1. זוהי תביעה כספית על סך 460,000 ₪, בטענה לנזק כספי שנגרם לתובעים בשל רשלנות הנתבע, בייצוגם בעסקת מכר מקרקעין.

2. עסקינן בחלקה 129 בגוש 13531 (להלן: "החלקה") שמחצית זכויות הבעלות רשומות על שם אברהם אוזן והמחצית האחרת נמכרה לתובעים בהסכם מכר מיום 18/1/10.

הנסיבות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מכתב התביעה:

3. התובעים פנו למתווך לשם איתור שטח בשכונת נוף כנרת בצפת לבנייה וזה מצא להם שטח בבעלות שחף ומירי אזולאי. בעקבות כך, פנו התובעים לנתבע לייצגם בכל הקשור לחתימה על הסכם רכישה, בדיקת הזכויות וכל הקשור למגרש.

4. הנתבע קיבל על עצמו את הייצוג ואף הודיע כי הוא מכיר אישית את החלקה מאחר וייצג את מר אוזן אברהם, מי שמחזיק במחצית הבעלות בחלקה, דבר המצריך עריכת הסכם שיתוף לחלקה, ליצירת שני מגרשים.

5. טרם החתימה על הסכם המכר, נודע לתובעים כי הבעלים הרשומים במחצית החלקה, הן שתי חברות, האחת עידן גל השקעות בע"מ, השנייה, אד-מרי השקעות בע"מ ואדם נוסף בשם אדמונד לוי, המיוצגים על ידי עו"ד אילן לוי. לטובת שחף ומירי אזולאי רשומה הערת אזהרה.

6. לאחר החתימה על הסכם המכר, התברר לתובעים כי לא ניתן לבנות על החלקה בשל העדר פרצלציה. לאחר שנה של סחבת, החליפו התובעים ייצוג ופנו לעו"ד אוחנה יאיר שפעל לביטול הסכם המכר והשבת התמורה הכספית ששולמה. גביית התמורה ששולמה ארכה זמן רב ונדרש לשם כך, פניות לערכאות משפט והוצאה לפועל.

7. לטענת התובעים, הנתבע התרשל בבדיקת הזכויות, פרצלציה של המגרש ואחוזי הבנייה המותרים, והם נאלצו להיגרר להליכים משפטיים מיותרים ולנזקים כספיים.

הנסיבות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מכתב ההגנה:

8. לטענת הנתבע, התובעים, עו"ד אילן לוי, מר שחף אזולאי והמתווך בעסקה, הגיעו אליו למשרד ביום 18/1/10,לאחר תיאום טלפוני וביקשו שייצגם בעסקת מכר לרכישת מחצית הזכויות בחלקה.

9. לטענת הנתבע, הסכים לייצג את התובעים לאחר שהבהיר להם כי אין לו כל מידע בקשר לזכויות הבניה ואין הוא אחראי בכל אופן שהוא לנושא זה ועל התובעים לבצע בדיקה ברשות המקומית בטרם הרכישה. בתשובה לכך, אמרו התובעים כי הנושא נבדק על ידם והם פוטרים את הנתבע מכל אחריות בהקשר לכך והם מבקשים להבטיח את זכויותיהם הקנייניות בחלקה.

10. בכפוף לעיל, קיבל הנתבע על עצמו את ייצוג התובעים, הוציא נסח רישום לחלקה, ממנו למדו שמחצית הזכויות רשומות על שם אברהם אוזן ובאותו היום נחתם הסכם המכר. ביום 20/1/10 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים והוגשה בקשה למחיקת הערת אזהרה לטובת שחף אזולאי, וכשזו נמחקה, הועברה התמורה למוכרים. ביום 8/2/10 דווחה העסקה לרשויות המס. משלב זה, פעלו התובעים באמצעות עו"ד יאיר אוחנה מבלי שצורף לכל הליך משפטי בעבר, שנקטו התובעים.

