בבר"ע זו מבקש המבקש לערער על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מרים דרמוני יזדי, אשר העלתה את התשלום החודשי שעל החייב לשלם במסגרת תיק איחוד שלו כמוגבל באמצעים מסכום של 4,000 ₪ לסכום של 6,000 ₪ לחודש. כב' הרשמת העלתה בהחלטה ארוכה ומפורטת תהיות רבות לענין אורח חייו של החייב ויכולתו הכלכלית. לפי ההחלטה מדובר בחייב שמתגורר בדירה רחבת ידיים הכוללת ציוד מיטלטלין שערכו רב. מדובר בחייב שהצליח לעמוד בתשלום של 4,000 ₪ ומפעיל מספר חברות בתחום הנדל"ן ומאידך טוען החייב לחוסר יכולת כלכלית.

החייב – המבקש טוען כי לא הוכח שיכולתו גדלה מאז שנקבע לו על ידי רשמת ההוצל"פ תשלום של 4,000 ₪ לחודש. עצם העובדה שהוא עמד בתשלום אינו עילה להגדלת התשלום בעוד 2,000 ₪. החייב טוען כי החלטת הרשמת נסמכה על כך שבשנת 2012 היו הכנסות גדולות לחברה שבבעלותו ואולם לטענת החייב מאז חלפו שנים ואין יותר כספים בחברות מה עוד שהתשלום של 4,000 ₪ לחודש נקבע כאשר הכנסות אילו היו ידועות וככל שחל שינוי במצב הכלכלי הרי שחל שינוי לרעה ולא שינוי לטובה, לכן לא היה מקום להגדלת התשלום.

המבקש חולק גם על קביעת כב' הרשמת שהסתמכה על הכנסה פוטנציאלית שלו ושל בת זוגו וזאת הן משום כך שאם בת זוגו תצא לעבוד היא תצטרך להוציא כספים על שמירה על הילדים והן בשל כך שגם אם יובא בחשבון פוטנציאל ההשתכרות לא ניתן להגיש לתשלום של 6,000 ₪ לחודש.

לאחר שהמבקש צירף, לפי החלטתי, את כלל הזוכים שתיקיהם כלולים בתיק האיחוד שבו ניתן צו החיוב בתשלומים, כמשיבים לבקשה, הוגשו תגובות של שני זוכים. האחד השאיר את הענין לשיקול דעת ביהמ"ש והשני התנגד לבקשה תוך שהוא טוען שמדובר במבקש שמעלים נכסים שלו ושל רעייתו, לא מוסר פרטים מדוייקים על הכנסותיו והכנסות בת זוגו ולא מוסר את כל הנתונים הרלבנטיים המאפשרים להגיע ליכולת האמיתית של המבקש. לדבריו, הנטל מוטל על המבקש ובהתאם לנתונים שמסר, החלטת כב' הרשמת סבירה ואף מקילה עם המבקש.

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ולאחר עיון בהם באתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשמת.

כידוע, התערבות בית משפט על ערעור בהחלטות רשמי ההוצל"פ הנוגעים לגובה החיוב החודשי, יעשו במשורה ורק במקרים בהם ישנה טעות בולטת ובלתי ניתנה להבנה שנעשתה על ידי כב' הרשם בהחלטתו. קביעת תשלומים הינה מומחיות של רשם ההוצל"פ וככזו לא יטה ביהמ"ש להתערב בה. בנדון דנן, נקבע סכום התשלום לאחר מספר חקירות שנערכו הן לחייב – המבקש -והן לבת זוגו. הקביעה נעשתה כאשר כב' הרשמת הביאה בחשבון את רמת חייו של המבקש, הדירה בו הוא מתגורר, החברות בהם הוא מחזיק כבעל מניות, נכסי הנדל"ן שברשות אותם חברות, הרכב שמחזיק המבקש ועוד. לא ניתן לאמר כי ישנה טעות בולטת בהחלטת כב' הרשמת ומשכך ולפי ההלכה הנוהגת, אין מקום להתערב בהחלטתה.

בשל האמור אני דוחה את בקשת הרשות לערער ומחייב את המבקש בהוצאות הזוכה מארק בליסקו (שהגיב תגובה עניינית לבר"ע) בסך 1,500 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המבקש. יתרת סכום הערובה תוחזר למבקש אלא אם יש מניעה אחרת לעשות כן.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ה, 25 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה