בפניי בקשה להורות כי פסילתו של המבקש מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה, האמורה בגזר הדין מיום 25.2.18, למשך 6 חודשים, הסתיימה.

אציין כי לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים אשר צורפו לה וכן בתיק האלקטרוני, לא מצאתי להיעתר לה.

המבקש מפנה בבקשתו לגזר דין שניתן בהיעדרו של המשיב בתיק זה ביום 29.12.14 אשר במסגרתו נפסל רישיונו של המבקש, בין היתר, לתקופה של 12 חודשים.

יצויין כי גזר הדין, אשר ניתן בהיעדרו של המבקש, ע"י כב' השופט בנג'ו, בוטל, על כל רכיביו ביום 22.3.16 וכן בוטלה הרשעתו של המבקש. מאחר ובמועד זה הודיע המבקש, באמצעות באת כוחו- המייצגת אותו גם בבקשה כאן, כי הוא כופר בעובדות כתב האישום, נקבע התיק לשמיעת הראיות בפניי ליום 5.6.17.

מועד שמיעת הראיות נדחה, בשל מחלת באת כוח הנאשם והיעדר התייצבותו של עד התביעה ליום 15.2.18 ולאחר בקשה נוספת לדחיה, מטעמו של המבקש, נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 25.2.18.

במועד זה, 25.2.18, התייצבו הנאשם ובאי כוח הצדדים באולם בית המשפט והודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון על פיו הנאשם חוזר בו מכפירתו ומודה בעובדות כתב האישום. עוד הציגו הצדדים הסכמות לעניין העונש, לרבות ביחס לרכיב הפסילה בפועל אשר נקבע לתקופה של 6 חודשים.

בגזר הדין מאותו יום, קיבלתי את הסדר הטיעון לאחר ששמעתי את הטעמים שהביאו לגיבושו, ועל הנאשם נגזר, בין היתר, עונש של פסילת הרישיון בפועל למשך 6 חודשים. בגזר הדין אף הוריתי למבקש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט או תצהיר חלף רישיון נהיגה בהיעדר רישיון נהיגה תקף.

כעת טוען המבקש בבקשתו, כי מאחר ולא היה בידיו רישיון נהיגה תקף, יש להורות כי פסילתו של המבקש כבר הסתיימה מאחר ויש לחשבה מיום 20.9.15, המועד בו נודע למבקש על גזר הדין שניתן בהיעדרו (גזר דין שבוטל כאמור, לבקשתו) בתיק זה.

כאמור לעיל, אין בידי לקבל טענה זו.

מעיון בתיק כאן, לא מצאתי כי המבקש הפקיד את רישיון הנהיגה שלו או תצהיר חלף רישיונו, ככל שלא היה בידיו רישיון תקף, וממילא לאור בקשתו של המבקש מאותו מועד בוטל פסק הדין.

לאחר בחינת כל הנתונים לא מצאתי כי המבקש הפקיד את רישיון הנהיגה שלו או תצהיר כמתחייב. יצויין כי המבקש היה מיוצג באותו מועד ולא ביקש לחשב את תקופת הפסילה אשר נגזרה עליו כאמור אלא להיפך, עמד הוא על ביטולו של גזר הדין לרבות החיובים הנובעים ממנו ובית המשפט אף נעתר, בסופו של הליך, לבקשתו .

במכלול הנסיבות לא ברור לבית המשפט כיצד בשלב זה, לאחר מתן גזר הדין, בגלגולו השני, בהתאם להסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ומבלי שבשום שלב העלה המבקש טענה או בקשה כלשהי לעניין חישוב הפסילה, יש מקום להיעתר לבקשה זו.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

פסילתו של המבקש תחושב מיום הגשת התצהיר, קרי, 27.2.18 והמזכירות תנפיק אישור הפקדה נכון ליום זה.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ח, 22 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.