11. לטענת הנתבע, פעל על פי חובתו והבטיח את הזכויות הקנייניות של התובעים וכל הנזקים הנטענים הם פועל יוצא של הפרת ההסכם לביטול ההסכם מצד המוכרים.

דיון והכרעה:

12. העובדות הצריכות לעניין בתמצית, התובעים רכשו מחצית מזכויות בעלות במושע בחלקה. על גבי החלקה, בטרם הרכישה, היה קיים בית מגורים. לאחר המכירה, התברר לתובעים שכל זכויות הבניה בחלקה נוצלו על ידי הבעלים המשותפים לחלקה, ולא נותרו זכויות בניה נוספות לניצול. משמעות הדבר, שגם אם תחולק החלקה בין השותפים, לא ניתן לבנות בית מגורים נוסף בחלקה. התובעים פעלו לביטול הסכם מכר והשבת התמורה מהמוכרים והגישו את התביעה כאן, בטענה שהנתבע התרשל משום שלא בדק את הזכויות התכנוניות בחלקה.

13. אין חולק, ואין טענה כזו בפי התובעים, שנפלה שגגה או מחדל, בייצוג התובעים בכל הנוגע לזכויות הקניינות שנרכשו. הנתבע ערך בדיקה בנושא זכויות הבעלות, פעל להוציא נסח רישום מעודכן, ערך את ההסכם הנחוץ, רשם הערת אזהרה לטובת התובעים לאלתר ודיווח כדין לרשויות המס.

14. התובעים מלינים על הנתבע, בכל הקשור לתכנון, חלוקת החלקה וזכויות הבניה בחלקה. שכאמור, התברר שלא נותרו זכויות בניה נוספות לניצול.

15. אין ספק, זכויות קניינות במקרקעין משולבות בזכויות התכנוניות החלות על המקרקעין.

16. נקבע בפסיקה, שעורך הדין חב חובת זהירות בהפעלת מיומנות סבירה כאשר מטפל הוא בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג, ובכל דרך שהיא. על עורך הדין למסור ללקוחו פרטים רלוונטיים המצויים בידיעתו, להודיע ללקוח את מצב הדברים לאשורם, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה, ולהסביר ללקוחו את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. ראה ע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מד(4) 446 ,בעמ' 463:

"עו"ד, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח – אם ביעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיוצא באלה – רואים אותו כמי שמציג בפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עו"ד רגיל בנסיבות דומות" כמו כן נקבע ב-ע"א 2625/02 נחום, עו"ד נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385, מפי כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק (דעת הרוב) בעמ' 425:

"מסקנתי היא אפוא כי המשיבים היו לקוחותיו של המערער בעת שערך את עסקת 'המכר המותלה' בינם לבין יהודה. אין חולק כי במצב דברים זה על המערער מוטלת חובת אמונים וחובת זהירות כלפי המשיבים. הלכה מושרשת היא כי עו"ד חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, ובמקצועיות ובנאמנות...".

17. עוד נקבע בע"א 751/89 ברכה מוסהפור נגד אדוארד שוחט, פורסם ביום 27/7/92:

סיכומו של דבר, עורך-דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה).

18. התובע הצהיר בעדותו כי הנתבע מסר לו שהוא מכיר את החלקה וידע על העובדות הקשורות בחלקה לרבות אחוזי בניה מותרים. מנגד הצהיר הנתבע בעדותו, שלא הכיר את החלקה ולא את זכויות הבנייה בחלקה, לפני חתימת ההסכם, ופרטי ומהות העסקה נודעו לו לראשונה במהלך הפגישה. הנתבע הצהיר, כי הכיר את אברהם אוזן כשייצג אותו במכירת דירה, לא ברכישת מחצית החלקה, שנה קודם לכן. הנתבע הצהיר בעדותו, כי הוא אינו אחראי לכל הקשור לזכויות הבנייה בחלקה ועל התובע לבצע את הבדיקה ברשות המקומית בנוגע לזכויות הבנייה, טרם הרכישה, וכי יש לעצור את המשך העסקה לצורך קיום הבירור, על כך נענה מהתובע, כי הדבר נבדק והוא פוטר את הנתבע מכל אחריות בנושא.

