1. בפני תביעה בגין נזק שנגרם לרכב התובע ע"ס 7,927 ₪.

2. המדובר בתאונת שרשרת שהתרחשה סמוך למחסום חיזמה. רכב התובע היה, בעת קרות התאונה, הרכב הראשון, כאשר מאחוריו נעים, על פי סדר, רכב הנתבעת 1, רכב הנתבעת 2 ורכב הנתבעת 3.

3. הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984.

4. ראשית, קובע אני כי התביעה מתקבלת במלואה. באשר לאחריות לתאונה קובע אני כי מלוא האחריות לתאונה נשוא הדיון מונח על כתפיה של הנתבעת 3, והיא האחראית הבלעדית לפיצוי בעבור הנזקים שנגרמו בעקבותיה.

5. ניסיונה של הנתבעת 3 להראות כאילו הרגישו הנהגים ברכבים הקדמיים יותר ממכה אחת לא צלח, זאת כאשר עלו העדים אחד אחרי השני ותיארו תחושה של מכה אחת, ואף לא אחד מהם מאשר באופן ודאי כי הרגיש מכה נוספת במהלך התאונה.

באשר לטענות שהעלתה הנתבעת 3 בעניין מוקד הנזק הקדמי ברכבו של הנתבע 2 – הרי שלאור עלות החלפים הגבוהה של החלקים שניזוקו ולאור הימצאותם במקום של מכלוליו המרכזיים של הרכב, הרי שאין בכך ללמד דבר באשר לנסיבות התאונה עצמה, ובטח שלא די בכך להוכיח כי רכב הנתבע 2 הוא שפגע ראשון ברכב שלפניו ולא נהדף.

6. הנתבעת 3 תשלם לתובע סך של 7,927 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת 3 לתובע הוצאות משפט ( אגרה ושכר העדים כפי שפסק) ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

סכום זה יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 נדחית ללא צו להוצאות למעט שכר העדים כפי שנפסק בפרוטוקול.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.