16 אפריל 2015

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.10.14 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת נכויות זמניות לתקופה שבין 1/12 ועד 12/13 ונכות צמיתה בשיעור 56% החל מ- 1.8.14 (להלן: ההחלטה).

2. במסגרת דיון שהתקיים בתיק בפני כב' הרשמת שגית דרוקר בתאריך 14.4.15, הסכימה ב"כ המשיב לפנים משורת הדין ובהמלצת ביה"ד להחזיר עניינה של המערערת לוועדה לאור העובדה כי למערערת נקבעה נכות צמיתה בגין מצב אחרי כריתת בלוטת התירואיד אשר הומרה לנכות זמנית מבלי שהוועדה נימקה קביעתה בענין האמור ובשים לב לעובדה כי מדובר בנכות צמיתה, על מנת שתבחן קביעתה בשנית בענין האמור וככל שתסבור הוועדה כי יש מקום להותיר את החלטתה על כנה, תזהיר את המערערת ותאפשר לה לטעון בענין האמור ותנמק החלטתה בענין האמור.

כמו כן הוסכם בין הצדדים, כי הוועדה תבחן תלונות המערערת לענין כאבי ראש לרבות מסמכים של ד"ר הירש אירנה בענין האמור ובאם יש מקום לבחון הענקת נכות בגין האמור.

זאת ועוד, הוסכם בין הצדדים, כי הוועדה תבחן את תלונות המערערת והמסמכים המתייחסים לרדימות באזור האוקסיפיטלי כאמור במסמכים של ד"ר הירש ממרפאות כאב המאוחר שבהם מיום 3.4.14 ותקבע האם יש מקום לקבוע נכות נפרדת בגין האמור.

בשים לב לעובדה, כי קיים מסמך מבית חולים בני ציון מתאריך 19.3.14, אותו מצטטת הועדה במסגרת ישיבתה מיום 21.8.14 ובמסגרתו מצויין כי המערערת סובלת מטחורים פנימיים כאשר הוועדה העניקה נכות בגין גסטריטיס לפי פריט ליקוי 12(3)א'1 תבהיר הוועדה בגין פריט הליקוי שנבחר על ידה מתייחס גם לנושא הטחורים הפנימיים מהם סובלת המערערת, במידה ולאו תשקול הענקת פריט ליקוי בהתאם.

3. הנושא היחיד שנותר במחלוקת בין הצדדים כעולה מפרוטוקול הדיון הוא הנושא האורולוגי כאשר לטענת ב"כ המערערת היה על הוועדה לבחון התאמת פריט ליקוי 22(9)ה' העוסק בהתקפים תכופים ללא קשר לזיהום כאשר כעולה מהמסמכים הרפואיים המערערת אושפזה בשנת 2014 ארבע פעמים בגין, בין היתר, ריסוק אבנים והוצאת תומכן. מהמסמכים שהציגה המערערת בפני הוועדה עולה תכיפות במתן שתן והיה מקום להעניק נכות וזאת במאובחן מהאבנים בכליות.

מנגד טענה ב"כ המשיב כי השאלה אם למערערת התקפים או זיהומים הינה קביעה רפואית ומכל מקום המסמכים הרפואיים אליהם הפנתה המערערת אינם תומכים בכך, שניים מתוך האשפוזים להם טוענת המערערת הינם בשל הליך אלקטיבי של ריסוק אבני כליות מימין ולאחר מכן משמאל, פניה נוספת לבית החולים בגין הכנסת תומכן קיימת פניה אחת ויחידה בגין חשד לזיהום שנשלל.

בנסיבות אלה אין ולא נטען לקיומם של התקפים עם או בלי זיהום או הפרעה הידרו-מכנית כפי שנדרש בפריט הליקוי לו טוענת המערערת. לפיכך ומיושם פריט ליקוי התואם מצב של אבני כליות דו צדדיות עם התקפים נדירים הרי שפריט הליקוי מתאר נכונה את מצבה של המערערת .

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור גם בנקודה היחידה שנותרה במחלוקת בין הצדדים - הנושא האורלוגי.

7. אכן כטענת ב"כ המשיב השאלה אם המערערת סובלת מהתקפים או זיהומים היא שאלה שברפואה שמן הדין כי רופא ישיב עליה ובאופן המאפשר התחקות אחר קביעת המומחה המובן אף למי שאינו בקיא ברזי הרפואה. בענייננו לאור העובדה כי אין מחלוקת שהמערערת אושפזה מספר פעמים בשנה נתונה בשל פעולות רפואיות שונות כאשר לטענת המערערת בפני האורולוג המומחה בפניו נבדקה טענה לכאבים בלתי פוסקים מן הדין כי המומחה האורלוג יבחן באם מדובר בהתקפים העונים על דרישות האמור בפריט הליקוי 22 (9) ה כטענת ב"כ המערערת.

