבות פחותה מפגיעה אפשרית במבקשת.

5. לאמור לעיל יש להוסיף כי מצאתי ממש בטענות הסף של ב"כ המשיבה הן לעניין סמכות מקומית והן לעניין סמכות עניינית. כלל לא ברור כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בהליך ולעניין הסמכות המקומית אכן מירב הזיקות במקרה דנן הן לבית המשפט המוסמך בנצרת ותניית שיפוט אם קיימת לעניין זה בהסכם (אשר אינו רלוונטי למשיבה 2) אינה יחודית ואינה מותרת החלת מבחן מירב הזיקות במקרה דנן.

סיכום

6. לאור כל האמור לעיל ומטיעוני ב"כ המשיבה בפניי אני סבורה כי דין הבקשה הזמנית להדחות. המבקשת תשלם למשיבות הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו.

כספים שהופקדו בקופת בית המשפט ישמשו לתשלום ההוצאות שנפסקו ויועברו למשיבות באמצעות בא כוחם והיתרה אם תשאר תועבר לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.

7. היה ולא תוגש כל הודעה אחרת בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו אראה הצדדים כמסכימים למחיקת הבקשה העיקרית ללא צו להוצאות.

התיק יובא לעיוני בעוד 40 יום מהיום.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ה, 25 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.