לפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

התובע הגיש לבית המשפט הליך אותו הכתיר "קובלנה פלילית". לטענת התובע – בעת שביקר בלשכתו של הנתבע 1 (מבקר המדינה) החליט התובע לשבות "שביתת שבת" עד לקבלת החלטה בעניינו, שבתגובה לכך איים עליו הנתבע 1, אסר על עורך דינו לעזוב את המקום וגרם לפינויו של התובע מהמקום בידי המשטרה. הסעדים להם עתר התובע הם דרישה מהנתבע 1 (מבקר המדינה) להשיב למכתב מסוים מאת בא כוחו, דרישה מהנתבע 2 (היועץ המשפטי לממשלה) ליתן החלטה בבקשתו לאשר הגשת קובלנה פלילית נגד הנתבע 1 ודרישות על רקע דומה מהנתבעים 3 ו-4.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, בתשובת התובע ובתשובה לתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אף שההליך הוכתר כ"קובלנה פלילית" הוא לא ערוך בהתאם לדרישות הדין באשר לקובלנה פלילית (למשל, ס' 70 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). הוא הוגש נגד מי שהם עובדי מדינה מבלי שבאה על כך הסכמת היועץ המשפטי לממשלה (כנדרש בס' 69 לחוק האמור ומטענות התובע נראה כי הוא חולק על כך שנדרשת הסכמה כאמור בנסיבות העניין). אף הסעדים שמתבקשים בגדרו אינם תואמים את הליך הקובלנה הפלילית.

יתר על כן, הסעדים להם עותר התובע – כולם צווי עשה מתחום המשפט המנהלי וכנגד מי שממלאים תפקיד ציבורי – אינם באים בגדרי סמכותו של בית משפט זה. אפשר שאף התובע ער לדברים משבחר להגיש גם עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בגדרה עתר לאותו סעד ממש המתבקש כאן כלפי הנתבע 1 (אף שסעד כאמור נכלל על ידו גם בתביעה כספית נגד הנתבע 1 שהגיש לבית המשפט המחוזי). בתשובתו לבקשה לא התייחס התובע כלל לטענות הנתבעים בסוגיית הסמכות.

במצב דברים זה – דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות העניין, בשים לב לאופן שבו נערכה התובענה, תוך עירוב מין בשאינו מינו, לא ראיתי להורות על העברתה לבית המשפט המוסמך ויש להורות על מחיקתה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא באמצעות הפקס.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים.