גדר המחלוקת:

1. מהי נכותו הרפואית של התובע?
2. מהי נכותו התפקודית של התובע?
3. מהם נזקיו של התובע?

אלה השאלות העומדות להכרעה במסגרת תובענה זו.

רקע כללי- התאונה, הנכות וחקירתו של המומחה:

1. התובע יליד 8.10.1946, אלמן ופנסיונר, נפגע בתאנ"ד ביום 13.3.2014. מן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתבי בי הדין עולה כי התובע התלונן עם הגיעו לבית החולים על כאבי גב תחתון וברך ימין. התובע נבדק על ידי אורתופד ונשלח לביתו לא לפני שעבר בדיקות הדמיה שלא העלו ממצא יוצא דופן^[1]. במסגרת מיפוי עצמות שבוצע לתובע ביום 2.4.2014 נמצא כי לתובע נגרם שבר בעצם הזנב והועלה חשד לשבר ב"טרפזואיד"^[2]. בדיקת US שביצע התובע ביום 26.5.2014 העלתה קרע מלא באורך 1.5 ס"מ בכתף ימין ואף קרע חלקי בכתף שמאל, קטן יותר.
2. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ד"ר ארסבן, בדק את התובע וקבע כי בגין הקרע בכתף ימין יש לזכות את התובע בנכות בשיעור 10% ובגין השבר בעצם הזנב יש להכביר עוד 5% נכות. בגין הגב התחתון, שורש כף היד וברך ימין לא מצא המומחה לזכות את התובע בנכות כלשהי.
3. התובע שלא שבע נחת מקביעותיו של המומחה, זימנו לחקירה נגדית וביום 15.9.2016 במטרה להוכיח כי לתובע נכות גם בשורש כף היד, ברך ימין וגב תחתון. זה נחקר על חוות דעתו. המומחה לא שינה דעתו בראי שאלות ב"כ התובע המלומד. ב"כ הנתבעת ביקשה גם היא להוכיח כי הנכות שמצא המומחה בכתפו של התובע קשורה למצבו הקונסטיטציונאלי של התובע ולא לתאונה נשוא התביעה, זאת בראי תעודת חדר המיון שלא מעלה כל תלונה בנדון. המומחה הסביר היטב כי לא ניתן לקשור את מצבו של התובע בעבר לממצאיו בעת הבדיקה במרפאה, הקשורים לתאונה. לבסוף הסביר המומחה כי בכל הנוגע לשבר (ללא תזוזה) של עצם הזנב, הרי שהוא גורם לכאבים בעוד סעיף הנכות לא מדבר על בעיה תפקודית.
4. לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובראיות שצורפו לתיקי המוצגים, נחה דעתי כי קביעותיו של המומחה והערותיו במסגרת החקירה הנגדית מבוססות היטב וכי אין מקום לסטות מהן. בשולי הדברים אעיר כי גם נכונה הטענה כי לתובע היה מצב קודם בכתפיו, הרי שבראי העובדה כי לא נמצאו כל תלונות קודם לתאונה, אזי למצער התאונה הפכה את הנכות שהיתה בכתפו של התובע מא-סימפטומטית לסימפטומטית, ועל כן זכאי התובע לנכות בפלג גוף זה.
5. אשר על כן יש להעמיד נכותו של התובע על שיעור כולל של 14.5%.

הנזק:

כאב וסבל:

1. בראי נסיבות התאונה ונכותו של התובע ועל פי התקנות לעניין זה זכאי התובע לפיצוי בסך כולל של 16,250 ₪ (במעוגל).

עזרת צד שלישי וסיעוד- לעבר ולעתיד:

