בפני בקשה להתיר למבקשת (להלן: "הנתבעת") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה מיום 9.9.14 וזאת לפי הוראת סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן: "הבקשה").

עובדות המקרה

המשיב (להלן: "התובע") יליד 1953, נפגע בתאונת דרכים ביום 16.7.13.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה וביום 17.2.14 התקיימה וועדה רפואית ללא נוכחות התובע והועדה ביקשה לקבל לידיה פיענוח של בדיקת CT צווארי. ביום 26.5.14 נבדק התובע על-ידי הוועדה הרפואית של המל"ל והתלונן על כאבי צוואר ונקבעה לו 5% נכות צמיתה לפי תקנה 37(5)(א) במחציתה. עוד קבעה הוועדה כי לתובע נכות זמנית בשיעור 20% מיום 22.7.13 עד 31.10.13, ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור 10% מיום 1.11.13 עד 31.1.14.

על קביעה זו הגיש התובע ערר וביום 9.9.14 והוא נבדק על ידי הועדה הרפואית לעררים שקיבלה את הערר וקבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% לפי תקנה 37(5)(א). כמו נקבע לתובע נכות זמנית בשיעור 20% מתאריך 22.7.13 ועד 31.10.13.

על קביעה זו הגישה הנתבעת בקשה להבאת ראיות לסתור.

נימוקי הבקשה

לתובע עבר רפואי עשיר של כאבים ומגבלה בצוואר אשר לא היה ידוע למל"ל. בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה הצהיר התובע, כי הוא לא סבל ממגבלה בצוואר והצהרה זו אינה משקפת את המציאות. לטענת הנתבעת, בפניי וועדות המל"ל לא עמדו מלוא תיקיו הרפואיים של התובע מעברו ובהחלטתה נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין.

תגובת התובע

לטענת התובע דין הבקשה להידחות, הנתבעת לא הראתה טעם משפטי אחד אשר יש בו להצדיק הבאת ראיות לסתור. בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל עמד תיקו הרפואי של התובע מקופ"ח, כפי שצוין בפרוטוקולים.

עוד טען התובע, כי באירועים שציינה התובעת לא נגרמה לתובע נכות צמיתה ומדובר בחבלות יבשות וחסרות משמעות ומאחר ואין נכות קודמת ממילא לא ניתן לנכותה מהנכות שנקבעה כעת.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הנתבעת ותגובת התובע ועיינתי במסמכים שצורפו, אני סבורה שדין הבקשה להתקבל.

הצהרתו של התובע בתביעה למל"ל אינה עולה בקנה אחד עם מסמכיו הרפואיים, אותם צירפה הנתבעת. בסעיף 5 לטופס נשאל התובע אם הוא סבל בעבר מכאבים או מחלה הקשורים או דומים למצבו כיום ועל כך השיב בשלילה.

בשלושת הפרוטוקולים של וועדות המל"ל התבקש התובע בסעיף 3 לרשום פגימות או ליקויים שהיו לפני התאונה היינו מצב קודם, אלא שסעיף זה הושאר ריק.

מנגד, עיון במסמכים הרפואיים אותם צירפה הנתבעת העלה תמונה שונה לחלוטין לפיה, עובר לתאונה דנן סבל התובע מכאבי צוואר והיה מעורב בשתי תאונת דרכים בשנת 2004 ו-2007, כמפורט להלן:

בתיעוד מיום 28.6.04 נרשם "היה מעורב בתאונת דרכים בשל פגיעת רכב ברכבו מהצד. העיף אותו על אוטובוס שחנה בצד.... מאז סובל מכאבים עזים בצוואר אחורי... מחמיר, הגבלה בתנועה הצואר לטראלי...", ובהמשך ב"ממצאים: הגבלה ניכרת בתנועת הצוואר לטראלית...".

בתיעוד מיום 8.7.04 נרשם "יש שיפור בנתיים מבחינת הכאבים עובר פיזיותרפיה. יש עדיין סחרחורות ורגישות בע"ש צוארי" ובהמשך צוין "רגישות באזור הצואר".

במסמך מיום 18.7.04 התלונן התובע על כאבים בעקבות התאונה, בבדיקתו נמצא "כאב בצואר תחתון, תנועה מלאה עם כאב בסוף רוטאציה לימין...".

במסמך מיום 15.7.04 התלונן התובע על כאבים בגב עליון והוא קיבל מדבקה לגב העליון להקל על כאביו.

בתיעוד מיום 19.10.04 נרשם "היה אצל אורתופד בתהש הנל מתרשם מכאבים בתנועת מצואר ובבדיקה רגישות בהנעת הצואר" ונמצאה הגבלה קלה בתנועות הצוואר.

