19 מרץ 2016

1. לפנינו תביעת התובעת לקבוע כי תסמונת התעלה הקרפלית הדו צדדית ממנה היא סובלת נגרמה כתוצאה מעבודתה.
2. העובדות הרלוונטיות נקבעו כדקלמן:
3. התובעת, ילידת 1953, עובדת כ-10 שנים בתפקידי הקלדת נתונים.
4. עד 2010 עבדה התובעת בחברת סידס בעבודות הקלדה משך 11 שעות ביום.
5. לפני כ-5 שנים החלה התובעת לעבוד בחברת סנסקום, משעה 8:00-16:00.
6. במשך 4 השנים הראשונות עסקה התובעת בהקלדה מהלך כל שעות עבודתה, למעט זמן ההפסקה. בשנה האחרונה, חלק מהעברת הנתונים נעשה אוטומטית באמצעות תוכנת העברת כספים, כך שהתובעת עוסקת בהקלדה כ-6 שעות ביום.
7. התובעת משתמשת בשתי ידיה לצורך ביצוע ההקלדות. התובעת משתמשת במקלדת רגילה. כאשר ידיה מכופפות כלפי מעלה משך כל זמן ההקלדה.
8. המוסד לביטוח לאומי הכיר ב-CTS שמאל כפגיעה בעבודה. ועדה רפואית קבעה נכותה בשיעור 5%, בתחולה מיום 19.4.09.
9. ביום 17.12.15 מונה כמומחה יועץ רפואי ד"ר פעילן ז'ק (יעקב) אולם משהודיע ב"כ התובעת ביום 20.12.15 כי הוא מתייעץ עם ד"ר פעילן בתיקים שבטיפולו, מונה כמומחה יועץ רפואי ד"ר יפה דויד ביום 25.12.15 (להלן: "המומחה") אשר התבקש לענות על השאלות הבאות:

"א. מהו ליקויה של התובעת?

1. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתה של התובעת כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה היא סובלת?
2. האם המחלה נגרמה כתוצאה מאירועים תאונתיים זעירים שנגרמו תוך כדי העבודה עקב תנאי עבודתה כמפורט בעובדות?
3. האם ניתן לומר שהמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתה?
4. האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על הופעת המחלה?
5. האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובעת התנאים להכיר במחלתה כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבה?".
6. בחוות דעתו מיום 20.1.16 קבע המומחה כך:

"תשובה א': גב' בוברובסקי יהודית אובחנה כי הינה סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי.

תשובה ב': על פי הספרות הרפואית ..., הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משוייכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תיסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התיסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התיסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תיסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצוע הפעילות הינה מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל מ-50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית אולם יש המשייכים העובדה המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם ממהשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תיסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תיסמונת התעלה הקרפלית.

על פי התיאור העבודתי והתיק הרפואי התובעת עסקה בהקלדה כאשר ידיה בעמדת ישור כלפי מעלה. בהתבסס על התיאור העובדתי יש לקבוע על קיום קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנה סובלת בידיה דו צדדי בדרך של החמרה לאור הרקע הרפואי של השמנת יתר, וזאת בסבירות של מעל 50%.

תשובה ג': ניתן לקבוע כי כל אחת מהפעולות שביצעה התובעת במסגרת עבודתה גרמה לה לפגיעה במנגנון של מיקרוטראומה.

תשובה ד': לא ניתן לקבוע שהמחלה אינה קשורה למרכיב התעסוקתי למרות שלגורמי הסיכון האישיים השפעה על הופעת תסמונת התעלה הקרפלית.

תשובה ה': לעובדת התובעת השפעה של מעל 20%, קרי השפעה משמעותית, על הליקוי ממנה סובלת בידיה.

תשובה ו': בהתבסס על החומר הרפואי והסעיף העובדתי התקיימו בתובעת תנאים להכיר במחלתה כמחלת מקצוע בהתאם לסעיף 13 בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי, שיתוק של עצבים פריפרים הנגרם בשל לחץ ממושך".

1. הצדדים לא ביקשו להעביר אל המומחה שאלות הבהרה.
2. התובעת הגישה את סיכומיה בהם טענה כי לאור חוות דעת המומחה יש לקבל את תביעתה ולהכיר במחלתה כפגיעה בעבודה.
3. ביום 1.3.16 הודיע הנתבע, כי לאור חוות דעתו החד משמעית של המומחה הוא מסכים כי יינתן פסק דין על סמך חוות דעת המומחה. וכי הוא משאיר את קביעת ההוצאות לשיקול דעתו של בית הדין.
4. לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר יפה, אנו קובעים, כי התובעת לקתה בתסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדית בידיים וכי מדובר במחלת מקצוע ופגיעה בעבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה, וזאת על דרך של החמרה.
5. על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט' אדר ב' תשע"ו, (19 מרץ 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.