התובעת הגישה תביעתה בגין ליקויים במוצר שסיפקה הנתבעת.

לאחר הדיון שהתקיים ביום 6/5/15 תואם ביקור בביתה של התובעת כדי לנסות לפתור את הליקוי. ואכן באותו ביקור נפתר הליקויי והודעה על כך נשלחה לתיק בית המשפט.

משנפתר הליקוי הרי שהמחלוקת בין הצדדים הפכה תיאורטית. הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו דן בעניין שהיה לתיאורטי-אקדמי, בין אם היה לכזה מלכתחילה או בדיעבד (ע"א 6246/13 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים. ניתן ביום 25/8/14).

התובעת עומדת על הוצאותיה. הנתבעת מתנגדת וטוענת לשימוש לא סביר במוצר וכי השירות שניתן, ניתן מעבר לצורך.

מאחר שהנתבעת תיקנה בדיוק את הליקוי עליו התלוננה התובעת בתביעתה, הרי שלכאורה היה בהגשת התביעה כדי להביא את הנתבעת לפתור את המחלוקת שבין הצדדים, גם אם ללא צורך בהכרעה שיפוטית. בנסיבות אלה זכאית התובעת להוצאות משפט התואמות להליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות, המשקללות גמישות דיונית והליך מהיר יחסית.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בסך של 300 ₪ תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ה, 16 יוני 2015, בהעדר הצדדים.