1. בפני תביעה בגין נזק שנגרם לרכב התובעת ע"ס 46,088 ₪.

2. מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בדרך בגין בתל אביב ביום 18.11.2012 בין רכב המבוטח בידי התובעת 1 ונהוג על ידי התובע 2 (להלן: רכב התובעים), ובין רכב המבוטח בידי הנתבעת (להלן: רכב הנתבעת). התאונה התרחשה בעיצומו של מבצע "עמוד ענן".

3. התובעים טוען כי בעת שנעו הרכבים נעו דרך בגין בת"א – ובעודם מתקרבים לצומת נשמעה לפתע אזעקה המתריעה על ירי טילים. כתוצאה מכך בלם רכב התובעים, שנסע ראשון, בצורה איטית ומבוקרת במטרה לצאת מהרכב ולתפוס מחסה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבעת ופגע בו מאחור.

מנגד, הנתבעת טוענת כי במקרה דנן אין כיסוי ביטוחי למקרה התאונה, זאת לאור הסייג הקבוע בחוזה הביטוח בדבר מלחמה או פעולות איבה. לטענת הנתבעת מדובר בתאונה שהיא תוצאה ישירה של ירי הטילים (המהווה, לכל הדעות, פעולת איבה), שכתוצאה ממנו נלחץ הנהג ברכב הנתבעת, איבד את שליטתו ופגע ברכב התובעים. אי לכך, כך נטען, האזעקה היא-היא הגורם לתאונה ולכן חל הסייג הקבוע בחוזה הביטוח.

4. במקרה דנן נראה כי עיקר המחלוקת נסוב סביב השאלה האם קיים קשר סיבתי ממשי בין השמע האזעקה – שכתוצאה ממנה נבהל נהג הנתבעת ופגע ברכב התובעים – לבין התאונה. מעדותו של נהג הנתבעת אין ספק כי האזעקה השפיע על התנהגותו במידה כזו או אחרת. עם זאת, על אף העובדה שהאזעקה הושמעה כתוצאה מפעולת איבה – ירי רקטה לכיוון תל אביב, אין בכך כדי לפטור באופן גורף את הנהג וחברת הביטוח שלו מאחריות לתאונה.

עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 2925/05 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אבי פינטו:

"השאלה אימתי קשר סיבתי הוא "ממשי" ואימתי הוא "עקיף ומרוחק" איננה תמיד קלה להכרעה, אולם ברור הדבר שלא כל המעגלים היוצאים מנקודת הפגיעה של האבן במים - היא מעשה האיבה - באים בגדר "פגיעת איבה" לפי חוק התגמולים. שאם לא כן, נמצאתם אומרים, למשל, כי גם תאונת דרכים שנגרמה בשל חוסר ריכוז שפקד את הנהג כשהאזין לרדיו ושמע על פיגוע בעיר אחרת – "פגיעת איבה" היא הבאה במסגרת חוק התגמולים.

בענייננו, נזקו של המשיב 1 הוסב לו בהתנגשות של שני כלי-רכב בצומת-כבישים. מדובר בראש ובראשונה בהתממשות של סיכון תעבורתי מובהק, שחוק הפיצויים בא ליתן לו מענה... , ניתן לומר כי הסיבה שיצרה את הדחיפות (כאן – מעשה האיבה) קשורה מבחינה סיבתית לתאונה. אולם בכך לבד אין כדי לקיים את הקשר הסיבתי המשפטי הנדרש. עצם העובדה שברקע נסיעתו של רכב ההצלה עמד הצורך להגיע, במהירות, לזירת פיגוע, אין משמעותה שכל תאונת דרכים המתרחשת בדרך מקימה זכאות לפי חוק התגמולים. כאמור, הקשר הסיבתי הדרוש הוא ממשי וקרוב, ואילו בענייננו, "תרומתו" של מעשה האיבה לקרות תאונת הדרכים היא עקיפה ורחוקה באופן שאינו מקים עילה להתערבותנו במסקנה כי לא מתקיימת החזקה החלוטה הממעטת שבסעיף 1 לחוק הפיצויים."

5. במקרה דנן, תרומתה של האזעקה שנשמעה כתוצאה מירי הרקטה לכיוון גוש דן הינה עקיפה ורחוקה. ודוק, אין מקרה זה דומה למקרה בו התרחשה תאונה עקב יידוי אבנים כחלק מפעולת איבה – השפעתה של האבן המושלכת הינה מיידית וקונקרטית לאותו הרגע, בעוד השמע האזעקה מבשר על סכנה קרבה, אך השפעת הסכנה איננה מיידית – במיוחד בגוש דן בו זמן ההתראה ארוך יחסית. הסיכון שהתממש באירוע זה הוא סיכון תעבורתי גרידא - והוא תוצאה של אי שמירת מרחק על ידי רכב הנתבעת. קיימים מספר רב של גורמים שעשויים להבהיל או להפתיע נהג בעת נסיעתו – ועליו לקחת זאת בחשבון בבחירת המרחק אותו הוא שומר מרכב הנוסע לפניו. זו אף זו, נהג הנתבעת העיד על עצמו כי הינו "פחדן" (בדבריו הוא) ונוטה להיבהל בקלות – במצב דברים זה, בו הוא מודע לחולשתו זו ולאור העובדה כי נסיעתו לא היתה בגדר "נסיעה חיונית" – היה עליו להימנע מנהיגה, בדומה לחובה המוטלת על נהג עייף או שתוי שלא לנהוג בכביש, זאת מאחר והוא מהווה, במצבו ותחת מצב המלחמה "שור מועד".

6. לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. הסייג הקבוע בפוליסה בדבר אקט מלחמתי או פועלת איבה אינו חל על הסיטואציה בה הקשר הסיבתי הינו מרוחק וקלוש.

7. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 46,088 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים את האגרה כפי ששולמה בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7%.

הנתבעת תישא בשכר העד מטעמה.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.