1. לפניי בקשה מטעם הנתבעים מיום 5/3/17 ל"מתן צו לגילוי במסמכים" וזאת בהתאם לתקנות 116-114 לתקנות סדר הדין האזרחי.
2. עניינה של התביעה נשוא הבקשה שלפניי, הינה תביעה שטרית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין 7 שטרות שניתנו לתובעת ע"י הנתבעים אשר שימשו באותה העת, כנציגי "ועד עובדי עירית באר שבע" . שטרות אלו, אשר שמם של הנתבעים מתנוסס עליהם והם אף חתומים על ההמחאות, חוללו מהסיבה ש"אין כיסוי מספיק".

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת הנתבעים, עיקרון הגילוי נועד להביא לחשיפת האמת ולדיון הוגן, יעיל וענייני. לטענת הנתבעים, המדובר במסמכים אשר חיוניים להגנתם שכן המידע המלא באשר לגובה החוב והדרישה לתשלום בפועל בגין הפוליסה, מצויה רק בידיעת התובעת. נוכח זאת עתרו הם במסגרת הבקשה שלפניי, להורות לתובעת למסור להם את המסמכים הבאים:

א. כרטסת ההתחשבנות הכוללת בין התובעת לוועד עיריית באר שבע, קרי: כמה כסף שולם לתובעת מדי חודש ובאלו מועדים וכן ההוצאות וההכנסות של הפוליסה, הכוללים אף את רווחי הפוליסה.

ב. חשבוניות דרישת תשלום שנשלחו מטעם התובעת לוועד עובדי עירית באר שבע החל משנת 2014 עבור חובות משנת 2010.

1. התובעת בתגובתה לבקשה, התנגדה לבקשה וטענה כי הנתבעים הגישו את בקשתם באיחור ניכר שכן על פי החלטת בית המשפט מיום 6/2/17, היה על הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים בתוך 30 יום. לטענת התובעת, על אף החלטת בית המשפט, לא פנו הנתבעים לתובעת בתוך 30 יום, אלא פנו הם ישירות לבית המשפט בבקשה נשוא ההחלטה.
2. התובעת אף הוסיפה וטענה כי בכל הנוגע לכרטסת הכנסות והוצאות, הרי שמדובר במסמכים שאינם רלוונטים כלל לתביעה שכן לטענתה אין כל קשר בין תביעה שטרית שאין לגביה טענת "פרעתי" לבין המסמכים המבוקשים. בכל הנוגע לחשבוניות, טענה התובעת, שהיא מעולם לא הוציאה חשבוניות.

הליכי גילוי ועיון במסמכים

1. במסגרת רע"א 4234/05 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 14.8.05) קבע כב' ביהמ"ש העליון כי:

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת".