19. בחקירתו הנגדית של התובע השיב כך:

ש: באותו מעמד שאתה אומר שאתה מעוניין במגרש הזה כי אתה רוצה לבנות בית, אומר לך עו"ד לוי שאתה יכול לבנות ואין לך מה לדאוג או שהוא שותק ואתה לא שואל כלום.

ת: הוא אמר לי שכן ניתן לבנות שם. גם לפני נאמר לי גם על ידי שחף וזאת הייתה המטרה של הרכישה של הנכס לטובת בניה, גם על ידי שחף גם על ידי אופיר וגם על ידי אילן.

20. בחקירתו הנגדית של הנתבע השיב כך:

ש: מפנה לסעיף 5 לתצהירך, באיזו צורה הסברת את זה שאתה לא אחראי לזכויות הבניה.

ת: תשובה הגיע למשרד באותו בוקר של החתימה, אני קונה מגרש. אני לא זוכר האם תשובה הגיע כמה דקות לפני או שהם הגיעו ביחד. בכל מקרה כשאמר לי תשובה שהם רוצים לקנות מגרש, אמרתי לפני שבאים לעניינים הקנייניים, לגבי מה שניתן לבנות במגרש או לא ניתן לבנות, אין לי מידע, זה דבר שצריך לעשות מול הועדה, אם לא בדקת תלך ותבדוק, זה מעכב את העיסקה. מאיפה יש לי את המידע הזה. אז תשובה אמר לי הכל בסדר כבר בדקתי.

...

ש: ואתה כעורך דין לא היית צריך לעשות בדיקה כמה אחוזי בניה המגרש.

ת: לא, ובטח שלא בשיחת טלפון.

ש: ולאחר שהגיע אליך לצורך חתימה וידעת שהוא רוצה לבנות שם בית ואתה לא יודע מה אחוזי הבניה.

ת: אמרתי שהוא אמר לי שהוא רוצה לקנות מגרש ואני מיוזמתי אמרתי לו תשמע תבדוק מה אתה יכול לבדוק שם. זה היה באותה פגישה במשרד.

ש: נכחו אנשים אחרים שאמרת את זה.

ת: אני לא זוכר אם זה נאמר בזמן שהם באו, או דקה לפני.

ש: ראית שבחוזה לא נבדקו אחוזי הבניה, אין לך מסמך כלשהו המראה את אחוזי הבניה על הנכס.

ת: לא, אין לי.

ש: למה לא החתמת אותו על מסמך שמשחרר אותך מאחריות.

ת: אני רוצה להבחין בין שני מצבים, הראשון רכישת נכס בנוי, אני החובה שלי בכזה מצב שהחובה שלי שהנכס בנוי לפי היתר או להפנות את הקליינט לבעלי מקצוע שיבדקו את זה עבורו. כשמגיע קליינט לקנות מגרש, אני לא אמור לעשות תיאום ציפיות מה הוא קונה שם . אני אמור להפנות אותו לעשות את הבדיקה שלו מול הוועדה הרלוונטיים מה אפשר לבנות. יש כל מני פרמטרים משתנים של אדריכל או מהנדס. יש המון שיקולים לקונה מגרש בקניית המגרש.

ש: אתה לא עשית בדיקה.

ת: לא, לא עשיתי.

21. הוכח בפני שהתובעים לא ערכו בדיקה מקדמית של התכנון או פנו לרשויות התכנון לבדוק היתכנות התכנון וכדברי התובע בחקירתו, כאמור לעיל, נאמר לו על ידי הנתבע, המתווך, שחף, ועו"ד אילן לוי שניתן לבנות בחלקה, ובדברים אלו הסתפק.

