29 מרץ 2015

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

צד שלישי: הבורסה לניירות ערך בע"מ

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת למשלוח הודעה לצד השלישי.

2. לטענת הנתבעת התובע הגיש כנגדה תביעה במסגרתה התבסס, בין היתר, על זכאות לזכויות סוציאליות בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 4.12.12 (להלן – ההסכם הקיבוצי). לגרסת הנתבעת המחלוקת העיקרית נוגעת לתחולת ההסכם הקיבוצי על הצד השלישי. היה והתובע זכאי לזכויות הנובעות מההסכם הקיבוצי, הרי שעל הצד השלישי חלה החובה לשלמן. בנסיבות אלו הצד השלישי חיוני לאור עמדת הצד השלישי שהוראות ההסכם הקיבוצי אינן חלות עליו. רק הליך של הודעה לצד שלישי שלו שותפים העובד, המעסיק והמזמין, יאפשר דיון שימצה את כל המחלוקות בין הצדדים.

3. הבקשה הועברה לתגובת התובע, שבחר שלא להגיש כל תגובה מטעמו.

המסגרת הנורמטיבית

7. הלכה היא, כי ניתן לאפשר משלוח הודעת צד שלישי אף במסגרת הליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה וזאת מכוח סעיף 33 לחוק בית לעבודה, התשכ"ט-1969 (ע"ע (ארצי) מדינת ישראל משרד החינוך – ליטבק (לא פורסם, פס"ד מיום 23.10.08)).

8. בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 23018-05-12 תדיר-גן (מוצרים מדויקים) 1993 בע"מ נ' רימס אינטרנשיונל בע"מ (פס"ד מיום 3.7.14)) והפסיקה המצוטטת בו נקבע, בין היתר, כי:

"מוסד דיוני זה אומץ כמובן בשינויים המחויבים, ובכפוף לקביעה אחרת של ביה"ד, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון, הקלת הדיון ועשיית משפט צדק. אלא שמוסד דיוני זה כפוף לכך שהתובענה מושא הודעת הצד השלישי תהא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה "לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי – כנתבע". לפיכך, בבוא בית הדין לבחון הודעת צד שלישי שומא עליו לבחון האם התובענה מצויה בסמכותו העניינית. תביעה שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בה, לא תהפוך לתביעה בסמכות רק משום שהוגשה באמצעות הודעת צד שלישי. בית הדין זה חזר ושנה כי "בהפעלת הפרוצדורה של הגשת הודעה לצד שלישי ייזהר בית הדין שלא לחרוג מתחום סמכותו". עילת התביעה המרכזית של המערערת בהודעת הצד השלישי כלפי רימס היא ההתחייבות לשיפוי המעוגנת בהסכם ההתקשרות שבין השתיים. מדובר בעילה חוזית-מסחרית בין צדדים שאינם עובד ומעביד. משכך תובענה בעילה זו לא מקיימת את שני התנאים הקבועים בסעיף 24(א)(1) לחוק – מבחן העילה ומבחן הצדדים. אין כל דרך להכניס לבית הדין לעבודה תביעה חוזית בין שניים, אפילו השניים היו שניהם מעבידים של העובד. כך נפסק אך לאחרונה בעניין שיב"א; כך נפסק מבראשית, עת נקבע, כי לא תתאפשר "הגשת הודעה לצד שלישי על ידי מעביד כנגד שותפו".

מן הכלל אל הפרט

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובבקשת הנתבעת מצאתי, כי דין הבקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד השלישי להידחות מן הטעם שבית הדין נעדר סמכות עניינת לדון בתביעה כנגד הצד השלישי.

10. מעיון בסעיפים 8-10 לבקשה הכוללים ציטוט של הוראות סעיפים 2.1 ו-2.2 להסכם הקיבוצי עולה, כי לטענת הנתבעת ה"צד השלישי לא פעל בהתאם לסעיפים 2.1 ו-2.2 לנספח המצורף של החשב הכללי להסכם הקיבוצי ולא הציע לנתבעת לשנות את ההתקשרויות בהתאם לתעריפי ההסכם. אשר על כן, מתבקש בית הדין לחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת כל סכום שיפסק נגדה, אם יפסק נגדה, מהזכויות המוקנות לתובע מכח ההסכם הקיבוצי המיוחד".

11. העילה עליה מבססת הנתבעת את הודעת הצד השלישי עניינה מערכת חוזית מסחרית בין הנתבעת לצד השלישי הנובעת לטענת הנתבעת מההסכם הקיבוצי. עילה זו אינה נמצאת תחת סמכותו העניינית של ביה"ד.

12. ככל שקיימת מחלוקת כלשהי בין הנתבעת לצד השלישי שעניינה התנהלות הצד השלישי בהתאם להסכם הקיבוצי, הרי שלא בית הדין לעבודה הוא הערכאה שאמורה לדון בכך. לו הגישה הנתבעת תביעה נפרדת כנגד הצד השלישי, הרי שתביעה זו לא הייתה נמצאת בסמכותו העניינית של ביה"ד.

13. בנסיבות אלו, משלבית הדין אין סמכות עניינית לדון בהודעה לצד השלישי הרי שאין מקום להתיר לנתבעת לשלוח הודעת צד ג' במסגרת הליך זה.

לסיכום

14. הבקשה למשלוח הודעה לצד שלישי נדחית.

15. משלא הוגשה תגובה מטעם התובעת איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ה, (29 מרץ 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.