1. התובעת הגישה תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח על ידה בתאונת דרכים מיום 10/7/14.

2. לטענת התובעת, נהגת הרכב המבוטח, נסעה ברח' הרצל בנתניה, בנתיב הימני כאשר הנתבע סטה מן הנתיב השמאלי לנתיב נסיעתה ופגע ברכב המבוטח.

3. לטענת הנתבע, הנתבע עמד בנתיב השמאלי בעודו ממתין למופע אור ירוק, ולפתע נהגת הרכב המבוטח הגיחה מאחוריו, עקפה אותו עקיפה אסורה מימין, סטתה לנתיב נסיעתו ופגעה במונית בה נהג.

4. בדיון מיום 28/10/15 נשמעו עדויות הנהגים.

5. נהגת הרכב המבוטח אישרה בעדותה כי היא אינה זוכרת אם עמדה ברמזור או נסעה בנסיעה איטית לעבר הרמזור. לדבריה הנתבע סטה מצד שמאל לנתיב נסיעתה פגע במראה השמאלית ובדופן השמאלית של רכבה.

6. הנתבע העיד כי בעודו עומד ברמזור חש חבטה ברכב ולאחר מכן התברר לו כי המונית נשרטה בצידה הימני האחורי. בתחילה העיד כי כלל לא שיער באותה העת שתוגש תביעה בגין תאונה זו, אך בהמשך כאשר הציג מסמך שנערך על ידי פחח רכב לפיו הוא ביקר במוסך 3 ימים לאחר התאונה במטרה לתקן את אותה שריטה, העיד כי הצטייד באישור זה כדי להוכיח לבית המשפט. הנתבע לא ידע להסביר כיצד נשברה המראה ברכב המבוטח.

7. הנתבע לא הציג תמונות בדבר הנזק שנגרם למונית, וגם נהגת הרכב המבוטח, אשר העידה כי צילמה את הרכבים מיד לאחר התאונה, לא הציגה תמונות אלו.

8. בסופו של יום מצאתי את גרסת התובעת עדיפה וזאת מן הנימוקים הבאים:

א. עדות התובעת הייתה סדורה ועקבית ולא נפלו סתירות בעדותה.

ב. בתמונות הנזק (שצולמו על ידי השמאי), נראה כי המראה השמאלית נדחפה קדימה לכיוון מכסה המנוע דבר התומך בגרסת התובעת שכן תוצאה זו אפשרית בעקבות כוח שהופעל על המראה. לו כגרסת הנתבע הייתה נהגת הרכב המבוטח פוגעת ברכב הנתבע כאשר זה עומד עצירה מלאה, המראה הייתה מתקפלת כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

9. מאחר ומצאתי את גרסת התובעת עדיפה הנתבע הוא האחראי לתאונה ולנזקים שנגרמו.

10. התובעת הגישה חוות דעת שמאי בדבר הנזקים שנגרמו לרכב וזו לא נסתרה בדרך כלשהיא. הוצגה גם אסמכתא לתשלום שכ"ט השמאי.

11. לאור האמור, על הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 4,107 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובצירוף הוצאות(אגרה ושכ"ט עדים) ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪.

12. הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.