<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד עומרי גיל

ב"כ המשיב: עו"ד ראיס אבו סייף

המשיב הובא

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, כל הראיות לכאורה מתבססות על הודעות של שוטרים. בתיק הזה אין לנו ראיה נוספת כדי לאשש אותן ראיות. מרשי אמר ואומר זאת בכל מקום. הוא לא ציית להוראת שוטר. ברח מהשוטרים בגלל שהוא שוהה בלתי חוקי ויש נקודה שאני אתעכב עליה. באותו יום הוא אומר שהוא היה בדרכו הביתה. יותר נכון החזיר את הבן שלו. הילדים שלו, יש לו בת זוג ישראלית יהודייה נוצרייה מאשדוד שיש לו ממנה 2 ילדים, הוא ממקום מה שאנחנו קוראים בית ליקיה שזה אחרי המחסום כמעט 200 מ' אחרי מצד ימין, הוא היה בדרכו הביתה. אחרי שלקח את הילדים לאשה באשדוד הוא היה עם רכב גץ. מדובר ביום ראשון בשבוע. ביום הזה הוא אומר שהוא החזיר את הילדים והיה בדרכו הביתה. הוא אומר שלא עצר לשוטרים נכון, ישנם כל מיני סימני שאלה לגבי השעות ואפילו זמנים ארוכים מידי. אני סבור שבמצבו של המשיב הזה, יש מקום לשקול חלופה. יש לנו את הבת זוג הישראלית שמוכנה לערוב לו. המשפחה גם דיברה איתי ויש להם ערב נוסף. אני מבקש לשלוח אותו לתסקיר. אני מפנה לפסיקה- נבאלי, לפני שבוע התיק הסתיים בעליון, ב"ש בית משפט מחוזי כב' השופט מגד, שם הוא נשלח לתסקיר, למי שהיה עבר פלילי ומעצר ואומרים שהוא אז השתלב בחברה עבריינית בתחום הסמים וקיבל תסקיר חיובי, בית המשפט שחרר אותו לחלופה. יש לי כאן את כתב האישום. לא מדובר בשב"ח. בדר"כ אין שב"חים בעבירות כאלה. מתוך ניסיון, בהמון מקרים, התיקים האלה לא מוגשים לבית משפט מחוזי. התיקים האלה מוגשים בדר"כ ברוב התיקים שאני מכיר לבית משפט שלום בעבירה של נהיגה פזיזה ורשלנית לפי סעיף 388 לחוק.

אני אגיש מספר פסקי דין שמדברים על כך שצריך לבחון חלופה ולהפנות לתסקיר. אני מפנה לבש"פ 5468/14 בעניין ניירוך – שם דובר על מי שביצע עסקה בנשק ואף השתמשו בנשק לביצוע ירי, אנחנו מדברים על נשק אוטומט, הוגש כתב אישום ומעצר למי שהיו הרשעות קודמות ונקבע שהוא מהווה מסוכנות לביטחון הציבור. בית המשפט המחוזי לא שלח אותו לתסקיר, כב' השופטת קבעה שיש לבדוק חלופה.

אני מגיש את מ"ת – עמש, החלטה של כב' השופטת מרשק מרום – שגם כאן קבעה שיש לבחון חלופה בעבירות נשק.

כמו כן, מפנה לבש"פ 7133/14.

מה שהגשתי זה סיכון חיי אדם (המחוזי), אני סבור שבתיק הזה יש כאן מקום לשלוח אותו לקבלת תסקיר ולבחון בהתאם למצוות המחוקק ולבחון אפשרות לחלופת מעצר.

ב"כ המבקשת:

מדובר במשיב ששהה שלא כדין בישראל, נהג ברכב ללא רישיון וביטוח, כאשר הבחין בשוטרים נמלט מהם בנסיעה פרועה, תוך שהוא מסכן חיי אדם.

המשיב נכנס לעיר מודיעין, נהג במהירות, עלה על המדרכה, נהג נגד כיוון התנועה, חצה צומת באור אדום, בהמשך כיבה את אורות הרכב כדי שלא יוכלו לאתר אותו. נמלט רגלית לשטח פתוח. השוטרים רדפו אחריו לאחר מכן נעלצו להשתמש בפצצת תאורה ואף להזעיק מסוק למקום הכל כדי לאתרו

מדובר באירוע שנמשך כשעתיים.

בפנינו משיב שבעברו 5 הרשעות של נהיגה ברשלנות, נהיגה ללא רישיון וביטוח, כניסה לישראל שלא כדין, התנגדות למעצר, קבלת נכס שהושג בפשע, הסעת שוהים בלתי חוקיים והפרת החזרת שטח סגור.

מגיש גזר דין בעניינו 1457/12 – בית משפט צבאי ביהודה שם הורשע בכך שהגיע למחסום וחרף הוראות החיילים ביצע סיבוב פרסה וברח מהמקום תוך שהוא נוסע באופן שמסכן חיי אדם.

