לפני:

השופט מירון שוורץ

החלטה

1.       לפניי בקשה להעברת שאלות הבהרה לד"ר דויד יפה, אשר מונה כמומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלת "הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כרנטגנאית לבין הליקוי בכף יד ימין לו טוענת התובעת".

2. להלן העובדות עליהן הסכימו הצדדים ואשר הועברו אל המומחה:

א.        התובעת ילידת שנת 1974.

ב. התובעת עובדת כרנטגנאית במכון הדימות בבית החולים "פוריה" החל מיום 01.07.1999.

ג. התובעת עבדה עד לשנת 2013 כשישה ימים בשבוע והחל משנת 2013 ואילך החלה לעבוד כחמישה ימים בשבוע.

ד. שעות עבודת התובעת הינן מ- 8:00 עד 15:00.

ה. התובעת עובדת עם המכשירים כדלקמן: מכשירי צילום קונבנציונליים, מכשירי ממוגרפיה, מכשירי סיטי ושיקוף ומכשירי US.

ו. עבודת התובעת עם מכשירי ה – US הייתה בין השנים 2000-2011, כ- 3 פעמים בשבוע כאשר בכל יום בוצעו בין 12 ל- 15 בדיקות בממוצע כאשר כל בדיקה נמשכה 15-20 דקות בממוצע.

ז. התובעת עברה ניתוח לקיצור האולנה ביום 07.07.2013 ובחודש 05/2014 בוצע ניתוח נוסף להוצאת הברגים.

ח. אופן העבודה: בזמן הבדיקה התובעת נדרשת לאחוז במתמר בתנועות סיבוביות של שורש כף היד ולפעמים להפעיל לחץ על גוף הנבדק. הבדיקות נעשות ביד ימין, כאשר יד שמאל של התובעת הינה היד הדומיננטית.

ט. החל משנת 2011 הפסיקה התובעת לעבוד ביחידת האולטרסאונד ולא ביצעה יותר בדיקות עם מכשירי ה- US.

י. ביום 15.04.2013 דחה הנתבע את תביעת התובעת להכיר בליקוי בכף ידה כפגיעה בעבודה.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהו ליקויה של התובעת?

ב. האם ניתן לקבוע (בסבירות של מעל 50%), קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים,

דהיינו האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקוי התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)."

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 31.1.2016, כדלקמן:

"תשובה א': גב' בן שלום יעל אובחנה כי הינה סובלת מתסמונת Ulnar Impaction ביד ימין.

תשובה ב': על פי הספרות הרפואית תסמונת Ulnar Impaction נגרמת כאשר מתקיים מצב בו עצם האולנה ארוכה אולם יתכן גם אורך נייטרלי בשילוב עם עומס יתר על המפרק הנגרם בעקבות פעילות רפיטאטיבית כרונית. על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי התובעת עסקה בהיותה טכנאית רנטגן בין השנים 2000-2001 עסקה בביצוע בדיקות US, בדיקות שנעשו למשך 4-5 שעות ביום, 3 פעמים בשבוע, כאשר הינה אוחזת במתמר בידה הימנית ונדרשת לתנועות סיבוביות תוך הפעלת לחץ. התובעת החלה סובלת מכאב בשורש יד ימין סביב שנת 2011, כ- 10 שנים ממועד סיום עבודתה כטכנאית US. בשל פער הזמנים ממועד סיום ביצוע הפעילות הרפיטאטיבית במהלך עבודתה ומועד הופעת התלונות אשר בגינם נותחה, לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי הנידון וגם לא בדרך של החמרה".

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. התובעת הגישה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"1. בתשובתך לשאלה ב' בחוות דעתך ציינת כך: "על פי הספרות הרפואית תסמונת Ulnar Impaction נגרמת כאשר מתקיים מצב בו עצם האולנה ארוכה אולם יתכן גם אורך נייטרלי בשילוב עם עומס יתר על המפרק הנגרם בעקבות פעילות רפיטאטיבית כרונית. על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי התובעת עסקה בהיותה טכנאית רנטגן בין השנים 2000-2001 עסקה בביצוע בדיקות US...".

