1. התובע הינו בעל עסק לחלקי חילוף לרכבים משומשים הנמצא באזור התעשייה בשפרעם ואילו הנתבע הינו בעל מוסך הנקרא מוסך אשלג הנמצא בחיפה.

2. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבע על סך 13,564 ₪.

3. התובע טען בתביעתו שהנתבע רכש מאצלו חלקי חילוף לרכב כמפורט בתעודת משלוח מספר 025 מיום 10.8.13 בסכום כולל של 10,856 ₪ אשר לא שולם (להלן:"תעודת המשלוח").

4. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע רכש בעסקה קודמת מנוע משומש לרכב מדגם סוזוקי בלינו תמורת סך של 1,180 ₪ אשר שולם על ידו כמפורט בחשבונית מספר 680 מיום 5.3.13 (להלן: "המנוע הראשון").

5. תעודת המשלוח מיום 10.3.13 כללה גם מנוע מדגם סוזוקי בלינו במחיר של 1,700 ₪ +מע"מ (להלן: "המנוע השני"). הנתבע בכתב ההגנה ובעדותו התכחש לטענת התובע אשר לפיה נמכר לו המנוע השני.

6. הנתבע הודה בעדותו בכתב ההגנה שרכש מאצל התובע את יתר הפריטים שצוינו בתעודת המשלוח, למעט כנף אחד ומאוורר של המצנן וטען שתמורת המוצרים הנ"ל סוכם שישלם לתובע סכום כולל של 4,500 ₪+מע"מ.

7. הנתבע טען בכתב ההגנה שסט הכריות שרכש מאצל התובע שכולל גם מחשב וחגורות לא היה תקין ונאלץ לרכוש סט אחר מאדם אחר ואף הוא מוכן להחזיר את סט הכריות שנרכש מהתובע לאלתר.

8. התובע תבע בגין המוצרים לפי תעודת המשלוח למעט המנוע השני סך של 7,500 ₪+מע"מ.

9. המחלוקות בין הצדדים הינן סביב השאלה אם הנתבע קנה מאצל התובע את המנוע השני ומה עלות יתר המוצרים שנרכשו בפועל על ידו (7,500 ₪+מע"מ בהתאם לגרסת התובע או 4,500 ₪ כטענת הנתבע) וכן סביב השאלה אם כריות האוויר שנמכרו לנתבע היו תקינות או לא.

דיון והכרעה

המחלוקת סביב המנוע השני

10. יש לציין שהתובע לא החתים את הנתבע על תעודת המשלוח ואף לא על כל מסמך אחר המאשר את רכישת המוצרים מאצלו. הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע להיותו "המוציא מחברו".

התובע לא הוכיח שאכן מכר את המנוע השני לנתבע מה עוד שלא נמסר כל הסבר משכנע על השוני במחירים בין המנוע הראשון לשני.

אשר על כן אני מחליט לדחות את התביעה ככל שהיא מתייחסת למנוע השני.

לעניין כריות האוויר

11. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע מכר לנתבע סט כריות אויר שלם והמחלוקת היא אם הסט הנ"ל היה תקין או לא.

הנטל להוכיח שסט כריות האוויר שנרכש מהתובע אינו תקין מוטל על הנתבע וחובתו הייתה להחזיר את אותו סט כריות לא תקין לתובע בסמוך לאחר שגילה שהוא בלתי תקין דבר שלא נעשה ע"י הנתבע עד היום. גרסת הנתבע שהוא רכש את סט כריות אחר מחברו אינה אמינה והיא נדחית.

לפיכך אני מחליט לדחות את טענת הנתבע שסט הכריות שרכש מאצל התובע היה בלתי תקין.

לעניין התמורה המגיעה לתובע בגין החלקים שסופקו לנתבע

12. ביחסים בין מוכר לקונה כמו הצדדים בתיק זה, ראוי היה שהתמורה המגיעה בגין כל חלק תסוכם בין הצדדים מראש ואף תתועד בכתב.

13. הנטל להוכיח משהו ומה התמורה המגיעה בגין החלקים הינה על התובע ולעניין זה הגיש התובע הצעת מחיר מספק חלקי חילוף אחר וכן מחירון של חלקים תחליפיים חדשים (ת/2, ת/3).

אין בניסיון זה כדי לשכנע שסוכם בין הצדדים ששווי החלקים שסופקו ע"י התובע לנתבע הינו בסך 7,500 ₪ +מע"מ ולאור הסכסוך שנתגלע בין הצדדים יתכן וקיימת הגזמת מה במחירים שצוינו בתעודת המשלוח.

מצד שני ביהמ"ש סבור שקיימת הגזמה גם מטעם הנתבע עת העריך את שווי המוצרים שרכש בשווי 4,500 ש"ח +מע"מ.

בהעדר הוכחות מטעם שני הצדדים, אני קובע את שווי המוצרים שנמכרו לנתבע בסך של 6,000 ₪ +מע"מ.

14. לסיכום אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 7,080 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.8.13 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 400 ₪ בגין הוצאות משפט כולל אגרת משפט ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים אשר נפסקו ע"פ פסק דין זה ישולמו ע"י הנתבע תוך 30 יום מהיום.

14. התובע ישלם את סכום ההוצאות אשר נפסק כנגדו לטובת קופת המדינה עד ה-30.7.15 כפי שהתחייב בדיון, שאם לא כן המזכירות תדאג לטפל בגביית הסכום הנ"ל כמקובל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/3 בתיק.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ה, 29 יולי 2015, בהעדר הצדדים.