אני מבקש להגיש גזר דין מת"פ 404/12 – בית משפט השלום בפ"ת – שם הורשע המשיב בעבירות של התנגדות למעצר, שהייה בלתי חוקית, קבלת נכס שהושג בפשע, הסעת שב"ח, נהיגה ללא רישיון וביטוח ברכב שאינו רשום ובנהיגה בפזיזות ורשלנות.

אני מפנה לעמוד 4 לסעיף 7 בגזר הדין, אין צורך לצטט את קביעתו של כב' השופט קובו בעניינו של המשיב.

מעשיו של המשיב ועברו הפלילי המכביד והרלוונטי, מעידים כולם כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה ביותר, מאסרים שנשא ומאסרים מותנים שמתונים כנגדו לא מונעים ממנו מלשוב ולבצע עבירות המסכנות את הציבור.

יש לו מאסר מותנה מגזר הדין.

במקרה הזה אנחנו סבורים שאין צורך בשירות המבחן כדי לקבוע שהמשיב מסוכן לציבור.

אני מגיש אסופת פסיקה במקרים של סיכון חיי אדם. חלק מהמקרים נעצרו עד תום ההליכים ללא צורך בשירות מבחן.

אני מפנה לבש"פ 2754/14, 3255/13 , 10/14.

בנוסף אני מזכיר כי מדובר בשוהה בלתי חוקי. חברי למעשה מבקש להכשיר את השהייה שלו באמצעות חלופת מעצר במדינת ישראל. אני סבור כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

לאחר הפסקה

עו"ד אבו סייף:

מגיש לבימ"ש תיק הרבה יותר חמור של גרימת מוות, סיכון חיי אדם, הפקרה, מישהו שהיה פסול והאדם שנפגע נפטר, בתיק שהוא לא שב"ח – מגיש. עצם העובדה של אדם שהוא שב"ח, גם בעבירות הכי קשות, יש פסיקה. יש החלטה של כב' השופטת חיות בעבירות שוד ששם היה שוד שהסתבך, בימ"ש מחוזי עצר אותו, מדובר בשב"ח, ביהמ"ש העליון קבע שיש לבחון גם בעבירה הכי קשה ושב"ח חלופה.

<#3#>

החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום ביחד עם בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

למשיב מיוחסות העבירות הבאות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [החוק], עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 (א) יחד עם סעיף 62 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 וכניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק – עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

זאת, לאחר שביום 19/10/14 נכנס המשיב לישראל באופן בלתי חוקי. בעקבות חשד שהוא עוסק בהברחת שב"חים, נערכה המשטרה לפעילות יזומה בעניינו. סמוך לשעה 20:50 נהג המשיב ברכב יונדאי גטס בכביש 443 מזרח ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח. סמוך לצומת שילת, ליד מודיעין, נכנס המשיב לתחנת דלק, שם הבחינו בו שוטרים שהיו ברכב משטרתי. המשיב הבחין ברכב והחלט להימלט מזרחה, חרף קריאות השוטרים בכריזה שיעצור. המשיב נסע בשול הימני במהירות גבוהה, לאחר שנתיב הנסיעה שלו היה עמוס, תוך כדי נסיעה עלה עם גלגלי הרכב הימניים על המדרכה, שהיו עליה אותה עת הולכי רגל שנמלטו. המשיב נכנס למודיעין, חצה צומת באור אדום, כשרכב משטרה דולק אחריו, מהבהב וכורז לו, כשכלי רכב בולמים בפתאומיות כדי להימנע מפגיעה. המשיב לא נתן זכות קדימה להולכי רגל, עקף בפראות כלי רכב, המשיך בנהיגה פרועה ברחובות העיר, כיבה את אורות הרכב והמשיך בנהיגה.

נוסף על כך חצה קו הפרדה רצוף ולא ציית לתמרור עצור. כשנכנס לאזור התעשייה, פנה שמאלה בניגוד לכיוון התנועה, המשיך בנסיעה ובהגיעו לכיכר, איבד שליטה על הרכב והתנגש בכיכר. בשלב זה יצא מהרכב וברח לשטח פתוח, שם הסתתר עד שנתפס.

2. ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו, יש מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב, וזאת בהתאם לפסקי דין שהגיש.

יצוין כי הוגשו פסקי דין המתייחסים לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בהם שוחרר נאשם לחלופת מעצר, מאת בתי משפט מחוזיים. עוד יצוין כי בפסקי הדין שהוגשו אין מדובר בשוהה בלתי חוקי. בעניינו של שוהה בלתי חוקי, אשר נאשם בביצוע עבירת שוד, הפנה הסנגור לבש"פ 2628/12 מוחמד טל נ' מדינת ישראל [29/04/12].

