זוהי תביעה לשיבוב כספים ששילמה התובעת 1 למבוטח שלה (תובע 2) בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שקרתה ביום 29.9.13 בה היה מעורבת משאית שבוטחה על ידי הנתבעת.

התובע 2 סיפר בעדותו:

אני נסעתי ברח' סוקולוב בכביש ישר, ומשאית שיצאה מחניה ברוורס פגעה בי ברכב בדלת הימנית כמעט בסוף הדלת הימנית. מאשר שזו המשאית בתמונה ושזה מקום התאונה.

ש. הנתבעת הגישה כתב הגנה והם מודים שהמשאית נסעה לאחור אך היו רכבים לפניך שעברו, ואתה גם נסעת וסטית לכיוון המשאית ופגעת בה?

ת. אני לא ראיתי נהג שנוסע וסוטה ופוגע ברכב. הוא נסע ברוורס ופגע בי. זה לא הגיוני. הוא גם לא פגע בי בכנף וגם אני לא פגעתי בו בכנף. הוא פגע בי בסוף הדלת של הנהג. לא ראיתי שרכב נסע הצידה. הוא גם נסע בלי מכוון.

מבוטח הנתבע העיד:

אני תמיד נוסע כל בוקר עם המשאית. היה נתיב שמכוניות נוסעות ועמדתי ליד היציאה, ופתאום כשאני עומד אני מקבל מכה מהרכב. אני ישר יורד מהרכב ואומר לבן אדם "מה לא ראית אותי. אתה נתת לי מכה". אז אמר שנחליף פרטים.

ש. האדון טוען שנסע בנתיב הימני ולא בשמאלי ואתה יצאת מהחניה ברוורס ופגעת בו?

ת. לכן שאלתי אותו איך הוא לא ראה אותי. בשביל זה שאלתי אותו.

לבית המשפט הוצגה תמונה של המשאית ושל המקום ממנו יצאה. מדובר במעין מפרץ חניה על המדרכה, כאשר המשאית עומד בנציב ביחס לכביש, באופן שהיא יכולה לצאת רק תוך כדי נסיעה לאחור.

לאחר שבחנתי את עדויות הנהגים מצאתי להעדיף את גרסת התובע שהינה הגיונית יותר בנסיבות העניין. צודק התובע כי אין הגיון שהוא יסטה לעבר משאית גדולה ובולטת. הפגיעה ברכב התובע היא לאורך צד ימין מסוף הכנף הקדמית ימנית, לאורך דלת ימין קדמית וחלק מדלת ימין אחורית. נראה כי אם היה רכב התובע סוטה לכיוון המשאית הרי שהיה צריך להפגע גם בקדמת הרכב אך לא אלו הנזקים הנראים. מכאן, שגרסת מבוטח הנתבעת כי היה בעמידה מוחלטת אינה הגיונית, ולכן נראה כי התאונה קורית תוך כדי נסיעה לאחור בחוסר זהירות.

לאור הנאמר לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם 17,044 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.55%.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ו, 04 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.