בתיעוד מיום 21.6.07 נרשם כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים כשרכב פגע ברכבו מאחור והוא התלונן על תחושת אי נוחות, חולשה וכו' ובהמשך התלונן על כאבים בכתף.

אין בידיי לקבל את טענת התובע, כי לא נקבעה לו נכות בעקבות התאונות, ולכן אין לפגיעות אלה השפעה כלשהי על נכותו כיום. טענה זו צריכה להיות מונחת לפתחו של המומחה הרפואי ודי בעובדה שהתובע לא ציין בפני הועדה כי נפגע לפני שנים בצוואר בתאונת דרכים, כדי להוות טעם המצדיק להתיר הבאת ראיות לסתור. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט צבי זילברטל ברע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (פורסם ביום 8.4.13), כדלקמן:

"ככלל, היתר להביא ראיות לסתור יינתן כאשר מתברר שנפל פגם מהותי בהליך שהתנהל בפני הרשות המוסמכת לקבוע את הנכות על-פי הדין (במקרה שלנו, ובדרך כלל, הכוונה לוועדות הרפואיות שמטעם המוסד); או כאשר קיימים טעמים עובדתיים ממשיים המצביעים על כך שהנכות שנקבעה אינה משקפת את המצב לאשורו (בין אם לא נבחנו נתונים הנוגעים לתקופה שקדמה לתאונה הנדונה, בין אם לא נשקלו נתונים שהתגבשו לאחר מועד אותה תאונה)"

ובהמשך,

"כאשר הנפגע אינו פורש ביוזמתו את כל החומר הרפואי שיכול להיות רלבנטי בפני הגוף האמור לקבוע את נכותו, יכול מחדל זה לחזק את המסקנה שלפיה לאותו חומר יש משקל פוטנציאלי בכל הנוגע לקביעת הנכות" (הדגשה שלי-א.מ.ג.).

גם העובדה שבסעיף 4 לפרוטוקול הוועדות נרשם כי המסמכים שעמדו בפני הוועדה "גיליון רפואי" או "כרטיס רפואי מקופ"ח", אינה מבארת כי מלוא התיעוד הרפואי בעניינו של התובע היה מונח בפניה. לעניין זה, יפים דבריו של כבוד השופט אליעזר ריבלין ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (פורסם בנבו ביום 25.06.07):

"... אין וודאות בדבר, ואפשר שאכן הועדה לא נחשפה, או לא היתה ערה, לקיומו של תיעוד קודם רלבנטי. יש להדגיש עוד, כי הועדה ציינה שהובא בפניה "כרטיס רפואי" ו"תעודות רפואיות", אולם אף אם נניח כי הכוונה היא לכרטיס הרפואי הרלבנטי, שבו נכלל תיעוד בדבר פגיעות שעבר המשיב ברגלו, הרי שהמבקשות מצרפות מסמכים נוספים, שלא צוינו ברשימת המסמכים שהיו בפני הועדה, ושגם בהם יש התייחסות לפגיעות בברך ימין או ברגל ימין. בהתחשב באי-הבהירות ובספקות שהועלו באשר למהות המידע שהיה בפני הועדה, נראה כי יש לסווג מקרה זה כאחד מן המקרים החריגים שבהם מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור" (הדגשה שלי-א.מ.ג.).

הוועדות לא פירטו אם הכרטיס הרפואי מכיל תיעוד המתייחס לעברו של התובע וסבורני, כי אילו היה מונח בפניי הוועדות מלוא התיעוד הרפואי עובר לתאונה דנן היינו מצפים לראות את התייחסותן למעורבותו בשתי תאונות דרכים ולתלונותיו בגין כאבי צוואר. העובדה שדברים אלו לא באו לידי ביטוי בשום צורה בהחלטת הוועדות, היא הנותנת כי לא עמד בפניהן מלוא התיעוד הרפואי.

ככלל, הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. הטעמים העיקריים לכך הם כאשר ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית ו/או כאשר מתגלים טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים (בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 509). בענייננו, כאשר אין לבית המשפט יכולת לדעת האם מלוא התיעוד הרפואי המתייחס לאירועים בהם היה התובע מעורב עובר לתאונה היה מונח בפניי הוועדה, יש בכך כדי להוות פגם מהותי המצדיק להתיר הבאת ראיות לסתור ומן הטעם הזה דין הבקשה להתקבל.

נוכח האמור לעיל, אני מוצאת כי התקיימו הטעמים החריגים אשר יש בהם כדי להצדיק מתן ההיתר לנתבעת להביא ראיות לסתור.

בשכר טרחת המומחה הרפואי תשא בשלב זה הנתבעת. אני קוצבת את שכר טרחת המומחה בסך של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ.

כתב מינוי ישלח בנפרד.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים עם אישורי מסירה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ה, 10 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.