תחילתה של תביעה זו בכתב תביעה אשר הוגש על ידי מור גדי (להלן: "התביעה המקורית").

התביעה המקורית הייתה על סך של 2,100 ₪, במסגרתה הלין התובע על תקלה שלא טופלה במשך 10 ימים (בין התאריכים 12/10/14- 22/10/14 ) לאחר פניות חוזרות בכל אותם ימים. התובע טען כי בזמן זה נותר ללא אמצעי תקשורת בזמן החגים עם ילדים קטנים בבית וכי הנתבעת פיצתה אותו בסך של 19 ₪.

הנתבעת טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל העדר יריבות שכן המנוי רשום על שם גזית לוי אשר אינה צד לתובענה. הנתבעת טענה כי במועדים אלה חל חול המועד סוכות וכי התקלה תוקנה בהתאם והמוני זוכה.

בדיון אשר התקיים בפני ביום 21/7/15, הוסבר לתובע כי לא קיימת יריבות בינו לבין התובעת. במקום לדחות את התביעה על הסף אפשרתי לתובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את אשתו כתובעת תוך חיובו בהוצאות הישיבה בסך של 500 ₪.

בהתאם להחלטה אשר ניתנת בדיון, היה על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן ולהוסיף את אשתו כנתבעת. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן והוסיף את אשתו כתובעת, אך התובע פעל בחוסר תום לב והוסיף פרטים מהותיים בכתב תביעתו ללא רשות כתב התביעה . כך התובע הגדיל את סכום התביעה לסך 10,000 ₪ ( הסכום המקורי עמד על 2,100 ₪) וטען כי התקלות החלו באוגוסט.

אני דוחה חלקים אלה של התביעה אשר תוקנו בחסור תום לב וללא קבלת רשות בית המשפט. אתייחס לכתב התביעה ולתיקון שהותר בלבד. כך שאתייחס לעילת התביעה המקורית בלבד בגין התקופה שבין 12/10/14 – 22/10/10/14 ואני דוחה על הסף את עילת התביעה והסעדים אשר תוקנו ללא רשות.

למעשה עילת התביעה של התובע מתייחסת לתקופה שבין 12/10/14 עד 22/10/14.

התובע טען כי הוא פנה לראשונה לתובעת ביום12/10/14 בשעה 20:47, ושוב למחרת ביום 13/10/14 בשעה 8:52 בבוקר. התובע הציג לעניין זה פלט שיחות (ת/1).

הנתבעת טענה כי אין לה תיעוד על השיחה מיום 12/10/14 וכי יש לה תיעוד על השיחה מיום 13/10/14.

לאור העובדה שמדובר בשתי שיחות שאחת בוצעה בלילה והשניה בבוקר למחרת אין המדובר בהפרש זמן ממשמעותי. בנוסף, עצם הוצאת שיחה לחברת הנתבעת אין בה להוכיח שהתובע הודיע על התקלה באותו לילה שכן, לא מן הנמנע כי התובע התקשר וניתק לאחר מספר דקות של המתנה. סבורני התובע לא הודיע על התקלה עוד באותו ערב והדבר נלמד מהעבודה שהתובע התקשר לנתבעת יום למחרת בשעות הבוקר המוקדמות.

אין מחלוקת כי נפתחה קריאה ביום 13/10/14 הנתבעת טענה כי באותה שיחה תואם עם התובע הגעת טכנאי ליום 15/10/14- ערב חג סוכות. הנתבע טען כי הוא התקשר שוב ביום 14/10/14 ואילו הנתבעת טענה כי אין תיעוד לשיחות מאותו יום וכי בכל מקרה תואם לתובע טכנאי ליום 15/10/14.

תיאום טכנאי תוך יומיים בחול המועד הנו בהחלט סביר.

הטכנאי הגיע ביום רביעי ערב חג סוכות 15/10/14 ואז התברר שמדובר בתקלה רשת, הטכנאי טיפל בתקלה ופתח תקלת רשת.

הנתבעת טענה כי ביום שני 20/10/14 התלונן התובע על תקלה מתמשכת והתובעת תיאמה עמו מועד לביקור טכנאי ביום 21/10/15.

התובע טען כי הוא פנה לפני כן לטכנאי עצמו והודיע לו על התקלה. ראשית, לא קיים הליך של פניה ישירות לטכנאי והיה על התובע לפנות ישירות לנתבעת ולפתוח קריאת שירות. שנית, התובע שמצא לנכון להציג פלט שיחות מהטלפון הנייד שלו ת/1 בחר שלא להציג פלט אשר מתייחס לתקפה הרלבנטית לאחר 14/10/14 והדבר אומר דרשני.

עסקינן בתקלה אשר אירעה בחול המועד סוכות, התקלה טופלה והנתבעת מיוזמתה, יום לאחר שהתקלה תוקנה זיכתה את חשבון התובעת בסך של 198.29 ₪. התובע בחוסר תום לב טען בכתב תביעתו כי הזיכוי היה על סך של 19.26 ש"ח!

התובע בדיון בפני העלה לראשונה טענות לעניין הפגיעה בעסקו בשל התקלה. מדובר בהרחבת חזית שכן לטענות אלה לא נטענו בכתב התביעה. מה גם שהטענות נטענו בעלמא והתובע לא הציג מסמך כלשהו אשר מלמד על הפסד עבודה בזמן החג.

לאור האמור לעיל, עסקינן בתקלה אשר טופלה באופן סביר בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה נפל חג וסוף שבוע. הנתבעת מיוזמתה, יום לאחר תיקון התקלה פיצתה את התובעים בסך של 198.29 ₪. למעשה התובעים קיבלו פיצוי שווה ערך של תשלום עבור חודש מלא בגין תקלה שארכה כשבוע בגלל החגים.

הנתבעת פעלה כראוי בנסיבות העניין, ואף מיוזמתה פיצתה את התובעים.

מבלי להכביר במלים, ובלשון המעטה, לא היה מקום להגשת תביעה זו.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

בהתחשב בעובדה כי התובע חוייב בהוצאות בסך של 500 ₪ בדיון הקודם, לפנים משורת הדין, אינני מחייבת את התובע בהוצאות נוספות.

על התובע לשלם את ההוצאות אשר נפסקו בסך של 500 ₪ לנתבעת לאלתר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

על המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ו, 08 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.