1. בפני תביעות הדדיות של בעל הדין בקשר להסכם שלפיו התובע ביצע שיפוצים בביתו של הנתבע וזאת כמפורט במסמך מיום 24.10.13.

על פי ההסכם מחיר העבודות נקבע בסכום של 43000 ₪ ללא מע"מ. התובע טוען שהנתבע נשאר חייב סכום של 20,700 ₪. סכום זה בנוי כדלקמן:

סכום העבודה 43000 ₪.

מע"מ 7740 ₪.

סה"כ 50,740 ש"ח.

פחות מה ששולם על חשבון: 30,000 ₪.

2. מעבר לסכום האמור התובע גם עותר לסכומים נוספים:

655 ₪ בגין חומרים שהוזמנו ונשאר אצל הנתבע.

850 ₪ בגין עבודות נוספות שבצע בעבר לעבודות בהסכם.

1000 ₪ עבור מכתב התראה

2000 ₪ בגין הכנת כתב התביעה

8445 ₪ בגין עגמת נפש, מטרד ובזבוז זמן

33,800 סה"כ.

3. יאמר מיד שהתובע בחר להוסיף לתביעתו רכיבים נוספים שאין בהם כל ממש. הרי ביום 14.11.14 עורך דינו שלח דרישת תשלום לנתבע שבו נדרש הנתבע לשלם את יתרת סכום ההסכם 20,700 ₪ ועוד 1000 ₪ עבור הוצאות ו-655 ₪ עבור חומרים. אין ספק שלו הנתבע היה משלם את סכום הדרישה, לא היה התובע מגיש תביעתו. כל הסכומים המפורטים בסעיף 2 דלעיל התווספו על מנת להגדיל את סכום התביעה בדרך לא דרך.

4. הנתבע מצדו מלין על כך שהתובע ביצע רק חלק מהעבודות וחלקים אף בוצעו ברשלנות. הנתבע טוען שיש להשלים עבודות או לתקנן תמורת 18,724 ₪ (כולל מע"מ) לכן, לכאורה עומדת לטובת התובע זכות בסכום של 1975 ₪ אך מזה יש להפחית 5000 ₪ בגין "סגנון העבודה, איכותה, מתיחת הזמן והזנחת העבודה" :לכן עומדת לזכות הנתבע כ-3000 ₪.

5. התובע טען בעדותו שסיים את העבודות בקומת הקרקע ועבודתו השביע רצונו של הנתבע. עובדה היא שאפשר לו להתחיל לעבוד בקומה עליונה. לדברי התובע הנתבע בשלב מסוים הציג בפניו דף ליקויים ודרש תיקונם. התובע הסכים לבצע את התיקון או בעצמו או באמצעות בעלי המקצוע האחרים אך בפועל הנתבע לא נתן הזדמנות לתובע לבצע את התיקונים ועשה דין לעצמו והספיק את עבודתו של התובע.

הנתבע אף הכין כב-27.11.14 גמר חשבון שלפיו הפחית מהסכום המגיע לתובע 13,924 ₪ כולל מע"מ – ואף שלח שיק לתובע על סכום היתרה בסך 6816 ₪; אולם הנתבע רשם מועד פירעון השיק ליום 1.1.14 ואף הזהיר את התובע שאם יגלה "נזילות נוספות" יבטל את השיק ואכן כך עשה כבר ב-5.12.14 .

התובע הדגיש בעדותו שהוא מוכן לקחת אחריות על עבודתו ולא התחמק מלבצע תיקונים.

6. הנתבע הסביר לבית המשפט כי ההסכם עם התובע היה חלק משיפוץ גדול שנעשה בבית. הנתבע טען שנאלץ לתקן את עבודות הנתבע אך הודה שאין ברשותו כל אסמכתא לגבי הסכום ששולם. "אני מודה שלא עשיתי חישוב כמה עלה לי לתקן מפני שאני כמערכת שיפוץ גדול לא הפרדתי את הדברים" (עמ ' 2 שורה 1).

כמו כן אין ברשותו של הנתבע חוות דעת או ערכה מקצועית לגבי טיב העבודה של התובע, אם כי טען שיש לבצע חלק מעבודות מחדש. הנתבע אישר שאפשר לתובע להמשיך בעבודה בקומה עליונה מכיוון ש"לי לחוץ הזמן" (עמ' 2 שורה 10). כללית טען שהעבודה של התובע "מתחת לכל ביקורת" :באשר לביטול השיק טען הנתבע :

"ביטלתי את השיק כי הסתבר לי שהעלות גבוה ואחר ממה שחשבתי" (עמ' 1 שורה 28). מעבר לכך הנתבע לא פירט.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל התביעה באופן חלקי ולדחות את התביעה שכנגד.

1. אין מחלוקת על כך שהנתבע הפסיק את עבודתו של התובע, כיוון שלטעמו הנתבע לא סיים את מוטל עליו או שהעבודה לא הייתה לשביעות רצונו. אין מחלוקת על כך שעד הספקת העבודה שולם רק 30,000 ₪ על חשבון העבודה ונותרה יתרה של 20,700 ₪.

2. אין בידי הנתבע כל ראיה אובייקטיבית לגבי טיב העבודה של התובע ואין להסתמך על הצהרותיו על מנת לקבוע שעבודתו של התובע בוצעה ברשלנות או אם לאו – כמו כן אין כל ראיה על הסכומים שהנתבע נאלץ לשלם עבור תיקון או השלמת העבודות אם שולמו. כאשר הנתבע ערך חשבון ב-27.11.14 עשה חישוב שלפיו מגיע לתובע 6816 ₪ ואכן שלח שיק. לעומת זאת, כאשר ערך את כתב התביעה שכנגד דאג להפחית את הסכומים המגעים לנתבע לאפס. אין הסבר הגיוני לשינוי זה. כמו כן לא שמע בית המשפט הסבר הגיוני לכך שהנתבע ערך גמר חשבון , שלח שיק וביטל אותו תוך יומיים. כללית, דברי הנתבע לא היו משכנעים או עקביים ואין בידיו ראיות שתומכות בגרסתו.

3. יתכן שהנתבע ראה לנכון לבטל את ההסדר עם התובע עקב אי אלו לקויים אך עליו להוכיח את מהותם וההוצאות הכרוכות בתיקונם – דבר שלא עשה. לכן מסקנתי היא שלא הוכיח הנתבע שזכותו לקזז 20,700 ₪ או כל סכום אחר מחשבון התובע.

4. לאור האמור, מסקנתי היא שיש לחייב את הנתבע בכל יתרת הסכום 20,700 ₪ .

אין ממש בכל יתרת עתירות התובע ואני דוחה אותם.

אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע 20,700 ₪ תוך 30 יום מהיום כנגד חשבונית מס כדין. אם לא כן הסכום ייאשה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה .

אני דוחה את התביעה שכנגד .

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ה, 25 יוני 2015, בהעדר הצדדים.