22. האם קיום בדיקה מקדמית של התכנון נופלת בגדרי החובה המוטלים על עורך דין או שדי היה בהסבת תשומת הלב של התובעים לכך?

23. זכות הקניין במקרקעין כפופה להוראות חוק התכנון והבנייה, ולתכניות החלות על המקרקעין. משמעות הדבר, שזכויות התכנון המותרות בחלקה מהוות גורם משמעותי ועיקרי בקביעת שווי החלקה.

24. הנתבע היה מודע לכך שיש לחלק את הזכויות בחלקה בין הבעלים בחלקה ולהכין לשם כך הסכם שיתוף שיחלק בעין את הזכויות בחלקה. ברם, במעמד חתימת ההסכם, לא הנתבע ולא התובעים ידעו מהם אותן זכויות, מספר יחידות הדיור שניתן לבנות בחלקה, אחוזי הבנייה המותרים, ומה נוצל מאותן זכויות בנייה.

25. לא מצאתי כל תמיכה לטענת התובע, שהנתבע ידע דבר על זכויות הבנייה בחלקה טרם החתימה על הסכם המכר. חיזוק לכך נמצא בעדותו של מר שחף אזולאי שהעיד כי ידע על זכויות הבנייה מהוריו, שמדובר על 75% בנייה שאמורים להתחלק לשניים, ולא מבדיקה אישית שערך. עוד העיד, שבמהלך הפגישה, לא אמר דבר בקשר לאפשרויות הבנייה בחלקה. כמו כן, לא נמצאו נסיבות שיביאו אותי לידי מסקנה, שהנתבע ידע או צריך היה לדעת, מהן אותן זכויות בנייה בחלקה. לא נמצא כי ערך עסקה בעבר בנוגע לחלקה או כל דבר אחר שיכול לבסס ידיעה כזו.

26. עם זאת, אני סבורה, שחובתו של הנתבע, להעמיד את התובעים על הסיכונים הכרוכים בחוסר הידיעה לגבי זכויות התכנון, ולהזהיר את התובעים, כי ללא ידיעה של אותן זכויות המיועדות לחלוקה בין הבעלים, לא ברור מה יחולק בין הבעלים ומה הם יקבלו במסגרת הסכם השיתוף וכי הדבר נשאר עלום וסתום בפניהם.

27. אין בידי לקבל את טענת הנתבע, כי הזהיר את התובעים ואמר להם לעצור את העסקה עד בירור זכויות הבנייה והם בחרו להמשיך את העסקה, ובכך יצא ידי חובתו. כאמור, זכויות בנייה מהוות חלק עיקרי ומרכזי ברכישת קרקע למגורים, העדר ידיעה בנוגע לזכויות הבנייה, מהווה סיכון רבתי שעל הנתבע היה לצפות, וחובתו להזהיר את התובעים בצורה ברורה ומפורשת מפני סיכון זה. הגם אם אקבל את טענת הנתבע כי הפנה את התובעים לערוך את הבדיקה בטרם חתימה על ההסכם, אני סבורה שהאזהרה זו ניתנה באופן קלוש וכי הנתבע סבר שהוא יוצא ידי חובתו בחיוב בעריכת הסכם שיתוף, אך אני סבורה שאין בכך די.

בעניין זה אפנה לדבריו של כבוד השופט יצחק עמית בת.א. 690/04 יעל נגלר נגד י.ר. טסלר ייזום תכנון ובניה בע"מ פורסם ביום :

על חובת הזהירות המיוחדת ביחסי עורך דין-לקוח אין צורך להרחיב את הדיבור - ראה, לדוגמה, ע"א 4612/95 מתיתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 787 (1997). גם שם היה מדובר בעסקת קומבינציה והוטלה אחריות על עורך הדין של הקבלן כלפי בעלי הקרקע שלא היו מיוצגים.