1. בתצהיר עדותו הראשית הסביר התובע כי מאז התאונה עבר עשרות טיפולי פיזיותרפיה וקיבל המלצה להמשיכם. עוד הוא שוקל לעבור ניתוח בכתפו ובברכו לפי המלצת רופאיו. התובע סיפר כי בגין התאונה הוא מוגבל בתפקודו היומיומי, הוא מתקשה בהליכה אף למרחקים קצרים, לסחוב ולהרים דברים, חש כאבים בעת הלבשה, רחצה והיגיינה אישית ונעזר בבניו בניהול משק הבית ובעוזרת בית בשכר בסך של 400 ₪ מדי שבועיים. בחקירתו הנגדית התברר כי בשנת 2003 עבר אירוע מוחי והפסיק לעבוד. תביעה לנכות כללית שהגיש למל"ל^[3] כתב כי הוא סובל מלחץ דם ומסכרת. התובע הסביר כי בעקבות האירוע המוחי שעבר התחיל לחוש מגבלה בפלג גופו הימני (אגן, קרסול, כתף) עד כדי אי יכולת לכתוב ביד. התובע הסביר כי מאז התאונה נשוא כתב התביעה הוא סובל מכאבי בשתי כתפיו. עד התאונה היה פעיל ביותר ואף שיחק כדורגל וביקר תכופות בחדר הכושר. התברר עוד כי התובע עבר שתי תאונות דרכים נוספות; האחת בשנת 2009 שלוותה באיבוד הכרה וחבלת ראש והשנייה בשנת 201 שלוותה בנפילת אופנוע על רגל ימין. קודם התאונה הייתה זו רעייתו של התובע שעסקה בניהול משק הבית ואילו לאחר מותה שאירעה בסמוך תאונה- ובעקבות התאונה- נטל בנו התובע על עצמו את ניהול המשק בעזרת מנקה פעם בשבועיים. שני בניו של התובע מתגוררים עמו עד היום. התובע לא פנה לקבלת גמלת סיעוד וסיבותיו עמו.
2. בנו של התובע, א', תמך את עדות אביו בתצהיר מטעמו אשר חזר, רובו ככולו, על קביעותיו העובדתיות של התובע. בחקירתו הנגדית הוברר כי העד מתגורר עם התובע בחולון אולם טען כי אחיו הנוסף לא מתגורר עמם דרך קבע והסביר כי המדובר באדם נשוי שישן אך לפעמים בבית התובע. העד אמון על ניקיון הבית, קניות ותחזקו שוטפת, הכל מאז פטירת אמו המנוחה, כאשר עד התאונה נשוא כתה התביעה נטל התובע חלק נכבד בפעולות ואילו מאז התאונה העול עבר לכתפיי העד. את שירותי המנקה שכרו לאחר התאונה. את עדותו סיים א' בקביעה כי התובע מתלבש לבד ומתרחץ לבד אולם בקושי, הוא צולע מאז התאונה, לוקח לו זמן להתיישר כשהוא מבקש לקום מהכורסא והוא לא עורך יותר קניות.
3. מן העדויות והראיות שצורפו שוכנעתי לקבוע כי רוב העזרה שלה נזקק התובע אינה קשורה במצבו בעקבות תאונה הדרכים כי אם במצבו הרפואי הקונסטיציונאלי לאור האירוע המוחי שעבר והשינויים הפיזיולוגיים שפקדו אותו עם בכרותו. עם זאת, נכותו של התובע בכתפו ובעצם הזנב שאינה נכות מבוטלת, תורמת גם היא לקשיים המלווים את התובע היום ומעצימה את הקושי עמו "הגיע" לתאונה נשוא כתב התביעה. אין חולק כי עד מותה של אשת התובע, הייתה היא זו אשר עסקה ברוב מטלות הבית ומן הראיות שנשמעו שוכנעתי לקבוע כי התאונה הקדימה במעט את היזקקותו של התובע לעזרה בשכר לשם שמירה סבירה של משק הבית. התובע מתגורר לפחות עם בן אחד בביתו ואך ברור הוא כי בן זה צריך ליטול חלק במטלות הבית.
4. התובע כיום בן 70+ ולפי טבלאות תוחלת החיים צפויות לו עוד כ-14 שנים חיים.

לאור כל הנ"ל מצאתי לפסוק לתובע בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, סך כולל של 28,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעה לעבר ולעתיד:

1. התובע נזקק בעקבות התאונה לעשרות טיפולי פיזיותרפיה ולטענתו צפוי לעבור עוד בעתיד. לא צורפו קבלות כלשהן להוכחת נזקיי העבר.
2. אני פוסק לתובע בראש נזק זה סך כולל של 4,000 ₪.

סך נזקיי התובע: 48,250 ₪.

סוף דבר:

הנתבעת תפצה את התובע בסך של 48,250 ₪ ותוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך 7,339 ₪, אגרה בסך 730 ₪ והוצאות חקירת המומחה בסך 2,000 ₪.

הסכום יועבר תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

1. בחדר המיון לא העולתה טענה לגבי פגיעה בכף היד ו/או בכתף. ↑

2. שורש כף היד. ↑

3. ומאז מקבל קצבה חודשית שכיום מגולמת כקצבת זקנה. ↑