בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 3.5.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכבו של מר אודי מרשלי שהיה מבוטח אצל הנתבעת.

התובעת עותרת לסכום של 24,073 ₪. סכום זה מורכב מההפרש בין דרישת התובעת לפיצוי בסכום 83,834 ₪ לבין הסכום ששולם לה בפועל 64,876 ₪ (19,635 ₪). כמו כן, התובעת עותרת להחזר ריבית על מימון ביניים בסכום של 4,438 ₪ מתוך טענה שאילו שולמו לה כספי התביעה מיד לאחר הגשת התביעה, הייתה יכולה למכור את הרכב ולא לשלם הוצאות ריבית.

המחלוקת בין בעלי הדין מתמקדת בטענת הנתבעת שיש לייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 15%.

בכתב ההגנה של הנתבעת נאמר:

"הנתבעת תטען כי עת שנהג הרכב נכנס לצומת הגיחה התובעת במהירות ובפראות ופגעה ברכב הנתבעת. לפיכך לתובעת אשם תורם בגין התאונה נשוא התביעה".

אולם, מר מרשלי שנהג ברכב שמבוטח על ידי הנתבעת לא היה יכול לתמוך בגרסה זו כלל וכלל. נהפוך הוא, והעיד מר מרשלי:

"התקרבתי לצומת. הצומת לא הייתה מוארת ולא שמתי לב לתמרור עצור. נכנסתי לתוך הצומת שאני לא עוצר. הרכב משמאל הגיח מצד שמאל ופגע בי... אינני יכול להגיד במה היא אשמה" (עמ' 2 שורות 24-25).

עדותה של התובעת הייתה שהיא לא נסעה במהירות. כאשר התקרבה לצומת, היא התכוונה להמשיך ישר והרכב של מר מרשלי הגיע מצד ימין שלה בלי לעצור, על אף שיש לו תמרור עצור משני צידי הכביש.

בסיכומיו נציג הנתבעת טען שמדובר בהתנגשות בעוצמה רבה אשר גרם נזק מהותי לשני כלי הרכב לכן התובעת נסעה במהירות. באשר לדברי מר מרשלי שאין הוא יודע במה התובעת אשמה, מר סיני טען שאין לתפוס את מר מרשלי באמרה זו מכיוון שהוא לא מבין בהלכות של רשלנות תורמת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. כללית, קיבלתי את גרסת התובעת לגבי התאונה. למעשה גרסתה מקבלת תמיכה מדברי מר מרשלי. יש לציין, והדבר לא מקבל ביטוי בפרוטוקול, כי כאשר בית המשפט שאל את מר מרשלי במה התובעת תרמה לתאונה ובמה התנהלותה לא הייתה תקינה, לא היה יכול להשיב כלל לשאלה ובסופו של דבר השיב "אינני יכול להגיד במה היא אשמה".

2. מצב שבו נהג מתקרב לצומת, מתעלם מתמרור עצור כאילו לא קיים ומגיע לאמצע הצומת ומתנגש עם רכב כשהוא בתוך הצומת, הוא לבד האחראי לתאונה בצומת ואין לייחס לתובעת כל תרומה לקרות התאונה.

3. באשר לנזקי התובעת: לא הוכחו בפניי טענותיה לגבי הוצאות הריבית.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 19,635 ₪ ועוד 750 ₪ הוצאות הדיון. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, על הנתבעת לשלם הוצאות העד בסכום של 350 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ה, 08 יוני 2015, בהעדר הצדדים.