1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.10.14 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 טעתה הוועדה עת לא התייחסה למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה לרבות סיכום ביקור ד"ר דורי מ- 12.4.14 לרבות בדיקות הדמיה המעידים באופן חד משמעי על החמרה ניכרת במצבו של המערער.

2.2 שגתה הוועדה עת לא ערכה השוואה בין מצבו ומגבלותיו כיום של המערער לבין מצבו בעת הבדיקה הקודמת.

2.3 שגתה הוועדה עת לא התייחסה לכאבים מהם סובל המערער במפשעה וההחמרה בתחום האורולוגי ועת לא הפנתה המערערת לבדיקת מומחה בתחום זה.

3. טענות המשיב:

3.1 הוועדה שהתכנסה ב- 27.10.14 וכללה בהרכבה גם אורטופד מומחה וגם נוירולוג מומחה התייחסה בפרוטוקול באופן מפורט לבדיקות C.T M.R.I ו- EEG והדגישה לניתוח הבדיקות הללו חלק ניכר מהפרוטוקול כאשר בית הדין הנכבד מופנה לממצאים שמהם עולה כי לא נמצאה מעורבות של אלמנטים עיצבים ולא נמצאו סימני דנרבציה פעילה.

3.2 מעבר לבדיקות הדמיה שבסופו של דבר הן בדיקות עזר, הוועדה מפרטת את ממצאי הבדיקה הקלינית בהרחבה שגם הם תקינים ולכן האבחנה הסופית היא תלונה על כאבי גב תחתון שהיא זהה גם לאבחנה של הוועדה ב- 2013 שבזמנו קבעה 0% נכות ובסיכומו של דבר מעצם הפרוטוקול הרי ברור שההשוואה גלומה בפירוט והוועדה פועלת בצורה תקינה.

3.3 באשר לטענה האורולוגית כפי שנטענה ברור מהמסמכים שמדובר למעשה על טענה לפגיעה באזור הגניטליה שעדיין לא הובררה ובכל מקרה היא מתקשרת לנושא הנוירולוגי ולעצבים פריפרייאליים אבל ניתן לראות גם במכתב האורטופד של ד"ר דורי הרר לכשעצמו לא קבע כל פריטי ליקוי לא אורטופדים ולא נוירולוגים שכל מה שהוא אומר שלמעשה הוא נמצא במעקב אורולוג בבדיקתו ואינה כוללת ממצאי המצויים במרפאה אורולוגית ומצד שני אין כל ממצא אורולוגי שיש לו קשר להחמרה ו/או לתאונה כך שיתכן שאם בעתיד תחול החמרה נוספת יהיה מקום למערער לשקול פניה בהליך מתאים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי, כי יש לקבל את הערעור.

7. במסגרת ישיבתה מיום ה- 27.10.14 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 5 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא סובל מכאבי גב שמקרינים לרגל שמאל והחל להרגיש רדימות באיבר המין לפני כחצי שנה.

8. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיפים 6 ו- 7 לפרוטוקול), ציינה:

"C.T 18.1.11 בלט דיפוזי ב- L4 – L3, L5 – L4 של האינוליס עם לחץ קל על השק ללא מעורבות אלמנטים עיצבים.

M.R.I 13.3.14 רוחב של התעלה תקין S1- L5 אנוליס קמור שטוח עם מגע בקדמת השק בשורש L5 מימין ורושם מגע שורש S1 בתעלה משמאל.

E.M.G 13.3.14 סימנים של פגיעה אקסונלית חלקית בעצבים של האקסטנל אנליס פיקטר משמאל ללא סימני דנרבציה פעילה.

מתהלך ללא עזרה של אביזרים אורטופדים עם צליעה על רגל שמאל מתפשט ומתלבש ללא עזרה. מסוגל לעמוד על קצות אצבעות ועקבים. הלורדוזיס המותנית שמורה. תנועות סיבוביות והטיה לצדדים מלאות. עולה ויורד אל מיטת הבדיקה ללא עזרה. יושב במיטת הבדיקה עם רגליים ישירות כשכפות ידיו מונחות על השליש הדיסטלי של השוקיים.

היקף הירכיים 47 ס"מ דו צדדי ושוקיים 36 דו צדדי.

מוסר על ירידה בתחושה לאורך רגל שמאל ללא פיזור אנטומי. "

9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית והדימות הוועדה דוחה את הערר אין החמרה. "

10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה.

11. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60).

12. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225). עיון בפרוטוקול הוועדה (סעיף 4) מלמד כי בפני הוועדה עמד מסמך רפואי מהותי של ד"ר הרר מתאריך 3.4.14 במסגרתו פורטו ממצאי בדיקה קלינית שביצע למערער לרבות ניתוח ממצאי בדיקות הדמייתיות.

13. הועדה לא התייחסה בדיוניה ובהחלטתה למסמך הרפואי של ד"ר הרר שהוגש בפניה על ידי המערער ואף צוין במפורש בפרוטוקול הוועדה. היעדר התייחסות מספקת הינו בבחינת פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה.

14. באשר לטענת המערער לפיה היה על הוועדה לשלוח המערער לבדיקה בפני אורולוג הרי שהלכה פסוקה היא שהועדה הרפואית היא המוסמכת על פי הדין להחליט בעניינים שברפואה במסגרת זו קביעת צורך בבדיקות עזר או התייעצות עם מומחים רפואיים נוספים הם עניינים בתחום הרפואה ואין לבית-הדין סמכות להתערב בהם. בסמכותה הבלעדית של הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה, ואין לבית-הדין סמכות להתערב בכך. עם זאת, משהתלונן המערער על הפרעה בתחום האורולוגי כאשר מהמסמכים שהציג המערער בפני הוועדה עולה כי המערער נמצא במעקב אצל אורולוג כעולה גם מהמסמך הרפואי של ד"ר הרר הרי שהיה על הוועדה להתייחס לטענות המערער בתחום זה כפי שעלה אף מהמסמכים שעמדו בפני הוועדה ואף לשקול היוועצות עם מומחה בתחום זה.

15. לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתתייחס למסמך הרפואי של ד"ר הרר מתאריך 3.4.14. כמו כן, תתייחס הוועדה לתלונות המערער והמסמכים בתחום האורולוגי במידת הצורך תפנה עניינו של המערער למומחה בתחום זה ובמידה ותסבור כי היא אינה נדרשת להתייעצות עם מומחה בתחום האמור תנמק החלטתה.

16. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ה, (29 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.