בתוקף סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, הנני קובעת כדלקמן:

ממכלול העדויות והראיות שהובאו בפני, לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ושמעתי העדים מטעם הצדדים, התרשמתי כי יש מקום לדחות את התביעה. ואבאר.

גרסת העדה מטעם התובעת היתה בלתי מהימנה ורווית סתירות. מנגד עדותו של הנתבע 1 היתה עקבית וקוהרנטית ותאמה את מוקדי הנזק. יתרה מכך, גם לו הייתי קובעת אחריות דין התביעה היה להידחות מהטעם שלא הוכח הנזק, קרי הרכב נבדק רק תשעה חודשים לאחר התאונה באופן המנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים המתועדים לתאונה. יתרה מכך, העדה מטעם התובעת עצמה הודתה כי מדובר ברכב שכור והתקבל לידיה לאחר שנהגו בו אחרים וגם הודתה כי הנזקים מצד שמאל אשר פורטו בחוו"ד השמאי לא נוצרו כתוצאה מהתאונה דנן. לפיכך, דין התביעה להידחות.

לאור האמור, התובעת תישא בהוצאות העדה מטעמה.

לאור כך שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, מורה על השבת המחצית השנייה של האגרה.

ברם, בתיק נרשם שקיים חוב. לבדיקת הצדדים אל מול מזכירות. השבה בכפוף לבדיקת מזכירות.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.