ערעור על החלטותיה של כב' הרשמת עירית כהן בבית משפט זה מיום 28.10.14 אשר דחו את בקשות המערערת לפטור מאגרה ולפטור מהפקדת עירבון.

1. המערערת הגישה ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט בירושלים ביום 7.9.14, על ידי כב' השופטת תמר צבן בר אשר, ובה נדחתה על הסף תביעתה נגד משיב 2, עיתון ידיעות אחרונות בע"מ (להלן: "העיתון"), ומשיב 1, מר גד ליאור, כתב בעיתון, בשל ידיעה שפורסמה בעיתון אשר סיקרה אירוע בו השתתפה גם המערערת, אשר לטענתה היה בה משום הוצאת לשון הרע כנגדה. המערערת עתרה לפיצוי בסך 200,000 ₪.
2. לתביעה זו קדמה תביעה נוספת שהגישה המערערת, בה עתרה לפיצוי בסך 1,000,000 ₪ בגין אותה עילה. המערערת ביקשה באותו הליך פטור מאגרה. גלגוליו של אותו הליך רבים הם, אך בקליפת האגוז יצוין כי בקשתה של המערערת לפטור מאגרה נדחתה, וכך גם ערעור שהגישה על ההחלטה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה - נדחתה אף היא, משלא הפקידה המערערת עירבון שנדרשה להפקיד בסך של 2,000 ₪. לבסוף, ביום 5.7.12, נמחקה התביעה לבקשת המערערת עצמה. ברם, ביום 26.2.14, עוד טרם הוגשה הבקשה למחיקת התביעה, הגישה המערערת תביעה שניה. בתביעה זו, הגישה המערערת לבית משפט השלום שוב בקשה לפטור מאגרה, תוך שהיא מציינת את ההליכים בהם ניתן לה פטור בעבר, אך היא לא מזכירה את התביעה הראשונה שהוגשה זה מכבר על ידה. רשם בית משפט השלום נתן לה פטור מאגרה. בהמשך, המערערת הגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בה עתרה, בין היתר, לתשלום סכום של 300,000 ₪ פיצוי כפי שלטענתה נתבע על ידה (בעוד שתביעתה המקורית עמדה על סכום של 200,00 ₪). בקשתה זו של המערערת התקבלה, וניתן לטובתה פסק דין בהיעדר הגנה. ואולם פסק הדין בוטל בסופו של יום, ובקשת המשיבים לסילוק התביעה כנגדם על הסף - התקבלה. פסק הדין שסילק את תביעתה של המערערת על הסף, הוא זה אשר המערערת מערערת עליו כעת לפני בית משפט זה.
3. במסגרת פסק דינו, בית המשפט השלום קבע כי תביעת המערערת נעדרת כל סיכוי. זאת, בהתבסס על פסק דין אחר אשר ניתן בעניינה של המערערת (אשר הגישה תביעת נזיקין במקביל כנגד משטרת ישראל בשל התנהלותה של זו באותו אירוע נשוא הידיעה), בו נקבעו ממצאים עובדתיים באשר לנסיבות האירוע שעליו דווח בעיתון, באופן המבסס את טענת ההגנה של המשיבים בדבר "אמת בפרסום". ערעור על אותו פסק דין נדחה, כמו גם בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המערערת לבית המשפט העליון. בנוסף, בפסק הדין ניתן משקל להתנהלות המערערת בהליך ולהליכים הרבים אליהם נדרשו המשיבים בשתי התביעות, ונפסקו כנגדה הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. בד בבד עם הגשת הערעור על פסק הדין האמור, הגישה המערערת בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטותיה מיום 28.10.14, דחתה כב' הרשמת את הבקשה לפטור מאגרה, אך קבעה, כי היא מתירה למערערת לשלם את האגרה בארבעה תשלומים שווים. כמו כן, הופחת העירבון והועמד על סך של 6,000 ₪ בלבד.

מכאן לערעור שבפניי.

