1. בפניי בקשה לעיון בתיק אשר הוגשה על ידי גרושתו של בעל המניות בחברה בטענה כי לאור תביעת רכוש שהגישה כנגד בעל המניות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (וזו טרם הוכרעה) היא למעשה נושה משמעותית (כהגדרתה) של בעל המניות בחרה ולכן גם עומדת לה זכות עיון בתיק הכינוס של החברה.
2. טוענת המבקשת, כי ברשותה צו עיקול וצו מניעה שניתנו במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (מיום 12.11.07 ומיום 22.11.07 בהתאמה) ולכן ככל ויוותרו כספים ונכסים לאחר השבת החובות הנטענים לבנק, אלו יעוקלו לטובתה. בעניין זה, נקבע ביום 12.12.14 (ע"י כב' השופט ברנר) כי אין מקום למתן צו עיקול נוסף מעבר לצו שכבר ניתן ויש לפנות ישירות לכונסי הנכסים ולהמציא להם את צו העיקול הקיים.
3. כונסי הנכסים התנגדו לבקשת העיון וטענו כי מאחר והמבקשת היא (כטענתה) נושה של בעל המניות של החברה מעמדה הוא כ"נושה נדחה" ולמעשה אין לה זיקה קרובה להליך הכינוס אשר מצדיקה את נגישותה לתיק זה ועליה לפעול בתיק בפירוק של החברה (פר"ק 113656-11-14) ובכלל קיים ספק גדול אם הבנק יזכה לפרוע את מרבית חובו כלפי החברה, נוכח גובהו העצום של חוב החברה כלפי הבנק (כ- 8 מיליון דולר). הבנק הצטרף לתגובתם של כונסי הנכסים.
4. המבקשת השיבה, כי כפי שאושר לה העיון בתיק הפירוק של החברה, כך יש להיעתר לבקשתה דכאן לעיין בתיק הכינוס. לעמדתה, מאחר והיא מנהלת תביעת רכוש כנגד בעל המניות ולאור בקשתו של בעל המניות (בפש"ר 20305-11-14) לאשר הסדר נושים, הרי שהיא צד מעוניין בעל אינטרס לגיטימי בתיק זה ומטרתה לפעול למיקסום ההליך כך שיוותרו כספים לבעלי המניות של החברה – וכך גם תוכל לפרוע את החוב כלפיה. המבקשת מציינת כי הליך הכינוס בתיק זה עוסק גם בנכסיו הפרטיים של ולדמן לאור ערבותו האישית לחוב החברה כלפי הבנק והנגיעה לכיסו הפרטי של ולדמן משפיעה על מצבת הנכסים שלו וכפועל יוצא מכך, על זכותה של המבקשת.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת כונסי הנכסים (אליה הצטרף גם הבנק) ובתשובת המבקשת וכן בהעדר תגובת החברה, הגעתי למסקנה אין מקום לאשר למבקשת עיון גורף בתיק זה ודין הבקשה להידחות.
2. בהתאם לתקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשנ"ג -2003, כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ביהמ"ש, כל עוד העיון בתיק אינו אסור עפ"י דין. תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
3. תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005) (להלן: "פרשת פז-גל")). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון ובשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.
4. הליך זה החל בעקבות בקשתו של הבנק (בהסכמת החברה) למינוי כונסי נכסים למימוש שיעבוד הקיים לטובתו על נכסי החברה. מדובר בתיק כינוס אשר הוגש על ידי נושה מובטח מכח חוב שיצרה החברה לטובת הבנק. בבחינת השלב הראשון, אין בנמצא איסור ספציפי שבדין לעיון בחומר המבוקש מלבד העובדה כי המבקשת איננה בעלת דין בהליך זה. כאן נכנסת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט כמפורט לעיל ועל בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו. בפרשת פז-גל נקבע: " פירוש ראוי של שיקול הדעת שבתקנות מוליך לדעתי למסקנה לפיה אין לקבוע מראש כי הפומביות גוברת בכל מקרה על הפרטיות כשם שאין לקבוע כי הפרטיות גוברת בכל מקרה על הפומביות. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו."

ובהמשך - " ככל שהמדובר בעניין של בעלי הדין שהוא בעל חשיבות רבה יותר, כך יגבר משקלו לעומת זכות העיון של המבקש, ככל שמדובר בהתנגדות שולית יותר שלא בוססה כנדרש, כך תיטה הכף לעבר זכות העיון. על כן, אין דינה של התנגדות המבוססת על פגיעה בצנעת הפרט כדין התנגדות המבוססת על ההשקעה שהשקיע בעל הדין בניסוח כתבי הטענות שלו. מכאן ברי, כי בנסיבות בהן אין כל פגיעה בזכותו של בעל דין בשל עצם העיון, או שלא הוכחה פגיעה כזו, יש להיעתר לבקשת העיון (ראו והשוו ע"א 3976/04 בנק דיסקונט נ' כרמלטון (לא פורסם)). הנה כי כן, יש לראות את האיזון העקרוני שבמסגרת תקנה 4 לתקנות כהליך בו על בית המשפט לאפיין את המשקל של כל אחד מן האינטרסים והזכויות העומדים על הכף ולאזנם זה כנגד זה, מתוך נקודת מוצא של הגשמת זכות העיון".

1. מכאן יש לפנות לבחינת השלב השני ולבחון האם יש הצדקה למתן זכות עיון. טוענת המבקשת כי העיון לטעמה מוצדק לאור העובדה כי לבעל המניות יש ערבות אישית לחוב החברה כלפי הבנק כך שהליך זה יעסוק גם בנכסיו הפרטיים של בעל המניות והפעולות שיבוצעו בהליך זה ישפיעו על מצב הנכסים של בעל המניות. מנגד, כונסי הנכסים טוענים כאמור כי המבקשת היא "נושה נדחה" כלומר נשייתה אינה נוגעת לתיק הכינוס אלא, אם בכלל, לתיק הפירוק.
2. מוכנה אני להניח לצורך המשך הדיון כי עומדת למבקשת זכות עקרונית לעיון, אולם כעת עלי לפנות לבחינת השלב השלישי, הוא כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. כפי שציינו כונסי הנכסים, במקביל לתיק זה, הוגשה בקשה לפירוק חברה (פר"ק 11356-11-14). במסגרת זו יבחן המפרק את התנהלות החייב, את המצאותם של נכסים נוספים שקיימים, כנטען על ידי המבקשת; האם בוצעה הברחת נכסים; האם היתה העדפת נושים ועוד כהנא וכהנא טענות שמקומן להתברר בתיק הפירוק ולא בתיק הכינוס. בתיק הכינוס מבקש הנושה המובטח לממש את הבטוחות שבידיו, וסבורה אני כי אין לאפשר למבקשת לעיין בכל המסמכים הקשורים לתיק זה באופן גורף, בין היתר כשמדובר ביחסי בנק-לקוח על כל המשתמע מכך. זאת במיוחד כאמור שניתנה למבקשת אפשרות לעיין בתיק הפירוק, הוא ההליך שעלול להשפיע באופן רב יותר (אם בכלל) על זכויותיה.
3. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. אם תבקש המבקשת לעיין במסמך ספציפי כזה או אחר הנוגע לתיק הכינוס, רשאית היא להגיש בקשה מתאימה.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ה, 07 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.