 
יש הגורסים כי אסור לעורך דין לייצג לקוח בעסקה שבה עורך הדין סבור שהיא אינה לטובת הלקוח או שהסיכונים שהלקוח נוטל על עצמו גדולים מדי. כשלעצמי, איני סבור כך. זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו. אך זאת, ובלבד שעורך הדין מיצה את האפשרויות להשיג ללקוחו תנאים טובים יותר, ולאחר שהבהיר היטב ללקוח את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, שאם לא כן, אינו יוצא ידי חובתו - ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי עו"ד, פ"ד מה(1) 370 (1990); על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד לד(4) 707 (1980).

על עו"ד המייצג לקוח, הנכון ליטול על עצמו סיכונים בניגוד להמלצתו המקצועית, להבהיר ללקוחו את הדברים "ברחל בתך הקטנה". דומני שראוי גם לעגן את הדברים במסמך שבו יפרט עורך הדין ללקוחו את הסיכונים הכרוכים בעסקה. מסמך מעין זה נחוץ במישור הראייתי, כדי למנוע בעתיד מחלוקות בשאלה מה הוסבר ומה לא הוסבר ללקוח. חשיבותו של מסמך מעין זה, אך מתחדדת במקרה בו הלקוח נפטר, כמו במקרה דנן, וכבר עמדנו על כך שנטל ההוכחה כנגד עזבון הוא כבד יותר. למסמך מעין זה יש ערך גם במישור המהותי, בכך שהוא מסב תשומת לב הלקוח לסיכונים שהוא נוטל על עצמו בעסקה."

28. בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב ושות' פורסם ביום 24/7/14, מנה כבוד השופט ג'ובראן את אמות המידה העיקריות לבחינת היקף חובת האזהרה בין עורך דין ללקוח, והן: מיהות הלקוח, ידיעותיו ומומחיותו ומעורבותו בהקשר הנדון, תוחלת הסיכון הנלקח ומורכבות הסוגיה הנדונה. בחינת אמות מידה אלו למקרה דנן, מביאות אותי למסקנה שהנתבע התרשל כלפי התובעים, מדובר בתובעים ללא ידיעה ומומחיות שזו העסקה הראשונה שלהם לרכישת מקרקעין והם סמכו ידם על הנתבע שישמור על האינטרסים שלהם בעסקה, לעניין מעורבותם בעסקה, נוכח המהירות שבה נערכה, יחד עם כל הנוגעים בדבר, מעורבותם לא הייתה ברמה המבטלת את אחריות הנתבע. באשר לתוחלת הסיכון, אפנה לפסקה 23 לעיל המפרטת את חשיבות התכנון ברכישת קרקע למגורים המלמדת על תחולת סיכון גבוהה מאוד, באשר למורכבות הסוגיה הנדונה, היא ברמה נמוכה מאוד, די היה לפנות לרשות התכנון על מנת לברר סוגיה זו בוודאות גבוהה.

29. מכל הטעמים לעיל, אני קובעת שהנתבע התרשל כלפי התובעים, בכך שלא התבררו זכויות הבנייה, בטרם החתימה על ההסכם.

30. עם זאת, אני סבורה שיש להטיל אשם תורם על התובעים, בשיעור של 25 אחוזים מהאחריות, בשים לב שהתובע העיד שידע כי הזכויות שהוא רוכש הן לא רק של מקרקעין בלבד אלא גם של זכויות תכנוניות החלות על המקרקעין, אך לא טרח לברר אותן, בטרם חתמו התובעים על ההסכם והסתפק בהודעות המתווך, מר שחף אזולאי ועו"ד אילן לוי, כך על פי עדותו.

