הנשיא יגאל פליטמן

1. לפניי בקשה מוסכמת לאיחוד דיונים ולקביעת מקום שיפוט ב- 57 תביעות שהוגשו לבתי הדין האזוריים בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע ובנצרת (תיק ראשון פ"ה 47527-10-14 ו-56 תיקים נוספים שמספריהם מפורטים בכתב הבקשה), לפי הוראת תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות).
2. כעולה מהבקשה, מדובר ב-57 תביעות של שוטרי הזיהוי הפלילי, שהוגשו לבתי הדין האזוריים נגד משטרת ישראל, ובהן התבקש מתן סעד הצהרתי, שלפיו זכאים השוטרים לתוספת פעילות א' המשולמת לקציני הזיהוי הפלילי ולסגניהם, העובדים עימם כתף אל כתף ואינם קצינים. עוד טענו התובעים, כי לכל התביעות בסיס עובדתי משותף לגבי הטיפול בדרישתם לתשלום התוספת האמורה. התובעים הסבירו כי כולם עובדים כשוטרי הזיהוי הפלילי במחוזות השונים של משטרת ישראל, ותפקידם זהה, וההבדל היחיד בין התביעות הוא בשאלת הוותק של כל שוטר. נוכח האמור, משלטענת התובעים מדובר בתביעות בעלות רקע עובדתי זהה ושאלה משפטית משותפת, מן הראוי לבררן במאוחד, על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים.
3. הנתבעת, משטרת ישראל, הסכימה כאמור לבקשה, והדגישה כי היא שומרת על כל זכות או טענה בנוגע לתביעות הנדונות, לרבות טענות סף.
4. הצדדים ביקשו כי התביעה המאוחדת תתברר בבית הדין האזורי בירושלים, שאליו הוגשו 12 מהתביעות, שכן מקום מושבה המרכזי של הנתבעת הוא במטה הארצי בירושלים, ומשרדו של ב"כ התובעים מצוי בירושלים. כמו כן טענו, כי ההבדלים בין מספרי התביעות שהוגשו לכל בית דין אזורי אינם גדולים, ולכן אף שמרבית התביעות הוגשו לבית הדין האזורי בתל אביב, מבקשים הצדדים כי התובענה המאוחדת תתברר בירושלים.
5. מעיון בתביעות עולה, כאמור בבקשת הצדדים, כי מדובר בבקשות בעלות בסיס עובדתי משותף, שהסעד שהתבקש בהן זהה. משכך, הרי שלפנינו תובענות "בנושא אחד" באופן המצדיק איחוד הדיון בהן, על פי תקנה 6 לתקנות. "תביעות ממין אלה, הלכה היא, כי יידונו במאוחד, גם אם בסופו של ההליך יידרש בית הדין לחישוב נפרד של זכויות התובעים, בהתאם לנסיבות העסקתו של כל אחד ואחד מהם" (ראו, למשל, המ"ד 22824-11-11 קרן מחקרים רפואיים - ד"ר אנה מדבדייב ואח', ניתן ביום 11.1.2012, ועוד). קל וחומר שכך הוא, כאשר מדובר בתביעות למתן פסק דין הצהרתי, כבמקרה שלפניי.
6. על כך מתווספת העובדה, כי התביעות מכוונות נגד אותה נתבעת, משטרת ישראל, כי התובעים כולם מיוצגים על-ידי אותו עורך דין, וכי הבקשה הוגשה כאמור בהסכמת הצדדים.
7. שיקול חשוב נוסף בהכרעה בבקשות לאיחוד דיון יהיה השלב שבו מצויים ההליכים שאיחודם מתבקש. כל התביעות הנדונות הוגשו בסוף חודש אוקטובר 2014, וטרם הוגשו בהן כתבי הגנה. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי לא יהא באיחוד הדיון והעברתו לבית דין אחד, משום פגיעה בבעלי הדין, או הכבדה יתרה עליהם.
8. אשר על כן, ומטעמים של יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי ומניעת החלטות סותרות, מן הראוי הוא שהתביעות תתבררנה במאוחד, לפני הרכב אחד ובבית דין אזורי אחד.
9. לפי הוראת סעיף 6 לתקנות, לנשיא בית הדין הארצי שיקול הדעת בקביעת מקום השיפוט במסגרת הליכי איחוד דיון. במסגרת שיקול הדעת בקביעת מקום שיפוט בהליך של איחוד דיון בתובענות "יש ליתן הדעת לנסיבות העניין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה", כאשר נקודת המוצא היא, כי הערכאה הדיונית שאליה הוגשה התובענה היא בעלת הסמכות המקומית. על בסיס זה תידון הבקשה להעברת מקום דיון, או יקבע מקום הדיון בהליך איחוד דיון.
10. בענייננו, מן הראוי הוא כי שתי התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי בירושלים, שאליו הוגשו 12 מהתביעות, וזאת נוכח הסכמת הצדדים, ומשכאמור בירושלים מצוי מקום מושבה המרכזי של הנתבעת ומשרדו של ב"כ התובעים.
11. סוף דבר - בהתאם לסמכותי לפי תקנה 6 לתקנות, הריני מורה כי 57 התביעות שהוגשו לבתי הדין האזוריים בירושלים, בתל אביב, בנצרת ובבאר שבע (שמספריהן מפורטים בכתב הבקשה, תיק ראשון פ"ה 47527-10-14 ואילך) תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי בירושלים. נשיאת בית הדין האזורי בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, תקבע בהנחיותיה את אופן ניהול ההליכים בתביעה המאוחדת.

ניתנה היום, ח' טבת התשע"ה (30 דצמבר 2014), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.