12 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

המבקשת: עו"ד שירלי לוז

החלטה

1. בפניי בקשה לעיון בתיק ביה"ד שהוגשה על ידי עו"ד שירלי לוז (המבקשת).

2. המבקשת אינה בעלת דין בהליך זה ולא ייצגה מי מהצדדים והיא מבקשת לעיין "בכל כתבי בי-הדין לרבות כתב התביעה ובקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה ו/או הסכם גישור, פסק דין".

ואלו נימוקי בקשתה: בעקבות פירוק משרד עורכי הדין רובין-לוז, נכנסה לתוקפה ביום 10.11.13 תניית אי תחרות האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות אריתראים בתחום דיני העבודה וזאת עד ליום 10.2.17.

המבקשת מוסיפה כי לאחרונה הגישה תביעה נגד עו"ד בנימין רובין ועו"ד רוני רובין (הרשומה כב"כ התובע בתיק זה) ובה נטען, כי עוד בטרם פורק משרד עו"ד בנימין רובין-לוז, פתח עו"ד בנימין רובין משרד מתחרה במבקשת והציב את רעייתו, עו"ד רוני רובין, לשמש כפני המשרד, על מנת להסוות את מעשיו תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות שאינה הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען להפרת זכויות יוצרים של המבקשת במסגרת מסמכים המוגשים לבתי הדין לעבודה.

נוכח האמור נטען כי קיים למבקשת עניין ממשי ומהותי בגילוי ועיון במסמכים המבוקשים.

3. עו"ד רוני רובין ב"כ התובע בהליך דנן, מבקשת בתגובתה לסלק הבקשה על הסף ולדחותה ולחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא והוצאות אישיות.

על פי הנטען בתגובה, ראוי היה כי סכסוכה האישי של המבקשת עם עו"ד בנימין רובין היה מתנהל בהליך המשפטי אותו נקטה בבית המשפט המחוזי ועליו הוטל חיסיון. המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, מטרה האמיתית היא לפגוע בשמה הטוב של עו"ד רוני רובין, ולגלות את סודותיה המסחריים ורשימת לקוחותיה. המבקשת בחרה בחלופה שאינה מכבדת את עו"ד רוני רובין כחברתה למקצוע וקיימות חלופות אחרות להשגת המידע, לרבות באמצעות הליך גילוי המסמכים בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי. לעניין זה הופנה בית הדין למספר החלטות של בתי הדין האזוריים, הדוחות בקשות כגון דא (אשר צורפו כנספחים א' - ה' לתגובה).

4. בנוסף טענה בתגובתה כי המבקשת לא פעלה כמתחייב על פי הפסיקה ברע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.13) (להלן - עניין דומיקאר), נוכח היותה מתחרה עסקית של המשיבה ולא צירפה לבקשה אסמכתא כלשהי לרבות תצהיר מטעמה ובה פירוט טעם כבד ומהותי כלשהו בדבר הצורך לעיין בתיק.

בנסיבות חריגות אלו של ניצול לרעה וזלזול בהליך השיפוטי, באופן חסר תום לב באופן קיצוני,על פי פסיקת בית המשפט העליון בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (15.1.07), סבורה המשיבה כי קיימת הצדקה לסילוק הבקשה על הסף.

5. עוד טענה עו"ד רוני רובין, כי המבקשת בחרה להשתמש בהליך טורדני בתיקים רבים בהם עו"ד רובין מייצגת את לקוחותיה בבתי הדין ברחבי הארץ ובמאות בקשותיה גורמת למעמסה קיצונית ולהכבדה בלתי סבירה על מערכת בתי הדין שתידרש להקצאת משאבים רבים לשם כך והן על עו"ד רוני רובין עצמה שנאלצת להגיב לכמות עצומה של בקשות.

לכן יש טעם של ממש להטיל על המבקשת הוצאות משמעותיות.

לחילופין, מציינת עו"ד רוני רובין, כי ככל שיראה בית הדין לנכון להיענות לבקשה, מבוקש שלא להטיל עליה הוראות בדבר העברת מסמכים כלשהם מתוך התיק וככל שבכל זאת כך ייקבע – הרי שיש להשית על המבקשת הוצאות הנאמדות ב- 800 ₪ עבור כל תיק בתוספת מע"מ וזאת כתנאי לעיון. כן מבוקש להגביל את העיון לכתבי בי דין שהוגשו בתיק בלבד, אשר יושחרו על ידי עו"ד רוני רובין, ככל שתסבור כי מדובר בסודותיה המסחריים או בפרט שאין למבקשת עניין כשר לעיין בו.