8. בתאריך 29.9.14, נבדקה המערערת על ידי האורולוג ד"ר בולקיאר אשר שמע את תלונות המערערת ובא כוחו שציינו כי למערערת היה סטנד בשל אבנים בכליות כחודש ימים שגרם להתרחבות שלפוחית השתן ועל כן סובלת המערערת מבריחת שתן ומכאבים כל הזמן. במסגרת ממצאי בדיקתו (סעיף ו') מציין המומחה כי מדובר בסיפור של מחלת אבנים בשתי הכליות לאחרונה עברה הכנסת תומכן לכליה הימנית עקב חסימה וכאבים ובהמשך עברה ריסוק אבנים באותה כליה וכי לפני מספר שבועות הוצא התומכן. עוד הוסיף המומחה כי המערערת ממשיכה להתלונן על כאבים אשר ככל הנראה קשורים לפליטת אבנים קטנות. בדיקת אולטרסאונד הראתה פירורי אבנים בשתי הכליות ללא הרחבת הכליות, בבדיקה שביצע המומחה נמצאה רגישות קלה עד בינונית במישוש של שתי המותניים והוסיף כי במכתבים מהמחלקה האורולוגית של בית חולים בני ציון לא צויין דבר על בריחת שתן. בשים לב לאמור התאים המומחה בעניינה של המערערת פריט ליקוי 22(9)ד' המקנה 20% נכות בגין אבנים בשתי כליות ללא הרחבתן. הוועדה מתכנסת בישיבתה המסכמת ב- 30.10.14 ומחליטה לאמץ חוות דעת האורולוג לרבות מסקנותיו וקובעת למערערת נכות בהתאם לאמור בחוות הדעת.

9. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). בענייננו כאמור קביעת הוועדה שאימצה את חוות דעת האורולוג הקובע למערערת נכות לפי פריט ליקוי 22 (9) ד' בשונה מ-22(9) ה' אינה נהירה דיה ואינה מאפשרת התחקות אחר קביעת המומחה אותה אימצה הוועדה.

10. עולה מחוות דעת המומחה אותו אימצה הוועדה במסגרתה קביעתה שהמומחה היה ער לעובדה כי המערערת אושפזה מספר פעמים והתלוננה על כאבים בלתי פוסקים ואף ציין זאת אם כי לא ניתן להתחקות אחר קביעת המומחה באשר לקביעת פריט הליקוי ובאם נבחן על ידו פריט ליקוי נוסף בהתייחס לתדירות האשפוזים וההתקפים היעדר הבהרת האמור מצדיק גם הוא החזרת ענינה של המערערת למומחה האורולוג לשם הבהרת קביעתו ופריט הליקוי שנקבע על ידו.

11. לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן:

א. עניינה של המערערת יוחזר תחילה לאורולוג על מנת שיבהיר באם יש מקום להתאים בעניינה של המערערת פריט ליקוי 22 (9) ה' ויתייחס לשאלת תדירות ההתקפים בעניינה של המערערת. לאחר קבלת חוו"ד האורולוג תתכנס הוועדה ותתיחס לחוו"ד ותבהיר עמדתה ביחס לחוות הדעת.

ב. כמו כן, תבהיר הוועדה לאור העובדה כי למערערת נקבעה נכות צמיתה בגין מצב אחרי כריתת בלוטת התירואיד אשר הומרה לנכות זמנית מבלי שהוועדה נימקה קביעתה בענין האמור ובשים לב לעובדה כי מדובר בנכות צמיתה, תבחן הוועדה קביעתה בשנית בענין האמור וככל שתסבור כי יש מקום להותיר את החלטתה על כנה, תזהיר את המערערת ותאפשר לה לטעון בענין האמור ותנמק החלטתה בענין האמור.

ג. הוועדה תבחן תלונות המערערת לענין כאבי ראש לרבות מסמכים של ד"ר הירש אירנה בענין האמור ותקבע באם יש מקום לבחון הענקת נכות בגין האמור.

ד. הוועדה תבחן את תלונות המערערת והמסמכים המתייחסים לרדימות באזור האוקסיפיטלי כאמור במסמכים של ד"ר הירש ממרפאות כאב המאוחר שבהם מיום 3.4.14 ותקבע האם יש מקום לקבוע נכות נפרדת בגין האמור.

בשים לב לעובדה כי קיים מסמך מבית חולים בני ציון מתאריך 19.3.14, אותו מצטטת הועדה במסגרת ישיבתה מיום 21.8.14 ובמסגרתו מצויין כי המערערת סובלת מטחורים פנימיים כאשר הוועדה העניקה נכות בגין גסטריטיס לפי פריט ליקוי 12(3)א'1 תבהיר הוועדה באם פריט הליקוי שנבחר על ידה מתייחס גם לנושא הטחורים הפנימיים מהם סובלת המערערת, במידה ולאו תשקול הענקת פריט ליקוי בהתאם.

12. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

13. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ה, (16 אפריל 2015), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.