1. לפניי תביעה שטרית בגין סכומי כסף אשר הלווה התובע לנתבע, במסגרת יחסי שכנות וידידות לטענתו.

2. הנתבע טען כי ההלוואות ניתנו במסגרת עיסוקו של התובע במתן הלוואות חוץ בנקאיות, ובהעדר הסכם בכתב בין הצדדים כמתחייב מחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, דין התביעה נגדו להידחות.

3. ביום 5.5.15 נדחתה ההתנגדות שהוגשה על ידי הנתבע לגבי סכום של 9,000 ₪, וניתנה לו רשות להתגונן לגבי יתר הסכום הנתבע.

4. ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט וסיכומים בעל פה.

5. לאחר ששמעתי את סיכומי הצדדים, ושקלתי אותם על רקע חומר הראיות שהוגש, ובשים לב לנטלי ההוכחה החלים בתביעה דנן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 9,000 ₪.

למען הסר ספק, הסכום הנ"ל הינו בנוסף לסכום שלגביו נדחתה ההתנגדות כאמור בסעיף 3 לעיל.

6. בנוסף ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד, בהתחשב בדרך המקוצרת שבה הסתיים ההליך, סך של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7. התובע ידאג לעדכן את סכום החוב בתיק הוצאה לפועל מס' 02-18572-14-8, בהתאם לאמור לעיל.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.