רקע

עניינים של שני התיקים שבכותרת, בשתי תביעות נפרדות של שני תובעים, לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר לטענתם נגרמה להם בעקבות הזמנת חבילות נופש אצל הנתבעים.

היות ומדובר בתביעות שעניינן מערכת עובדתית אחת הנובעת מנסיעה משותפת של התובעים ובני משפחותיהם לחופשה בטורקיה ולנוכח בקשת נתבעת 2 והסכמת שאר הצדדים, הוריתי על איחוד הדיון בשתי התביעות. משכך, יתייחס פסק דין זה לשתי התביעות גם כן.

לגופו של עניין, אין חולק על כך שבסוף חודש ספטמבר 2014 או בסמוך לכך, פנו התובעים אל סוכנות הנסיעות השייכת לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והזמינו באמצעותה אצל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") שתי חבילות נופש לאיסטנבול שבטורקיה. חבילות נופש אלה, לתאריכים 5.10.14-12.10.14, אמורות היו לכלול טיסות, לינה בבית מלון בדירוג 4 כוכבים וארוחות בוקר עבור התובעים ובני משפחותיהם המונות 4 נפשות בכל משפחה - 2 מבוגרים ושני ילדים.

טענות הצדדים

בעדויותיהם בבית המשפט הבהירו התובעים כי חבילות הנופש הוזמנו על ידם אצל ג'מיל שהוא אחיו של הנתבע וכי על אף שבתחילה אמר להם הלה כי "באיסטנבול לא ניתן לקחת ילדים בחדר אחד", הוא נעתר בסופו של דבר לבקשתם "שהילדים יהיו איתם בחדר נורמאלי בבית מלון נורמאלי", אמר להם ש"יארגן להם חדר מתאים" והאיץ בהם לבצע את ההזמנה "כי יש חג ואין מקומות".

יצוין כי על אף שלטענת התובעים שילם כל אחד מהם לנתבע סכום של 2,690 $, צרף רק התובע 1 קבלה על סכום זה ואילו התובע 2 צרף קבלה על סך של 1,320 או 1,370 $ (קיים תיקון בכתב על גבי הקבלה המודפסת).

ואולם, כך טוענים התובעים, בהגיעם לאיסטנבול ביום 5.10.14, הסתבר להם כי המלון בו הם שוכנו איננו מלון "Grand anka hotel" שהובטח להם על ידי ג'מיל ואשר פרטיו נבדקו על ידיהם באינטרנט והוא נראה כ"מלון מפואר 4 כוכבים" (ר' הודעת סמס של ג'מיל מיום 28.9.14 – ת/1), אלא מלון אחר בדירוג 3 כוכבים וכי החדרים שניתנו להם היו חדרים זוגיים שאין בהם מקום לילדים. התובעים הוסיפו וטענו כי בעקבות כך הם נאלצו להמתין במשך כ- 5 שעות ובסופו של דבר נכנסו לחדרים הזוגיים, קבלו מיטת ערסל לילדיהם הפעוטים ובילו את כל לילות החופשה ביחד עם ילדיהם הגדולים יותר, במיטה אחת (ר' תצלום החדרים – ת/2). התובעים טוענים כי ג'מיל שאליו הם התקשרו בבקשת עזרה, הפנה אותם אל מדריך הטיול וזה הציע להם לשלם 100 דולרים נוספים עבור כל לילה, תמורת חדרים גדולים יותר, אך הם סרבו להצעה.

את עתירתם לפיצוי כולל בסך של 15,000 ₪ לכל תובע, מסבירים התובעים בדרישה להחזר מלא של עלות החופשה שנהרסה וכדברי תובע 1: "אני שילמתי כסף עבור להנות ולא לסבול".

הנתבע מאשר כי התובעים אכן התעניינו אצלו בטיול מאורגן לטורקיה למשפחות בנות 4 נפשות הכוללות שני קטינים בכל משפחה, וטוען להגנתו כי בשוברי הטיול שנמסרו להם לאחר ששילמו בעבור חבילות הנופש (נ/1) צויינו פרטי בית המלון בו הם אמורים היו להתאכסן, וכי בהמשך הועברה תלונתם בדבר אי התאמת החדרים להזמנה לטיפולה של הנתבעת שהיא ספקית החבילה.

בעדותו בבית המשפט אמר הנתבע: "אם ג'מיל כותב בהודעה "מלון גרנד אנקה" אנחנו לא מחוייבים למלון הזה. אם מלון רוצה להחליף או לשנות הוא יכול להחליף. זה חוק... הם לא שילמו 4 אנשים בחדר... ג'מיל אמר להם שבדרך כלל בצמוד אי אפשר להכניס זוג ושני ילדים. הם הסכימו כי הילד שילם חצי ממה שהם שילמו. הם שילמו כאילו על אחד או קצת יותר.. לשאלת בית המשפט אם הסברנו להם שאם רוצים שלכל ילד תהיה מיטה צריך שני חדרים, אני אומר שג'מיל הסביר להם שבדרך כלל אין זוג ושני ילדים בצמוד. הוואוצ'ר (נ/1 – ר.ס.מ) הוא לשלושה...".

ג'מיל לא הופיע בדיון שהתקיים בפני ולשאלתי מדוע, השיב הנתבע: "לא הבאתי את ג'מיל כי אני צד שלישי. מי שצריך להיות פה זה הנתבעת...".

