בפני | כבוד השופט אבי סתיו | |
התובע והנתבע שכנגד: | ברוך אמינוב | |
נגד | ||
הנתבעות והתובעות שכנגד: | 1.מרינה ג'יאנשווילי 2.איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ |
פסק דין |
1. בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן שאלת האחריות בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים, במסגרתה פגע רכבה של הנתבעת והתובעת שכנגד 1 ("הנתבעת") בדלת הרכב של התובע והנתבע שכנגד ("התובע").
2. התובע הוא הבעלים של חנות ירקות בפינת הרחובות הרצל וארלוזורוב בעיר רחובות. ביום 7.7.2014 העמיס התובע סחורה על הרכב שלו, רכב מסחרי מסוג רנו, ולצורך כך העמיד את רכבו ברחוב ארלוזורוב מיד לאחר הפנייה אליו מרחוב הרצל. הרכב עמד בחלקו על המדרכה ובחלקו על הכביש, כאשר חלקו האחורי מופנה לכיוון רחוב הרצל, ונמצא בחלקו על מעבר החציה שבפינת הרחובות. הנתבעת הגיעה עם רכבה מרחוב הרצל מצפון, פנתה ימינה לרחוב ארלוזורוב ופגעה בדלת האחורית שמאלית של רכב התובע שהייתה פתוחה לרווחה בזווית של 90 מעלות ביחס לרכב (היינו, זווית של 180 מעלות ביחס לדלת כשהיא במצב סגור). הפגיעה ברכב הנתבעת הייתה בעיקר בדלת הימנית האחורית.
3. לטענת התובע, הדלת השמאלית האחורית שלו הייתה פתוחה זמן רב לפני שהנתבעת הגיעה, ולטענתו הוא אף סימן לנהג שהתכוון לפנות לרחוב ארלוזורוב מכיוון דרום שימתין מעט, והלה המתין. לטענתו, הנתבעת הייתה יכולה להבחין בדלת ולהימנע מהפנייה עד שיסיים את ההעמסה. הנתבעת טוענת, לעומת זאת, כי לפני שביצעה את הפנייה הבחינה ברכב התובע ובכך שדלת ימין שלו הייתה פתוחה, אך דלת שמאל נפתחה רק כשביצעה את הפנייה והיא לא הבחינה בה עד שפגעה בה.
4. לא יכול להיות כל ספק, כי גם לגרסת התובע הוא נושא בחלק נכבד מהאחריות לתאונה. למותר לומר, כי העמדת הרכב כפי שנעשתה לא הייתה כדין, וגם אם ניתן להבין את אילוצי התובע, שלטענתו אין לו אפשרות אחרת להעמיס סחורה, אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות לנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלותו. השאלה שעל הפרק היא אם יש להטיל גם על הנתבעת אחריות חלקית לתאונה. התשובה לשאלה זו טמונה בתשובה לשאלה האם יש לאמץ את גרסתם העובדתית של התובע או הנתבעת.
5. לאחר ששקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ, בגדרי מאזן הסתברויות, את גרסת הנתבעת. לטעמי, טענת הנתבעת לפיה כאשר היא ביצעה את הפנייה דלת שמאל של רכב התובע הייתה סגורה היא סבירה יותר בנסיבות. קשה להניח כי הנתבעת ביצעה את הפנייה על אף שהבחינה בדלת שמאל פתוחה, וזאת בהינתן כי מהתמונות שהוצגו בפניי נראה שלא ניתן היה להשלים את הפנייה כאשר הדלת פתוחה בלא לעלות על המדרכה. בהקשר זה אציין, כי על אף ניסיונן של ב"כ התובע לטעון כי ניתן היה לעשות זאת, הרי שהתובע עצמו הודה שהדבר לא היה אפשרי (עמ' 3, שו' 7-6 לפרוטוקול).
6. אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד. התובע (הנתבע שכנגד) ישלם לנתבעים (התובעים שכנגד) את הסכומים הבאים:
א. לתובעת שכנגד 1 סך של 3,805 ש"ח בגין השתתפות עצמית וירידת ערך, בהתאם לחוות דעת השמאי. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.
ב. לתובעת שכנגד 2 את הסכומים הבאים:
1. סך של 2,718 ש"ח בגין התשלומים בהם נשאה לצורך תיקון הנזק שנגרם לרכב, בניכוי ההשתתפות העצמית. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.
2. סך של 378 ש"ח בגין אגרת משפט.
3. סך של 1,500 ש"ח שכר טרחת עו"ד.
הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | ברוך אמינוב | ירון קליינרט |
נתבע 1 | מרינה טרנשוילי | אלון רוזלס |
נתבע 2 | איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ | אלון רוזלס |
תובע שכנגד 1 | מרינה טרנשוילי | אלון רוזלס |
תובע שכנגד 2 | איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ | אלון רוזלס |
נתבע שכנגד 1 | ברוך אמינוב | ירון קליינרט |