<#1#>

נוכחים:

בא כוח המאשימה עו"ד טערנשה

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

הנאשם:

מאשר את רכבי על גבי התמונה חונה עם שני גלגלים על המדרכה באדום לבן.

יש שני סיפורים האחד זה כניסה לבניין שלי, לא רלוונטי כי קיבלתי את הדוח, והדבר השני ערערתי על זה שלקחתי את אחי באותו בוקר, יש לי אח נכה, לקחתי אותו ופגשתי את הפקח אמרתי לו הנה הוא פה, הוא אמר אני כבר צילמתי, אמרתי אני אערער.

שלחו לי מהעירייה שלא יכולים לקבל את הערעור שלי ופסקו לי מאה שקל.

שילמתי מאה שקל, אחרי שנה קיבלתי פתאום 700 ומשהו שקל עם קנסות. הלכתי לנורדאו לברר מה קורה, הסתבר שהם עשו טעות, וכתבו את הדוח שלי על השם שלי, ת.ז שלי על מספר רכב אחר וזה כל הטענה שלי, אני שילמתי את המאה שקל. אני יכול להראות את המכתב והתשלום.

אני מזהה את עצמי עומד ליד הרכב.

התובע:

יש כאן נקודה של בלבול שאני לוקח את זה כבלבול של הנאשם. הסברתי לנאשם בחוץ ואמרתי לו כדי לנסות לבדוק אם יש איזה שהוא צדק בדבריך לכאן ולכאן, אמרתי לו אני אדחה את הדיון ואבדוק את הדברים ונראה אם אתה צודק או לא, הוא לא הסכים.

מה שקרה פה זה ככה, הוא טען טענה מסוימת ברשות לגבי דוח ששולם בטעות ואז כתבו לו מכתב שהיתה איזה שהיא טעות מערכת הוא אמר הוא לא ביצע את העבירה, אמרו לו הדוח הזה יוחזר אליך המאה שקל, וזה לא קשור לדו"ח נשוא הדיון.

היתה החלטה שלי בתיק להחזיר לו את המאה שקל בדוח אחר.

היתה טענה שהוא בכלל שילם על דוח שלמעשה לא שייך לו.

אותו דוח הוא בכלל נקרא מספר 262550, ועל זה הוא גם קיבל מכתב. עכשיו, הדוח המדובר השני שהוא חנה על המדרכה זה דוח 2652550, ואני אומר לו זה לא אותו דבר.

יש אפילו החלטה שלי ידנית להחזיר לו את הכסף מאה שקל על הדוח הקודם, בכלל שאיננו קשור לדוח הזה. זה לא אותו דבר.

הנאשם:

קיבלתי את הדבר הזה, 4 חודשים אחרי שאני רצתי פעמיים לעירייה.

אני מודה שחניתי בחנייה באדום לבן על המדרכה בכניסה לבית שלי.

<#2#>

הכרעת דין

מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו על פי הודייתו, הנאשם מודה כי חנה על המדרכה בסימון אדום לבן בכניסה לביתו.

הצדדים יטענו לעניין העונש.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ה, 25/12/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה לעונש:

הרכב נשוא העבירה נמצא חונה על המדרכה וחוסם מעבר להולכי רגל לנכים עם כיסא גלגלים ולעגלות תינוקות.

חנייה שכזו לא רק שנוגדת את פקודת התעבורה אלא אף נוגדת את חוק הנכים. חנייה שכזו מהווה סכנה וודאית להולכי הרגל לעגלות תינוקות שעלולים לרדת מהכביש ולסכן חייהם.

כמו שאמרתי גם חוק הנכים אוסר את זה.

אני מבקש קנס רגיל.

הנאשם לעונש:

אין מעבר שם, אחרי הבית שלי אין מעבר.

שחניתי על המדרכה לא הפרעתי להולכי רגל. יש לי אח נכה והצגתי להם והבאתי להם את האישור. אמרתי להם שהבאתי את אחי הנכה, הראיתי אישור שההורים שלי היו בחול באותה תקופה.

האוטו היה מונע ואח"כ הוצאתי את המפתח, ראיתי את הפקח והוא אמר צילמתי.

בסוף החנייה כאילו אין מדרכה המשך . אני מבקש שבית המשפט יפחית מהקנס.

אני שרפתי המון זמן.

ב"כ המאשימה:

אני רוצה להדגיש שהדוח הזה מקריאת מוקד, קריאת מוקד הכי מהירה לפחות מגיעה אחרי 20

דקות. הייתה תלונה, הייתה קריאת מוקד.

גזר דין

הנאשם הורשע בביצוע עבירה המיוחסת לו חנייה על המדרכה בשני גלגלים במקום אסור המסומן אדום לבן, זאת בהתאם להודייתו.

אין ספק כי עסקינן בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את שלומם של הולכי הרגל אשר המדרכה נועדה לרווחתם ולבטחונם.

הנאשם פירט בפני נסיבות ביצוע העבירה וטען כי הסיע את אחיו הנכה וכי החנייה האסורה היתה לפרק זמן קצר ביותר.

בנסיבות אלו עתר בא כוח המאשימה בהגינותו, כי בית המשפט יורה על חיוב הנאשם בקנס מקורי בלבד.

לאור עתירתו של בא כוח המאשימה, הרי שאסתפק בהטלת קנס מקורי בלבד, בסך של 500 ש"ח.

הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ה, 25/12/2014 במעמד הנוכחים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ה, 25/12/2014 במעמד הנוכחים.