19 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה

החלטה

1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הגישה ביום 30.3.2015 בקשה להצטרפות ולהגשת עמדה בהליך, וזאת מכח סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, התשכט-1969,

1. בהחלטה מיום 2.4.2015 הוריתי לצדדים להגיב לבקשה עד ליום 1.5.2015. עד לעת הזו, הצדדים לא הגישו עמדתם לבקשת ההצטרפות, וזאת על אף החלטות נוספות אשר אפשרו הגשת תגובות הצדדים. נוכח כך יניח בית הדין כי אין הצדדים מתנגדים לבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 30 (ב) לחוק בית הדין לעבודה קובע כדלקמן: "ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו."

אין חולק על טענת המבקשת היא הארגון היציג של התובעים בתיק זה וכי היא צד להסכמים ולחוקת העבודה.

1. פסיקת בתי הדין לעבודה נקטה גישה מרחיבה באשר ליישום הסעיף ביחס להצטרפות צד כ"עותר ציבורי", ר' ע"ע 88/09 מדינת ישראל - משרד החינוך נגד 1. דפנה שרבט 2. ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות, (15.7.09) :

"אמנם, סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, העוסק ב"זכות התערבות בהליכים" אינו מקנה על פי לשונו לארגון עובדים זכות להיות צד לתובענה וזכות ההתייצבות בהליך מוגבלת לשאלה של פרשנות של הסכם קיבוצי אשר ארגון העובדים צד לו, אולם בתי הדין לעבודה נוהגים בגמישות בצירוף ארגוני עובדים כצד להליך...

...לעניין זה יפים דבריה של השופטת ארד בע"ע 1233/01 יהודה אוריאלי ואח' נ' עיריית הרצליה ואח' שעסק בהרחבה בשאלת מעמדו של "עותר ציבורי", "עותר ציבורי נוסף" ו"ידיד בית המשפט":

"עינינו הרואות, כי שעריו של בית-הדין לעבודה פתוחים בפני 'העותר הציבורי' על מגוון פניו. עם זאת, בכל מקרה ומקרה יבחן בית-הדין אם אכן "התובע הציבורי" או "העותר הציבורי" ממלא אחר התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביסוס מעמדו ככזה במקרה הספציפי מושא הדיון; האם התקיימו עילת התביעה והתשתית העובדתית המתאימה וייבחן אופי הסעד הנתבע על-ידי 'גורמים שלישיים' שאינם צד לחוזה עבודה, או נגדם.

זאת ועוד. במערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדת לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים 'עותרים ציבוריים' אשר להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה ומעורבותם במערכת יחסים זו".

כן יפים לענייננו דבריה של השופטת גליקסמן בבש"א (ת"א) 1013/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מכבי אשדוד (25.1.02):

"איננו מקבלים את עמדת הקבוצה, על פיה מהוראות סעיפים 30 ו- 34 לחוק בית הדין לעבודה, האפשרות הקיימת לארגון עובדים או ארגון מעבידים להתייצב ולטעון בהליך תלוי ועומד בפני בית הדין מוגבלת, אך ורק לאותם הליכים בהם נתון הסכם קיבוצי שהם צד לו לפירוש, או לאותם מקרים בהם אין לעובד או למעביד יצוג משפטי. גישה פורמליסטית זו אינה מתיישבת עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לסמכותו העניינית בכלל ולאפשרות צירוף גופים שונים כ"טוענים" או כ"מתייצבים בהליך" בפרט. הכרעה בכל השאלות האלה נגזרת ממהות העניין הנדון בפני בית הדין".

1. יש להניח בשלב זה כי הסוגיות הדורשות הכרעה בבקשה דנן, יש בהן פנים עקרוניים, אשר שמיעת עמדתה של המבקשת אך מתבקשת. "מעמד מעין זה, יכול ויינתן ל"עותר ציבורי" אשר יש בידו לבסס, בין היתר, טענה כי "העתירה הציבורית" נוגעת בהיבטים בעלי עניין ציבורי; או שיש בידו להצביע על אינטרס המשותף לרבים, להבדיל מהאינטרס האישי המיוחד לעותר פלוני." (ע"ע 1233-01 יהודה אוריאלי- עיריית הרצליה, פסקה 8 לפסק הדין) דומנו כי כזה הוא המקרה דנן.

היעדר התנגדות מצד מי מהצדדים מצביע על כך כי אף הם סבורים שיש מקום לצירוף המבקשת כמי שתתרום להליך וכי לא יהא בצירופה משום הכבדה על ניהולו של ההליך. ודאי נכון הדבר באשר לפנים העקרוניים של המחלוקות.

1. לפיכך, אנו מורים על קבלת הבקשה. המבקשת תגיש עמדתה עד 20 יום לאחר הגשת כתב ההגנה. המבקשת רשאית להתייצב בדיונים בתיק.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ו, (19 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.