נכון כי תשובתך תשתנה וכי תצביע על קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובעת לליקוי הנדון, לאור העובדה כי התובעת עבדה כטכנאית רנטגן בין השנים 2000-2011 (מעל 10 שנים) וכפי שצוין בהחלטת ביה"ד בפרק העובדות, ובניגוד למה שצוין בחוות דעתך (2000-2001 כשנה)?

2. נכון כי לאורך השנים בהן עסקה התובעת כטכנאית רנטגן ועד לשנת 2011 ומרגע הופעת הכאבים בסביבות שנת 2011 ונוכח פער הזמנים הקטן, ניתן לומר בוודאות כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי גם בדרך הכרה וגם בדרך של החמרה?"

6. הנתבע בתגובתו לבקשה, הסכים להעברת שאלה מס' 1 וזאת לאור העובדה כי עיון בחוות הדעת אכן מעלה כי נפלה טעות בהתייחסות לעובדות באשר למשך שנות עבודת התובעת כטכנאית US. הנתבע התנגד להפניית שאלה מס' 2 שכן לטענתו על אף שלכאורה השאלה חוזרת על שאלת ההבהרה הראשונה, ניסוחה אינו מקובל. זאת, כיוון שעל המומחה לקבוע בסבירות של מעל 50% בלבד קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת, אם בדרך של הכרה או בדרך של החמרת מצב.

7. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני מורה כדלקמן:

שאלה מס' 1 תועבר אל המומחה.

מחוות הדעת עולה כי המומחה סבר בטעות כי התובעת עבדה במשך שנה אחת בלבד, משנת 2000 עד שנת 2001 כטכנאית US, ולא כפי שצוין בעובדות אשר הונחו לפניו. המומחה אף ביסס את מסקנותיו בחוות הדעת על אותו פער זמנים אשר חושב, כך יש להניח, על בסיס העובדות הבלתי מדוייקות. בנסיבות אלו, העמדת המומחה על טעותו ובקשה כי יעריך מחדש את מסקנתו, הינה נחוצה לבירור השאלה הנתונה במחלוקת.

באשר לשאלה מס' 2, איני רואה מניעה לכך כי השאלה תועבר כפי שהיא, בכפוף להערת הנתבע בתגובתו, כך שהמילה "בוודאות" תוחלף ב"סבירות של מעל 50%". נראה כי אף התובעת לא תתנגד לכך שכן המילה "בוודאות" מטילה עליה נטל הוכחה כבד יותר מזה הדרוש לה בהליך זה.

8. לפיכך מתבקש כב' המומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:

א. בתשובתך לשאלה ב' בחוות דעתך ציינת כך: "על פי הספרות הרפואית תסמונת Ulnar Impaction נגרמת כאשר מתקיים מצב בו עצם האולנה ארוכה אולם יתכן גם אורך נייטרלי בשילוב עם עומס יתר על המפרק הנגרם בעקבות פעילות רפיטאטיבית כרונית. על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי התובעת עסקה בהיותה טכנאית רנטגן בין השנים 2000-2001 עסקה בביצוע בדיקות US..."

נכון כי תשובתך תשתנה וכי תצביע על קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובעת לליקוי הנדון, לאור העובדה כי התובעת עבדה כטכנאית רנטגן בין השנים 2000-2011 (מעל 10 שנים) וכפי שצוין בהחלטת ביה"ד בפרק העובדות, ובניגוד למה שצוין בחוות דעתך (2000-2001 כשנה)?

ב. נכון כי לאורך השנים בהן עסקה התובעת כטכנאית רנטגן ועד לשנת 2011 ומרגע הופעת הכאבים בסביבות שנת 2011 ונוכח פער הזמנים הקטן, ניתן לומר בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת לליקוי גם בדרך הכרה וגם בדרך של החמרה? (ככל שהתשובה לכך חיובית, יתבקש המומחה להשיב על שאלות 4ג' ו4ד' בהחלטת המינוי הראשונה, שתועבר לו במצורף להחלטה זו, תוך שמופנית תשומת לב המומחה כי בשאלה ד' – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקוי, הרי שעפ"י הפסיקה, השפעה משמעותית הינה בשיעור 20% ומעלה).

9. כב' המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

10. יש להעביר למומחה החלטה זו, וכן להעביר אליו כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

שכרו של המומחה ישולם ע"י ביה"ד כמקובל.

11. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

12. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ו (25 בפברואר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.