התובעת ובן זוגה סיפרו בבית המשפט, שהם מתגוררים בדירה מתחת לדירה שהייתה בזמן הרלוונטי בבעלות הנתבע. בדירת התובעת נוצרו נזקים בתקרת השירותים, התגלו בה סדקים, נשר טיח, וכתוצאה מכל אלה, עלה ריח של עובש בבית התובעת.

ניסיונות לתקן את הנזילה שמקורה לטענת התובעים בדירת הנתבע, נעשו ונכשלו.

יצוין שהאינסטלטור שניסה לפתור את הבעיה, הוזמן על ידי הנתבע על פי המלצת בן זוגה של התובעת.

הנתבע טען, שמומחה מטעמו שבדק את הנזילה, קבע שהנזילה שמקורה היה בדירת הנתבעת תוקנה, והמשך הנזילה מקורו היה בדוד שמש שלא באחריות הנתבע.

לטענת התובעת, יש קשר ישיר בין הפעלת מכונת הכביסה בבית הנתבע, לבין הנזילות.

התובעת מתלוננת שהנזילה חזרה בימים האחרונים, אך הנתבע הבהיר שזה מכבר מכר את הדירה לאדם אחר ואינו אחראי עוד לנזילות.

הנתבע ציין ששילם 900 ₪ לאינסטלטור שתיקן את הנזילה. כאמור לעיל, מדובר באינסטלטור אותו הציע לנתבע, בן זוגה של התובעת.

התביעה המקורית הייתה על סך של 20,000 ₪, אך בדיון ביום 17.5.15 ועוד קודם לכן, תיקנה התובעת את תביעתה וטענה שעלות התיקון על פי חוות דעת שמאי מגיעה לסך של 2,000 ש"ח ועלות חוות הדעת מגיע לסך של 1,000 ₪.

אני מקבל את עדות בן זוגה של התובעת על כך שמקור הנזקים בדירת התובעת, הנזקים הנטענים בכתב התביעה, הינו בדירת הנתבע, בעת הרלוונטית לתביעה.

מקובלת עלי גם חוות הדעת לפיה מדובר בנזק של 2,000 ₪, והתובעת זכאית גם להחזר הסכום ששילמה לשמאי.

מאחר והתרשמתי שהנתבע נהג בתום לב וניסה ככל יכולתו לדאוג לתיקון הנזילה מדירתו, איני מחייבו בהוצאות.

אשר על כל אלה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת בתוך 30 יום מהיום את הסך של 3,000 ₪, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום הגשת התביעה 26.10.14.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.