הנתבעת אשר לא התייצבה גם היא לדיון שהתקיים בפני (בשל מות חברו הקרוב של נציגה), טוענת בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי בירור שערכה מול המלון העלה שהתובעים, שיצאו לטיול מאורגן בטורקיה במסגרת קבוצה שכללה 42 נוסעים ומדריך, שוכנו כמו שאר הנוסעים במלון "אנטיק" המדורג ברמה של ארבעה כוכבים - הוא המלון שהוזמן עבורם מלכתחילה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות התובעים והנתבע ועיינתי בכתבי טענותיהם, בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת ובנספחים שצורפו לכתבי הטענות, כמו גם בראיות שהונחו בפני במהלך הדיון, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שיובהר להלן, ואלה הם נימוקי:

• בשובר הטיול שהונפק על ידי הנתבעת ואשר הועבר אל התובעים באמצעות הנתבע מצוין כי הוזמנו עבורם 2 חדרים ל- 3 אנשים כל אחד (2 3^RD PAX IN ROOM), בפירוט מופיעים שמותיהם של 4 מבוגרים ו- 4 ילדים ובהערה שבתחתית השובר מצוין שמו של המלון: "אנטיק".
• במייל שנשלח אל הנתבעת ממלון "אנטיק" בתשובה לשאלותיה של הראשונה ובעקבות טענות התובעים, נכתב כי בפועל שוכנה משפחתו של תובע 1 בחדר שהכיל מיטה זוגית, מיטת יחיד נוספת ועריסה לתינוק ואילו משפחתו של תובע 2 שוכנה בחדר שהכיל מיטה זוגית ומיטה נוספת.
• מנגד, בתמונות ת/2 אותן הציג בפני התובע 1 ובסרטון שהציג בפני התובע 2 נראים חדרי המלון שהם קבלו כשני חדרים זהים, קטנים וצרים, שיש בהם מיטה זוגית וערסל לתינוק בלבד. גרסת התובעים והראיות שהוצגו מטעמם להוכחתה, נשמעה לי אמיתית ומהימנה.
• ג'מיל, שהוא האדם אשר לטענת התובעים שמע מהם כי הם מעוניינים בחדרים שיתאימו לזוג עם שני ילדים בכל חדר, הבטיח כי "יסדר להם את זה" ואף נקב בשמו של מלון אחר בהודעת טקסט ששלח אליהם, לא התייצב לדיון ובמצב דברים זה לא עלה בידי הנתבע לסתור טענותיהם בהקשר זה.

ברע"א 8213/13 מרגלית ד.נ.ל בע"מ נ' זמליאק נקבע כי:

"אכן, סוכן הנסיעות אינו אחראי לכל תקלה שעלולה להתרחש במסגרת חבילת

נופש שנרכשה דרכו. עם זאת, מוטלת עליו חובה להציג נכונה את מאפייניהם

הבסיסים של מוצרי הנופש שהוא משווק, לדאוג בהקשר זה כי המידע שבידיו

בנוגע למאפינים אלה הוא מדויק ועדכני, ובהמשך לכך, לספק בפועל מוצר התואם

את מצגים אלה".

כאמור, הנתבע במקרה שבפני לא הביא את אחיו ג'מיל לעדות ואני מניחה כי לא בכדי הוא נהג

כך. בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ נקבע כי:

"כלל ידוע הוא, כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה (הניתנת לסתירה) כי אילו

הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב והסיבה לאי הבאתו היא החשש של

בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד… עד נחשב רלבנטי לגרסת בעל דין מקום

בו קיימת ציפייה הגיונית ומתבקשת בנסיבות המקרה כי בעל הדין ישמיע את העד

המסוים לשם גילוי האמת וחקר העובדות כפי שאותו בעל-דין טוען להן…"

לאור כל האמור לעיל, בהעדר ראיה שתסתור את טענות התובעים בנוגע להבטחה שהם קיבלו מג'מיל ולאור הסתירות שמצאתי בין פרטי החדרים שהוזמנו כפי שהם מופיעים בשובר הטיול (נ/1) (2 חדרים ל-3 אנשים) לבין התצלומים שהוצגו בפני מטעם התובעים (ת/2- 2 חדרים עם מיטה זוגית וערסל לתינוק) וטענות הנתבעת בשם המלון עצמו הנוגע לחדרים בהם שוכנו התובעים (חדר אחד עם מיטה זוגית, מיטת יחיד נוספת ועריסה לתינוק וחדר אחר עם מיטה זוגית ומיטה נוספת), דעתי היא כי הן הנתבע והן הנתבעת חטאו כלפי התובעים באופן המחייב אותם בפיצויים של השניים, כל אחד על פי חלקו.

לאור העובדה שטענות התובעים נוגעות לחדרי המלון בלבד ולא לשאר רכיבי החופשה ולנוכח הסכומים השונים המופיעים בקבלות שהוצגו מטעמו של כל אחד מהם (2,690 $ לתובע 1 ו- 1,320 או 1,370$ לתובע 2), הנני מחליטה לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בגין אי הנוחות ועגמת הנפש שנגרמה להם ולבני משפחותיהם כתוצאה מהפרת ההבטחה או הבטחת השווא שניתנה להם ללא בדיקה מצד ג'מיל, בסך של 1,500₪ לתובע 1 ו- 750 ₪ לתובע 2.

הנתבעת תפצה את התובעים בגין אי הנוחות ועגמת הנפש שנגרמה להם ולבני משפחותיהם כתוצאה מאי בדיקת נתוני החדרים שסופקו להם בפועל לעומת פרטי ההזמנה, בסך של 3,000 ₪ לתובע 1 ו- 1,500 ₪ לתובע 2.

כמו כן ישלמו הנתבע והנתבעת לכל אחד מהתובעים, הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשה לרשות ערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, ט"ו ניסן תשע"ה, 04 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.