1. הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעובדות כתב האישום, אשר ייחס להם בניית תוספת מעץ לבית מגורים קיים בהיקף 40 מ"ר; קירוי מעץ לפטיו קיים בהיקף 22.5 מ"ר; חניה מקורה בשטח של 17.50 מ"ר; ו-2 גגונים הצמודים לגבול המגרש והחורגים מקו בניין בהיקף 23 מ"ר (להלן: העבודות). כן נטען בכתב האישום כי העבודות בוצעו תוך סטייה מהתכנית החלה בענין מספר היחידות המותרות במגרש, אחוזי בניה וקו בניין.

2. הסדר הטיעון פורט לעיל בהכרעת הדין. מצאתי כי בהתחשב בכך שמדובר בבני משפחה אחת בקשר לאותם מקרקעין, קנסות בסך מצטבר של 24,000 ₪ בגין עבירות אלה נופלים לגדר מתחם העונש ההולם.

3. על כן אני מקבל את הסדר הטיעון ומשית על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

א. קנס בסך 12,000 ₪ לכל נאשם; הקנס ישולם ב-24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2016 ועד לפרעון בפועל. אי-ביצוע תשלום כלשהו במלואו או במועדו יעמיד את יתרת הקנס כולה לפרעון מיידי.

ב. כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות בסך 25,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

ג. מוצא בזה צו המורה לכל אחד מהנאשמים להרוס את המבנים מושא כתב האישום עד יום 28.10.2016, למעט מבנה מבין מבנים אלה לגביו יחזיקו עד אותו מועד היתר בניה כדין.

ד. הצו שבסעיף ג' לעיל יירשם בפנקסי המקרקעין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשע"ו, 28 אוקטובר 2015, במעמד הנוכחים.