תמצית המסגרת הנורמטיבית

4. זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין נקבעה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג- 2003 (להלן- "התקנות"), שזו לשונה:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן– בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

ככלל נקבע כי זכות העיון הינה נגזרת של עקרון הפומביות וחופש המידע, המהווה עקרון חוקתי (על פי סעיף3 לחוק יסוד: השפיטה) וכי ככל שלא קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל הנגזר ממנה, המצדיקים איסור פרסום, יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט ואת פרסומם [ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433; ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ (15.2.05); בר"ע(ארצי) 9668-08-14 שגב דאדו נ' אדגו תקשורת בע"מ (12.1.15)]. נקודת המוצא לדיון היא, כי העיון בתיקי בית הדין מותר לכולי עלמא, לנוכח עקרון פומביות הדיון. האיסור הינו בגדר חריג, (ענין דומיקאר). הנטל לשכנע שאין להתיר את העיון - מונח לפתחו של מי שמבקש לשלול את העיון.

5. בע"א8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 נדונה בהרחבה סוגיית זכות העיון של מי שאינו צד להליך על פי תקנה 4, והאיזון הנכון שיש לערוך בין זכות זו לזכויות אחרות ובהן זכויות הצדדים להליך, וכך נקבע:

"השאלה היא אפוא מהו האיזון העקרוני במסגרתה של תקנה 4 בין הזכויות והאינטרסים השונים. התשובה לשאלה זו הינה כי באופן עקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית^-המשפט אף למי שאינו צד להליך. זו נקודת המוצא, והיא מצאה את ביטויה הלכה למעשה בתקנה 4(א) לתקנות, שלפיה ניתן לבקש את העיון אלא אם העיון אסור... בכך הוגשם מעמדה החוקתי החשוב של הזכות לפומביות. עם זאת ובהיות הפומביות – וזכות העיון שבגדרה – יחסית, ניתן לפגוע בה לשם הגשמתם של אינטרסים וזכויות אחרים. האיזון בין פומביות הדיון ובין זכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי – כגון הזכות לפרטיות – כפי המקרה שבפניי – הוא איזון אופקי ביסודו...יש לבחון כל מקרה על^-פי נסיבותיו"

6. בבר"ע 9668/08/14 שגב דאדו ואח' נ' אדגו תקשורת בע"מ, (מיום 12.1.15), חזר בית הדין הארצי לעבודה על העקרונות הקבועים בעניין זכות העיון:

"12. זכות העיון בתיק בית המשפט הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון. כפועל יוצא הושרש בפסיקה הכלל הרחב לפיו יש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט. בהגשמת עיקרון פומביות הדיון - ובזכות העיון הנגזרת ממנו - כרוכה באופן טבעי פגיעה פוטנציאלית בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים, ולעיתים אף של האינטרס הציבורי, זהו חלק ממחירם של הליכים פומביים (בג"ץ5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים ואח', [פורסם בנבו] ניתן ביום 8.10.09; להלן - בג"ץ האגודה לזכויות האזרח). לאור האמור נקבע כי זכות העיון בתיקי בית המשפט הינה זכות יחסית שיש לאזנה למול זכויות ואינטרסים שונים העלולים להיפגע כתוצאה מעיון בתיקי בית המשפט. כך למשל יכול ותעמוד למול זכות העיון בתיק בית המשפט הזכות החוקתית לפרטיות, זכות ההגנה על שמו הטוב של אדם, זכות ההגנה על סודות מסחריים ועוד. על בית המשפט מוטל לבחון בכל מקרה מהו האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

13. נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. בהתחשב בנקודת מוצא זו על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו. נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים."

7. בבג"צ האגודה לזכויות האזרח (המוזכר בסעיף 6 לעיל) נקבעו 3 שלבים לבחינת תקנות העיון: בשלב ראשון, יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון המבוקש, ככל שהתשובה לכך היא בשלילה תיבחן בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. ככל שבבחינת מכלול הטעמים קיימת הצדקה עקרונית לאפשר העיון, כי אז במסגרת השלב השלישי- תיבחן השאלה כיצד יש להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. כאן, תיבחן השאלה האם יש להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים מיוחדים תוך התחשבות, בין היתר, בהקצאת המשאבים של ביה"מ.

מן הכלל אל הפרט

8. לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים כפי שפורטו בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי יש להתיר את העיון במסמכי התיק.

