1. המשיב הגיש תביעתו לתשלום זכויות שונות הנובעות מעבודתו אצל המבקשת ומסיומה.
2. המבקשת הגישה בקשה למחיקה על הסף של התביעה ולדחיית המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר החלטה בבקשה. בהחלטה מיום 30.10.14 הוריתי על עיכוב המועד להגשת כתב הגנה ועל מתן תגובה לבקשה על ידי המשיב.
3. המבקשת טוענת כי היא חברה בהתאחדות הקבלנים, וחלות על הצדדים הוראות סעיף 76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה הקובע כדלקמן:

"לצורך יישוב חילוקי דעות בנושאים מוסדרים בהסכם בין הצדדים ו/או יחידיהם תוקם ועדה פריטטית בת שלושה שלבים:

• 1. תחילה יעלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית מרחבית אשר תורכב ממזכיר האיגוד המקצועי במרחב בתחומו נמצא מקום מושכו של המעביד ונציג המעביד. ב. במידה ולא הגיעה הוועדה הפריטטית להסכמה בתוך 14 ימים, יעלה נושא שבמחלוקת בפני ועדהפריטטית ארצית אשר תורכב מיו"ר ועדת העבודה הארצית של התאחדות הקבלנים ויו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ בהסתדרות או נציג אחר שימנו אלה מטעמם.
  2. לא הגיעה הועדה הפריטטית הארצית להסכמה תוך 14 ימים:

יביאו הצדדים את הנושא להכרעתו של בית הדין לעבודה.

ג. על אף האמור בס"ק א' לעיל, בעניינים הנוגעים לפרשנות הסכם זה, לאופן יישומו ולשאלות עקרוניות בעלות השלכות רוחב על עובדיס בענף (להבדיל משאלות פרטניות) או בעניינים אחרים

שיוסכמו בין הצדיים, ינסו הצדדים להביא את המחלוקת להכרעת יו"ר האגף לאיגוד מקצועי

ונשיא התאחדות הקבלנים טרם פנייה לבי"ד לעבודה.

ד. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותם של הצדדים למנות בורר חיצוני המוסכם על שניהם על מנת שיכריע בחילוקי הדעות."

אליבא דמבקשת, ראוי כי בית הדין יכבד את הוראות ההסכם הקיבוצי . המנגנון מביא למיצוי הליכים בפני הועדה הפריטטית (בשתי ערכאותיה), אשר בה חברים גורמים מקצועיים הקרובים לענין ובקיאים בו. אין בכך בכדי למנוע פניה לבית הדין ככל שההליך לא ימוצה, אך ראוי כי תנתן אפשרות למצותו כאמור.

1. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי התביעה דנן היא תביעה לקבלת זכויות קוגנטיות שבקשר להן אין מוסמך להכריע אלא בית הדין לעבודה.
2. אף שסבורה אני כי ניהול ההליך באצעות הועדה הפריטטית הינו לתועלת שני הצדדים, מן הטעמים שציינה הנתבעת, ויש מקום להמליץ לתובע לעשות שמוש במנגנון הסכמי זה, הרי שאיני מוצאת כי יש מקום לכפות על התובע הליך אשר אינו מסכים לו.

אבהיר:

1. הועדה הפריטטית היא יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העודה הקיבוציים , הועדה , מעצם מהותה , היא בבואה של הצדדים, והיא מורכבת מבאי כוח שני הצדדים. החלטותיה יכולות להתקבל רק בהסכמת שני הצדדים. מטרתה הסופית- הסכמה, ובכך היא שונה מבוררות (דב"ע ש"מ 4-10 הסתדרות הפקידים- עיריית רחובות פד"ע יא 253).

מקובל כי בית הדין רואה לנכון שלא להפוך הוראות בהסכמים קיבוציים לאות מתה , ודאי לא כאשר המדובר בהוראות שמטרתן הגעה להסכמות לישוב מחלוקות.

העובד, שעניינו נדון בפני הועדה, אינו צד לה, ואולם מכוח עיקרי הצדק הטבעי יש לו זכות לטעון בפני הועדה (נה/3-186 (ארצי) שמעון נ' מדינת ישראל, פד"ע כט' 274; דב"ע לא/3-29 עיריית תל אביב יפו נ' סער ואח', פס"ד ג' 160; דב"ע נה/3-248 סלים חורי מחייבת את הצדדים לה, כמו גם את העובד שהופיע בפני הועדה ולא כפר בסמכותה.

בקשר לכך קבע בית הדין הארצי בפס"ד צביאל כדלקמן:

"העובדת הופיעה בפני הועדה, טענה טענותיה לפניה ולא כפרה בסמכותה, וזאת בידיעה כי החברה דורשת את פיטוריה; בכך די כדי לקבוע כי העובדת מנועה מלכפור בסמכות הועדה (דב"ע לז/2-11, פד"ע ט' עמ' 32,39) והחלטתה מחייבת את העובדת (דב"ע לא/2-3 פד"ע ג' 60,62)" (דב"ע מה/30-3 צביאל נ' הוטל קוסמופוליטן בע"מ, פד"ע יז' 225).

7. בענייננו, מביע התובע התנגדותו להליך וכופר בסמכות הוועדה, ובין היתר על יסוד טענות ראויות בקשר לכך שעילות התביעה נוגעות לזכויות קוגנטיות.

8. אכן מנגנון יישוב הסכסוך בוועדה הפריטטית הוא בדרך הסכמה ולא בדרך הכרעה, ואולם ההסכמה בו נתונה לנציגי הצדדים ולא לצדדים עצמם, ולפיכך , ועל מנת שההסכמות שיתקבלו בועדה יחייבו את התובע, עליו להסכים למנגנון זה.

אף שלכאורה ניתן לפנות לבית הדין לאחר מיצוי ההליך, הרי שפניה זו אפשרית רק במידה שלא מתגבשת הסכמה בועדות הפריטטיות, ולא במקרה שבו ישנה הסכמה בין נציגי הצדדים. תקיפת הסכמה על ידי התובע אם לא יהא שבע רצון ממנה, מוגבלת הן נוכח האמור לעיל והן נוכח מגבלות התערבותו של בית הדין בהכרעותיה של ועדה פריטטית כאמור בענין צביאל: "בית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להם בהסכם שהקימן...".

9. נוכח האמור, לא מצאתי מקום להענות לבקשה והיא נדחית.

10. הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון עם סיום ההליך וכפוף לתוצאותיו.

11. כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ה, 29 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.