הנתבע מס' 1, בתיק, הודיע לבית המשפט, כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ונוכח העובדה שהוצא בעניינו צד כינוס נכסים, בטרם תמצה התובעת את תביעתה עליה לפנות למנהל המיוחד או לבית המשפט המחוזי על מנת לנהל את ההליך ומשכך ביקש שבית המשפט ייתן הוראותיו בעניין.

התובעת הגיבה לדברים בכך שהמדובר בתביעה נזיקית שממילא אינה מוחרגת על פי פקודת פשיטת הרגל.

הנתבעת 2, לא טרחה להגיב לדברים, אף שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן.

לא ראיתי כל צורך בעיכוב מתן ההחלטה, שכן בהתאם להוראות הדין והפסיקה, אין כל צורך במתן רשות מיוחדת לנהל את ההליך ועל הנתבע 1, להתגונן בתביעה ולהתייצב לדיונים הנקבעים בתיק, דבר שלא טרח לעשות עד כה.

דיון והכרעה

1. המדובר בתביעת נזקי גוף שעניינה רשלנות רפואית בטיפולי שיניים שביצע הנתבע 1, בתובעת.
2. סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), מחריג תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או הבטחה, כחובות שאינם באים בגדר חובות בני תביעה בהליך פשיטת רגל.
3. התביעה דנן מבוססת על הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), עילתה היא רשלנות רפואית, שיעורי הנזק הנתבעים בה הם בלתי קצובים וייקבעו על יסוד הערכה עתידית לאחר שתשמענה הראיות בתיק (בהקשר זה אציין, כי אף אם יאמר שקיים בין התובעת לנתבע-1 חוזה, התובעת לא הגישה תביעתה בעילה חוזית אלא בעילה נזיקית גרידא). בנסיבות אלה, החוב לדמי נזק יהפך לקצוב, רק משינתן פסק דין חלוט וסופי אשר אין עליו ערעור.
4. לעניין תביעות נזיקין, קובעת הוראת סעיף 21 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כי פושט רגל יכול להיות תובע ונתבע בגינן, מבלי שהליכי פשיטת הרגל יצדיקו את עיכוב ההליכים.
5. בשים לב להוראות הדין, בפסיקת בתי המשפט, שבו והבהירו הערכאות השונות, כי צו כינוס נכסים בגדרו ניתנת הוראה על עיכוב הליכים, אינו מעכב בירור תביעות נזיקין לסכום בלתי קצוב. ראו לדוגמא: רע"א 10408/08 טל יגרמן נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (7/5/09) -

התביעה שהוגשה על ידי המשיב 1 (להלן - המשיב) נגד המבקש, בגדר בקשה למתן הוראות, היא תביעה נזיקית שאינה נובעת מחוזה או הבטחה. אין לקבל את טענת המבקש, כי מדובר בתביעה לסכום קצוב. סכום הנזק לא נקבע בחוזה או בפסק דין וברי כי בית המשפט יידרש להעריך את גובה הנזק אם תוכרע שאלת החבות לחובת המבקש (ראו, ציפורה כהן פירוק חברות 267-266 (2000)). בנסיבות אלו, התביעה שהוגשה על ידי המשיב אינה בגדר "חוב בר תביעה" בפשיטת רגל, וזאת לאור הוראותיו של סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - הפקודה). כמו כן, לגבי תביעה מסוג זה לא חל עיכוב הליכים לפי סעיף 20 לפקודה (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 742-739 (2001); ע"א 345/03 רייכרט נ' שמש, פיסקאות 107-105 (טרם פורסם, 7.6.07)). טענת המבקש, כי אף כאשר מדובר בחוב שאינו בר תביעה יש להגיש תביעת חוב לנאמן לפי סעיף 71(ב) לפקודה, אינה מקובלת עליי. הביטוי "תביעת חוב" בסעיף 71(ב) לפקודה מתייחס לחובות שהינם בני תביעה על פי סעיף 71(א), במשולב עם סעיף 72(1). אין כל היגיון לחייב את הנושה להגיש לנאמן תביעת חוב אשר הוא אינו רשאי כלל לדון בה. לא מצאתי ממש גם בטענה כי יש לברר את התביעה בבית המשפט של פשיטת הרגל הדן בעניינו של המבקש.

וכן ראו: פש"ר (נצ') 317/06 גרנוב שלמה נ' עודד יצחק (8/1/08); ת"א 17851-07-14 עבד אל רחים ואח' נ' קרנית (26/7/15); תא"מ 18661-01-11 כלל חברה לביטוח נ' ויזמן (24/11/12013); ת"א 25313-04-10 רגימוב ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (13/08/14).

1. סוף דבר, טענת הנתבע-1, כי לא ניתן לנהל את התביעה מבלי לקבל את רשות המנהל המיוחד או בית המשפט המחוזי, אינה מתיישבת עם הוראות הדין והפסיקה ודינה להדחות. משכך, על הנתבע-1, להתגונן בתביעה ולהתייצב לדיונים שנקבעים בתיק.
2. בנסיבות שנוצרו, הנתבע 1, רשאי להגיש כתב ההגנה והודעה לצד ג', בתוך 30 יום ומכל מקום לא יאוחר מיום 17/1/16.
3. התיק נקבע לקדם משפט ביום 1/2/16 בשעה 08:30. מובהר לנתבע 1, כי ככל שלא יתייצב לדיון ידון בהעדרו.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים, כן תשלח את ההחלטה גם לב"כ הנתבע 1 עו"ד ברק מלכית שכתובתו מפורטת בבקשה מיום 29/11/15.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.