1. לשם קבלת פטור מאגרה, בהתאם להוראות סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), נדרשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה והתרשמות בית המשפט כי ההליך מגלה עילה. על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו לפטור מאגרה בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה (בשג"צ 6088/09 שריאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.12.09)). בהתאם לתקנות, על המבקש לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי וליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. בקשה אשר מוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הנדרשת כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות אך מטעם זה בלבד (ראו למשל: בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא (פורסם בנבו, 29.5.89)).
2. בענייננו, לבקשה לפטור מאגרה, כמו גם לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, לא צורפו מסמכים עדכניים המאמתים את הטענה בדבר מצבה הכלכלי הקשה הנטען של המערערת, למעט דף חשבון בנק בודד המפרט תנועות בחשבון הבנק למשך שלושה ימים בלבד, מיום 19.9.14 ועד יום 21.9.14, ומצביע על יתרת חובה של כ-15,000 ₪. גם טענתה של המערערת בדבר ההלוואה שנזקקה לקחת לאחרונה, לא נתמכה במסמכים. דפי חשבון בנק נוספים שצורפו כנספחים לבקשות שהוגשו על ידה בעבר, אינם קריאים - למעט דף חשבון נוסף המפרט תנועות חשבון מיום 20.1.14 ועד 30.1.14 בלבד - וממילא אינם עדכניים, ומפרטים לכאורה תנועות בחשבון הבנק בשנים עברו, ובעיקר בשנים 2010 ו-2011. המערערת ציינה כי היא נושאת בתשלומי משכנתא, אך לא צורפו מסמכים כלשהם המפרטים מהם הנכסים שברשותה, כמו גם מסמכים עדכניים אחרים המעידים על שיעור הוצאותיה, למעט התצהיר שהגישה. בנסיבות אלה אפוא, לא ניתן לקבוע כי המערערת עמדה בדרישה להוכיח אי יכולת כלכלית לשלם את האגרה, לפי המבחנים שפורטו לעיל.
3. באשר לתנאי השני הנוגע לסיכויי הערעור. בשלב זה, אין המבקש לפטור מאגרה נדרש להוכיח את תביעתו, ודי כי יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעה (רע"א 321/07 רבינוב-גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא (פורסם בנבו, 21.8.07); בש"א 329/09 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990)), אם כי עליו לשכנע את בית המשפט בצדקת תביעתו (בש"א (חי') 7938/03 עופר שירותי שאיבת בטון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 18.1.04)). בענייננו, בנסיבות בהן קבע בית משפט קמא כי התביעה נעדרת כל סיכוי, וזאת בהתבסס על פסק דין חלוט שניתן באותו עניין נשוא התביעה, הנטל המוטל על כתפי המערערת להוכיח כי סיכויי הערעור כה גבוהים, עד כי מצדיקים הם את התערבות ערכאת ערעור בממצאי פסק הדין, כבד עד מאוד. המערערת לא עמדה בנטל זה. כפי שקבע בית משפט השלום בפסק דינו המנומק, טענות המערערת כי הידיעה בעיתון כללה פרטים שאינם מדויקים, אינה מצדיקה על פניה דחיית טענת "אמת בפרסום".
4. ובאשר למתן פטור מהפקדת העירבון. אף בעניין זה נדרשים התקיימותם של שני תנאים מצטברים: שידו של המבקש אינה משגת לגייס את סכום העירבון, ושסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. על המבקש לפרוש תשתית עובדתית ועדכנית שתבסס את הערכתו כי הוא נעדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון (ע"א 8405/09 מסארוה נ' כהן (פורסם בנבו, 24.11.09)). כמפורט לעיל, בעניין פירוט התשתית העובדתית עליה נשענה המערערת בבקשתה לפטור מאגרה, הרי שגם בעניין בקשתה לפטור מהפקדת עירבון, לא עמדה המערערת בנטל הנדרש. כך גם על המבקש פטור מהפקדת עירבון ליתן פירוט ותיעוד של המצב הכלכלי של קרובי משפחתו ולגבי נכונותם לסייע לו (ראו: ע"א 7079/09 שיבלי נ' בית החולים האנגלי (פורסם בנבו, 26.11.09)). בהיבט זה, המערערת גם לא הצביעה על פעולות שנקטה לגיוס כספים מקרוביה.
5. בנוסף, יש אף ליתן את הדעת לכך שמטרת העירבון היא לתת למשיב מענה להוצאותיו אם יידחה הערעור. מכאן, העובדה שהמערערת מצהירה כי מצבה הכלכלי אך החמיר בשל ההוצאות שנפסקו כנגדה בהליך בבית משפט השלום, אינה מטה את הכף לטובתה. אדרבה, יש ליתן משקל משמעותי לשיקול בעניין האפשרות שיינתן מענה לפיצוי המשיבים בהליך על הוצאותיהם, לוּ יידחה הערעור, על אחת כמה וכמה שעה שמצהירה המערערת על קשייה לעמוד אף בתשלום ההוצאות שהושתו עליה זה מכבר, על ידי בית משפט השלום. משצומצם גובה העירבון שנדרשה המערערת להפקיד בגין הערעור נשוא הליך זה, אין לה למערערת כל עילה לדרוש סעד נוסף בעניין זה.
6. ועוד, באשר לטענת המערערת, החוזרת ונשנית, לפיה ניתן לה בעבר פטור מתשלום אגרה כמו גם מהפקדת עירבון. בטענה זו אין ממש. ברי כי אין בכך שהמערערת קיבלה פטור מתשלום אגרה, בהליכים אחרים, כמו גם בהליך זה, בגדר פטור גורף מתשלום אגרה בכל התביעות אשר יוגשו על ידה מאותו שלב והלאה. כך גם בעניין פטור מהפקדת עירבון שניתן לה בעבר.

כב' הרשמת באה אפוא, לקראת המערערת ואין מקום להתערב בהחלטותיה. לאור האמור לעיל, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪. התשלום הראשון בגין האגרה ישולם אפוא, תוך 7 ימים מהיום, והעירבון יופקד תוך 14 ימים לאחר מכן.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.