1. לפני בקשת התובע להורות על מחיקת התביעה ולפסוק הוצאות לטובתו.

2. טוען התובע כי ביום 13.7.14 הגיש תביעה לנתבע להכיר באירוע מיום 14.8.13 כתאונת עבודה. משחלפו 4 חודשים ולא התקבל כל מענה מהנתבע, הגיש התובע את תביעתו זו לבית הדין בחודש 11/2014, ובה ביקש להורות לנתבע ליתן החלטתו בתביעתו. רק ביום 15.2.15 ניתנה החלטת הנתבע הדוחה את בקשתו. לנוכח מכתב הדחיה, התייתר הדיון בהליך ומשכך אין בו עוד צורך. עם זאת, מאחר שמכתב הדחיה ניתן בחלוף 7 חודשים מאז הגשת התביעה לנתבע, יש מקום לפסוק לו הוצאות. התובע טען עוד כי הוא שוקל אם לערער על החלטת הנתבע.

3. הנתבע טען מנגד כי אין מקום לסיים את ההליך שעה שבכוונת התובע לערער על החלטתו. משכך, יש לתת לתובע שהות מספקת לשקול את צעדיו ולהותיר את פסיקת ההוצאות לסיום ההליך.

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להיעתר לבקשת התובע. על פי הוראות החוק התובע יכול לערער על החלטת הנתבע תוך 12 חודשים. אין מקום להותיר את התיק תלוי ועומד במשך התקופה זו. כמו כן, אם יבקש התובע לערער על החלטת הנתבע ממילא יידרש תיקון כתבי הטענות וקביעת מועד חדש לדיון. בנסיבות אלה, וכאשר סגירת התיק לא תפגע במי מהצדדים, יש להיעתר לבקשת התובע. אוסיף כי התובע הוא אדון לתביעתו והוא רשאי למחוק את תביעתו בכל עת.

נוכח האמור, נמחקת התביעה.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל העיכוב במתן ההחלטה, שבגינו נאלץ התובע לפנות לבית הדין, בסך של 1,200 ₪.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ה, (09 מרץ 2015), בהעדר הצדדים.