1. בעתירה שבכותרת התבקש כסעד עיקרי לבטל את החלטת הוועדה המחוזית לאשר את תכנית מי/1030. בפי העותרים טענות רבות נגד החלטה זו וסבירותה.
2. אלא שכעולה מהבקשות למחיקה על הסף שהגישו המשיבות 2, 5-4, הוגש ערר בזכות על אישור תכנית זו לוועדת הערר שליד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ערר שטרם נדון וטרם הוכרע. ובמסגרת ערר זה נתקפת גם כן התכנית כולה (ותוך העלאה של טענות דומות – ולן בחלקן).
3. במצב דברים זה, ולאחר שניתנה לעותרים האפשרות להגיב לבקשות המחיקה, יש אכן למחוק את העתירה. טעם הדבר אינו טענה של אי מיצוי הליכים, שבה התמקדו העותרים בתגובתם (ותוך טענה שלא עמדה להם זכות הערר), אלא היות העתירה מוקדמת. היא מוקדמת במובן זה, שתוקף התכנית עומד לבירור לפני מוסד תכנוני אחר, והסעד המבוקש באותו הערר יש בו כדי שינוי אפשרי של התשתית הנורמטיבית לדיון בעתירה זו. לא מדובר אפוא ב"מוצר תכנוני מוגמר". במצב דברים זה, אין מקום בעת הזו שבית משפט זה יידרש לתכנית קודם להחלטת ועדת הערר.
4. העתירה נמחקת אפוא. מועד הדיון הקבוע ליום 27.1.2015 – מבוטל. שמורות לצדדים כל טענותיהם לגופו של עניין. אין באמור לעיל משום הבעת עמדה לא במחלוקות שבעתירה זו, ולא בערר התלוי ועומד. לא מצאתי מקום בנסיבות אלה להשהות את בירור העתירה דנן. ולמותר לציין, שלא יהא מקום להעלות טענת שיהוי נגד העותרים בנסיבות אלה, וככל שתוגש עתירה חדשה לאחר החלטת ועדת הערר (וכפוף להגשתה במועד שבדין לאחר החלטת ועדת הערר, ולערכאה המתאימה). לא מצאתי מקום לדון גם במסגרת הליך זה שלפניי בבקשת העותרים לצרפם כצד להליך לפני ועדת הערר, ושמורה להם הזכות לפנות בעניין זה לפי הדין.
5. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בתקנות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ה, 13 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.