3. ב"כ המבקשת מתנגד מכל וכל לבקשה לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר אשר יבחן חלופת מעצר, מאחר שלטעמו במקרה דנן חלופת מעצר לא תסכון. ב"כ המבקשת מפנה לכך שמדובר במשיב שלו עבר פלילי מכביד, ובו חמש הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ללא רישיון, כניסה שלא כדין לישראל, התנגדות למעצר, הסעת שב"ח ועוד. ב"כ המבקשת הגיש גזרי דין שניתנו נגד המשיב, מהם ניתן ללמוד על המסוכנות הנשקפת ממנו ועל כך שאין מורא החוק עליו. עוד ציין ב"כ המבקשת, כי השילוב בין המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום דנן, לבין היותו שב"ח, מולידים את המסקנה המתחייבת שלא ניתן לשחררו לחלופה כלשהי. ב"כ המבקשת הגיש פסיקה של ביהמ"ש העליון בנושא סיכון חיים בנתיב תחבורה, התומכים בעמדתו.

4. עיינתי בפסיקה שהגישו שני הצדדים. פסק הדין היחיד הרלוונטי מבין אלה שהגיש ב"כ המשיב, הוא זה המתייחס לשב"ח שהיה מעורב בעבירה חמורה (שוד). באותו עניין ציינה כב' השופטת חיות כי לאור העובדה שלא יוחס לעורר שם חלק מרכזי בביצוע השוד, אין לשלול אפשרות לפיה תאוין המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופת מעצר, אף אם העורר שוהה בישראל באופן לא חוקי. חשוב לציין כי באותו עניין ציין ביהמ"ש כי ניתן משקל לעובדה שהעורר שם היה בחור צעיר, ללא עבר פלילי, ששיתף פעולה בחקירה ומסר פרטים שאפשרו להעמיד לדין מעורב מרכזי אחר, שהיה הרוח החיה באירוע. כל אלה אינם מתקיימים במקרה שלפני.

5. ההלכות בנוגע לבחינה הדו שלבית של אפשרות השחרור לחלופת מעצר ידועות (בש"פ 6550/14 בן סעדון נ' מדינת ישראל [21/10/14]).

תחילה על ביהמ"ש לבחון האם ניתן לתת אמון במשיב המסוים שלפניו, ואם אינו מגיע למסקנה כי כל חלופת מעצר לא תסכון – יש מקום לבחון חלופות מעצר שמוצעות. מקום שבו ביהמ"ש מגיע למסקנה כי לא תסכון חלופת מעצר, אין מקום ואין טעם לשלוח משיב שכזה לשירות המבחן לקבלת תסקיר, הן מאחר שאין מקום להכביד על שירות המבחן, העמוס ממילא, והן מאחר שאין מקום לטפח תקוות שווא בליבו של משיב, שאין ביהמ"ש סבור כי ניתן יהיה בסופו של יום למצוא חלופה שתאיין את מסוכנותו (בש"פ 7219/14 מוחמד אחמד נ' מדינת ישראל [05/11/14]).

6. במקרה שלפני חוברות להן שתי עילות מעצר נפרדות, אשר בשלן אני סבורה כי כל חלופת מעצר לא תסכון: ראשית, בשל המסוכנות הנשקפת ממי שביצע את העבירות בהן עסקינן, בפרט כאשר מדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד, לרבות בעבירות דומות. לא אחת ציין ביהמ"ש את המסוכנות הרבה הנשקפת ממי שמבצע עבירות כגון אלה (ר' בש"פ 3353/08 אבו ג'רדוד נ' מדינת ישראל [07/07/08], שם קבע ביהמ"ש, בין היתר, כי למרות שמדובר בעורר בעל עבר נקי, צעיר בשנים, הרי שבאיזון בין נתונים אלה לבין בטחון הציבור והצורך לשרש את התופעה החמורה של נהיגה פרועה, במיוחד בעת מרדף משטרתי, גוברים שיקולי בטחון הציבור, וכן ר' בש"פ 2754/14 צחייק נ' מדינת ישראל [20/05/14]).

שנית, מדובר במשיב שהוא שוהה בלתי חוקי במדינת ישראל. מכאן, שמתעוררת ביתר שאת עילה של הבטחת התייצבותו להמשך ההליכים. זאת, מאחר שמצד אחד לא ניתן לשחררו לחלופה בתוך מדינת ישראל, אגב הכשרת שהותו הבלתי חוקית במדינה, ומצד שני אין לסמוך עליו, בעיקר נוכח עברו הכולל התנגדות למעצר, ונסיבות העבירה דנן הכוללות בריחה מן השוטרים, כי אם ישוחרר לחלופה מחוץ למדינת ישראל – ניתן יהיה להבטיח את התייצבותו להמשך ההליכים בעניינו.

7. לאור כל האמור, איני מוצאת מקום לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר משירות המבחן ואני מורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. <#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"ה, 12/01/2015 במעמד הנוכחים.