מידת הנזק

31. התובעים עתרו לחייב את הנתבע בסכום שהפסידו בסך של 160,000 ₪. אקדים ואומר, לא ברור כיצד חושב סכום ההפסד הנטען. אין חולק כי התובעים שילמו על פי הסכם המכר סך של 315,000 ₪. במסגרת הסכם הביטול מיום 3/5/11 התחייבו המוכרים להשיב לידי התובעים סך של 373,000 ₪, סכום הכולל את השבת התמורה בתוספת הוצאות שנגרמו לתובעים וקנס מוסכם. התובע אישר בתצהירו שגבה מהמוכרים 300,000 ₪ כולל סך של 50,000 ₪ שנקבע כפיצוי, לאחר שנקטו התובעים בהליכי הוצאה לפועל. משמע, התובעים קיבלו לידיהם מהמוכרים סך של 300,000 ₪. יודגש, התובעים לא הביאו תדפיס של תיק ההוצאה לפועל ממנו ניתן ללמוד על הסכומים שנגבו והכול בהסתמך על דברי התובע. במהלך החקירה הנגדית התברר כי בין המוכרים לתובע נערכה עסקת מכר הקשורה לדירה בנוף כנרת בצפת, לפיה התובע רכש את הדירה ששוויה בעת המכירה בסך של 370,000 ₪, והמוכרים השלימו לו סכום נוסף של 250,000 ₪ על חשבון החוב כלפי התובעים. הדירה, יש לומר, נמכרה על ידי התובע שנה לאחר מכן בסך של 470,000 ₪. יוער, התובעים לא הביאו נתון זה בפני בית המשפט. נוכח הנסיבות המתוארות לעיל, אני קובעת שהתובעים לא הוכיחו שנגרם להם הפסד בשל הסכם המכר ודין הטענה להידחות.

32. התובעים עתרו לחייב את הנתבע בסכום של 200,000 ₪ בגין הפרש בין מחיר המגרש אז למחיר המגרש ביום הגשת התביעה. לביסוס הטענה, צירפו התובעים שומה של החלקה, שהשמאי קבע בה כי התחשיב בה היפותטי, מאחר וזכויות הבנייה בחלקה ניתנו לאחר המועד הקובע הראשון, מועד הסכם המכר, 18/1/10 וכי רק ביום 16/2/14 אושרה תכנית המוסיפה יחידות דיור המאפשרת בניה נוספת של יחידת מגורים בחלקה, זכות שלא הייתה קיימת במועד רכישת הנכס. על פי הנתונים שבפני, הסכם ביטול שנערך ביום 3/5/11, המבטל את זכותם של התובעים בחלקה, אישור תכנית המגדילה את מספר יחידות מגורים בחלקה, תכנית שאושרה מספר שנים לאחר הסכם הביטול, תכנית שהתובעים לא פעלו בעניינה, יש בהם כדי לדחות את עתירת התובעים לפיצוי בשל הפרש מחיר המגרש, שהרי, לא היה ערך ממשי לזכויות התובעים ביום ביטול ההסכם, מועד ניתוק הקשר בין התובעים לחלקה, זכות שצמחה מספר שנים לאחר מכן.

33. התובעים עתרו לפיצוי בגין הוצאות משפטיות בסך של 50,000 ₪. אין ספק כי התובעים ניהלו הליכים משפטיים כנגד המוכרים והליכי הוצאה לפועל לגביית התמורה ששולמה. צורפו מספר חשבוניות בסכום כולל של 45,770 ₪. אני סבורה שנכון יהא להשיב לידי התובעים את שכר טרחת עורכי הדין ששילמו בניכוי אשם תורם, בסך של 34,372 ₪.

34. פיצוי אחרון, נזק לא ממוני, בשל עוגמת נפש והפסדים אחרים. התובעים ביקשו לחייב את הנתבע בסך של 50,000 ₪. נחה דעתי כי יש לקבל את בקשת התובעים במלואה, הן לאור השתלשלות הדברים כמפורט לעיל, והן בהתחשב בהוצאות נוספות כלליות שנשאו בהן התובעים, הוצאות נסיעה, ביטול זמן וכדומה, שנבעו בשל ביטול ההסכם וההליכים משפטיים שהתנהלו בעניינם של התובעים, בניכוי אשם תורם, בסך של 37,500 ₪.

35. על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 71,872 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

36. הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

37. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ח, 16 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.