1. בשל כך, נקבע כי יש להבטיח גילוי רחב, ככל הניתן, של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה, וכי מידת הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, ותלויה במידת האפשרות שהמסמך ישפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, מט(4) 54, 60).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה סבורה אני כי דין הבקשה מטעם הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים להידחות, בשלב זה של ההליך, ולהלן נימוקי:
2. עיון בבקשה מטעם הנתבעים מעלה כי עיקר בקשתם נסובה סביב המסמכים המצויינים בסעיף 13א' לבקשתם, שעניינם ההכנסות וההוצאות של התובעת בגין הפוליסה נשוא התביעה. לטענת הנתבעים, נתונים אלו, קרי רווחי התובעת בגין הפוליסה נשוא התביעה, חשובים על מנת להוציא את האינפורמציה המלאה באשר להתחשבנות בין הצדדים.
3. כפי שצויין בכתב הגנתם של הנתבעים, לטענת הנתבעים, נערך הסכם בין נציגי וועד העובדים או הנתבעים לבין התובעת לפיה הוסכם כי הצדדים "יחלוקו שווה בשווה ברווחי הפוליסה". קרי, לטענת הנתבעים נערך הסכם בין התובעת לנציגי הועד ו/או הנתבעים עצמם, לפיה מהכנסות דמי הביטוח יופחתו ההוצאות של הפוליסה, ואילו היתרה, קרי רווחי הפוליסה, יחולקו בין הצדדים באופן שווה.
4. בניגוד לטענת כישלון תמורה חלקי, בלתי קצוב, טענת קיזוז לפי סעיף 53א' לחוק החוזים, הינה טענת הגנה אפשרית בתביעה שטרית.
5. דא עקא כי מהותו של אותו הסכם שנערך בסופו של אותו מו"מ שנערך בין הצדדים, לא ברור שכן לא ברור האם לטענת הנתבעים, הם באופן אישי זכאים לקבל את רווחי הפוליסה הנטענים או שמא אותו ועד עובדים ו/או העובדים עצמם זכאים לקבל את רווחי הפוליסה. כמובן, כי ההכרעה העובדתית בדבר קיומו של ההסכם הנטען וזהות הצדדים לו, משליכה על טענת ההגנה של הנתבעים בדבר קיזוז.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענין הגעתי למסקנה כי מתן הנתונים המבוקשים לנתבעים, בכל הנוגע לרווחי הפוליסה, קרי ההוצאות והכנסות, בשונה מהנתונים בדבר התשלומים שהתקבלו אצל התובעת בגין הפוליסה, יכולה להוות פגיעה בילתי מידתית בתובעת, ככל שיתברר כי טענת התובעת בדבר אי קיומו של הסכם שכזה, תתקבל כנכונה.
7. לאחר ששקלתי בכובד ראש את בקשת הנתבעים בכל הנוגע להכנסות והוצאות של הפוליסה ( רווחי הפוליסה), לאחר ששקלתי את האינטרסים של הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, סבורה אני שיש לדחות את הבקשה בשלב זה של ההליך, תוך מתן אפשרות לנתבעים להגיש את הבקשה בשנית, לאחר שתינתן הכרעה שיפוטית ע"י בית המשפט, בכל הנוגע לקיומו של ההסכם נשוא טענת הקיזוז ובהתאם להכרעה שתינתן.
8. ויובהר, ככל שיקבע ע"י בית המשפט לאחר שמיעת ראיות הצדדים כי אכן נערך הסכם כנטען ע"י הנתבעים וכי ההסכם נערך איתם וכי הם זכאים לקיזוז הנטען, יהיו רשאים הנתבעים להגיש את בקשתם בשנית. ככל שיקבע ע"י בית המשפט כי לא נערך הסכם בין הצדדים, מעבר להסכם הפוליסה , כנטען ע"י התובעת, הרי שמימלא הנתבעים אינם זכאים לטעון לקיזוז והנתונים המבוקשים, כלל לא יהיו רלוונטים.
9. בכל הנוגע לנתונים בדבר התשלומים המלאים, הרי שעיון בתיק בית המשפט מעלה כי התובעת המציאה נתונים אלו במסגרת תגובתה מיום 30/11/16 ומשכך, הרי שבקשת הנתבעים בכל הנוגע לנתונים אלו, היתה בקשה מיותרת.
10. באשר לדרישת הנתבעים לקבלת חשבוניות, הרי שלאור האמור בסעיף 10 לתגובת התובעת לפיה התובעת לא הוציאה חשבוניות אלו, הרי שדין הבקשה להידחות.
11. יצוין, כי בקשת הנתבעים לחשיפת הנתונים שכבר ניתנו להם ביום 30/11/16 וחשבוניות שכלל לא קיימות ומעולם לא נשלחו לנתבעים או לוועד העובדים, מעלה את החשש כי הבקשה שלפניי לא נועדה לקדם את בירור המחלוקת בין הצדדים כמפורט בכתבי הטענות, ויש בה כדי לסרבל את ההליך ולפגוע ביעילותו של ההליך.
12. לפיכך ובנסיבות העניין, ולאור טענות התובעת באשר למועד הגשת הבקשה והאמור בסעיף 8 ו- 10 לתגובתה, אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו לטובת הנתבעת בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
13. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.