לטעמי אין בעובדה שהבקשה לא הוגשה בליווי תצהיר כדי להוות עילה לדחייתה, שכן התקנה אינה קובעת כי חובה לצרף תצהיר לבקשה כגון דא, ומשכך כמו גם מטעמים של יעילות סבורני כי יש לדון בבקשה לגופה.

9. בענייננו, אין חולק כי משלא הוחסו ההליכים בתיק זה הרי שלא קיימת מניעה על פי חוק לאפשר עיון בתיק.

המסמכים המצויים בתיק ביה"ד ושהעיון בהם מבוקש, נחוצים לכאורה, למבקשת במסגרת הליך המתברר בבית המשפט המחוזי, כתמיכה בטענותיה (בדבר עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות שאינה הוגנת, גזל סוד מסחרי ואי תחרות).

בנסיבות אלו, קיימת לכאורה, זיקה בין ההליך הנדון בבית המשפט המחוזי ובין ענייננו.

כבר נפסק, כי ככלל, טענה שלפיה מסמכים המצויים בתיק דרושים לצורך התדיינות משפטית אחרת מהווה סיבה לגיטימית לעיון וזאת אף בלי להיזקק לבחינה מדוקדקת של הזיקה בין ההליכים [ראה עניין דומיקאר לעיל; בג"צ1836/14 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (16.11.2014);תע"א 7567/05 מישה קרקובסקי נ' עומר לבבי ואח' (מיום 8/4/2015)].

על פני הדברים התרשמתי כי אפשר שהעיון בתיק זה יש בו כדי לסייע ולשפוך אור בהליך המתנהל בין הצדדים לבקשה זו בבית המשפט המחוזי, והדבר ממלא את דרישת ההנמקה המינימאלית הנדרשת לצורך מתן רשות עיון, בפרט כאשר לא קיימת כל התנגדות מצד הנתבע בתיק.

10. עו"ד רוני רובין לא העלתה טעם כבד משקל שיש בו כדי להגביל את זכות העיון של המבקשת, קל וחומר למנעו. אמנם טענה היא, כי המסמכים בהם מתבקש העיון כוללים סודות מסחריים, אולם טענה זו נטענה בחצי פה, באופן לקוני וכללי. עו"ד רוני רובין לא פירטה כדבעי מהם אותם סודות מסחריים העשויים להיות גלומים בתביעה זו, או מה תהיה מהות אותה פגיעה, טיבה או היקפה. ולא שוכנעתי מטענותיה הכלליות באשר למהות הסוד המסחרי היקפו והפגיעה בו. גם הטענה בדבר גילוי אפשרי של "רשימת הלקוחות" אינה קונקרטית ומנומקת.

אי לכך אין בטענות אלו כדי לאיין את זכות העיון.

11. אכן, קיימת האפשרות לעיין במסמכים אלו ואחרים גם במסגרת הליך גילוי מסמכים בבית המשפט המחוזי ואולם – הליך גילוי מסמכים ככל שיכול שיתקיים במסגרת הליך משפטי אחר, אין בו כדי להוריד או להעלות מזכותה העקרונית של המבקשת לזכות העיון כאן, לאור עיקרון פומביות הדיון.

תקנה 4 לתקנות וההלכות העוסקות בה מקנות לכל אדם, את הזכות להגיש בקשה לעיון בתיק המתנהל בבית משפט, אף אם אין לו בו כל חלק וכן אם יש לו בו עניין מתוקף היותו חלק בהליך משפטי אחר וקובעת כי הסמכות למתן החלטה כאמור מוקנית לשופט בתיק אשר בו מבוקש העיון. יתרה מכך, וכאמור לעיל, די בכך שהעיון נדרש לצורך הדיון המשפטי התדיינות משפטית על מנת שבית הדין ייטה לאפשר את העיון.

12. בנסיבות אלה, משלא נמצא כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; ומשעל פניו נראה כי העיון מוצדק ומכל מקום – משלא הוכח אחרת על ידי עו"ד רוני רובין – הבקשה לעיון מתקבלת.

סוף דבר

13. אני מתיר למבקשת עו"ד שירלי לוז לעיין בכתב התביעה ובפסק הדין בלבד.

המזכירות תאפשר למבקשת לעיין במסמכים כאמור בהתאם לנהלים.

המבקשת תפנה למזכירות ביה"ד לצורך ביצוע העיון.

העיון ניתן למשך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה ע"י המבקשת.

ניתנה היום, ל' חשוון תשע"ו, (12 נובמבר 2015), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.