1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2. התובע הינו הבעלים והמחזיק בחלק מן המקרקעין הידועים כחלקה 96 בגוש 19385 (להלן : "החלקה"). לטענת התובע, הנתבעת- המועצה המקומית עראבה סללה כביש בתחום שיפוטהּ בסטייה מתוכנית, ולפיכך משתמשת היא לצרכי הכביש בכ- 55 מ"ר שלא הופקעו מהחלקה, וזאת החל מחודש 1/2000. התובע טוען, כי הוא ואחיו - בעלים נוסף בחלקה, הגישו תביעה לבית המשפט השלום בעקבות השימוש שנעשה בחלק מחלקתם לצרכי הכביש וכי בית המשפט השלום בחיפה פסק לטובתם דמי שימוש ראויים החל משנת 2000 ועד לחודש 6/2007. התובע טוען כי הוא זכאי לדמי שימוש ראויים למן חודש 9/2007 ועד ליום הגשת התביעה וכי סכום זה מגיע, כך לשיטתו, כדי סך 12,000 ₪. התובע מגייס לטובתו את פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום בחיפה, שקיבל את תביעת התובע ואחיו כנגד הנתבעת הן לעניין עצם החבות לשלם דמי שימוש והן לגבי גובה דמי השימוש שנקבעו.

3. הנתבעת כופרת בטענות התובע וטוענת כי לא מגיע לתובע מאום. עפ"י הנתבעת, סילקה היא חובותיה בגין דמי השימוש הראויים אליהם מתייחסת התביעה, וזאת עפ"י הסכם שנחתם בין הנתבעת לבין התובע ואחיו, לפיו תשתתף המועצה במימון 50 מ"ק בטון מוכן וברזל אך לא יותר מסך 22,996 ₪ וזאת לצורך הקמת קיר תומך בחלקה, כל זאת בתמורה לוויתור התובע ואחיו על דמי השימוש בגין החלק מן החלקה המשמש לכביש. הנתבעת מפנה לנספחים ג' וד' לכתב ההגנה, ובכלל זה להסכם עליו חתום אחיו של התובע.

4. התובע טוען כי הוא תובע את חלקו בלבד בדמי השימוש, שכן הוא לא הגיע לכל הסכמה עם הנתבעת.

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בשים לב לאמור בפסק הדין שניתן בת.א 3477/05 (שלום חיפה) ולגובה דמי השימוש שנקבעו שם, בשים לב לטענות הנתבעת בכתב ההגנה, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 5,000 ₪ ובנוסף סך כולל של- 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (שני המרכיבים יחדיו). הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.