בפניי בקשה לצו עשה זמני "לתפיסה מיידית של המונים והמספרים המצויים על גג מוניות 'הכובע' ברכבי מוניות 7943825 1851225 1851025 ולהורות למשטרה לעצור את רכבי המוניות הנ"ל המופעלות שלא כחוק, ומסכנות את ציבור הנוסעים בהם".

הבקשה הוגשה מבלי שהוגשה תביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה נחה דעתי כי דינה להידחות.

תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט "ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין". בפסיקה נקבע כי בהתאם לתקנה זו "נדרשים טעמים מיוחדים למתן סעד זמני טרם הגשת התובענה" (רע"א 3271/09 עזבון המנוחה רבקה מבורך ז"ל ואח' נ' אחמד סראחן ואח' (28.4.09) בפסקה 4 להחלטה).

במקרה זה המבקש לא הצביע על טעמים כלשהם, ובוודאי שלא על טעמים מיוחדים, המצדיקים מתן סעד זמני בלא שהוגשה תובענה.

מעבר לכך דין הבקשה להידחות גם לגופה. המבקש טוען בבקשה כי המשיבים מפעילים את המוניות לצורך הסעת נוסעים ללא רישיונות הסעה וללא רישיונות רכב, בניגוד לחוק ובאופן המסכן את הנוסעים. אם אומנם נכונים הדברים, על משטרת ישראל ו/או משרד התחבורה להפעיל סמכויותיהם ולהביא לעצירת הנסיעות. זוהי הדרך לפעול בעניין, ולא באמצעות הליך אזרחי שיתיר לאדם פרטי לתפוס את המוניות והמספרים.

המבקש טוען בבקשתו כי הגיש תלונה במשטרת ישראל, וזו הפנתה אותו להגשת בקשה לצו עשה בהליך אזרחי. אם אומנם נכונים הדברים, הרי שמדובר בהתנהלות פסולה של משטרת ישראל. חובתה של משטרת ישראל לחקור תלונה שהיא מקבלת ועולה ממנה חשד לביצוע עבירות פליליות, וככל שיש צורך בתפיסת חפצים עליה לפעול כדין ולתפוס חפצים אלה בעצמה, מכוח הסמכויות המוקנות לה בחקיקה הפלילית, ולא להפנות את המתלונן לנקוט בהליך אזרחי על מנת לתפוס את אותם חפצים בעצמו.

כאמור, במסגרת הבקשה עותר המבקש כי אורה למשטרת ישראל לעצור את המוניות. אין מקום למתן הוראה כזו במסגרת הליך אזרחי שהמשטרה אינה צד לו. כאמור, חובתה של משטרת ישראל על פי חוק לחקור תלונה שהיא מקבלת ועולה ממנה חשד לביצוע עבירות פליליות.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

המבקש ימציא עותק מהחלטה זו למשטרת ישראל – תחנת חיפה שבה הוגשה תלונתו.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.