בעניין: גילוי מסמכים, מחיקת כותרת, רשות להתגונן, מחיקה על הסף

1. ביום 7/12/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר בנוגע למיסים עירוניים ותשלומים שונים עבור חמישה נכסים אשר פורטו בסעיף 3 לתביעה בסך כולל של 94,813 ₪. לכתב התביעה צורפו תדפיסי יתרות למשלם בנוגע לחמשת הנכסים נשוא התביעה. מהתדפיסים עולה כי מדובר בבית עסק למכירת נרגילה ובארבע דירות מגורים. יוער כי בתדפיס היתרות למשלם הנושא את מס' ת.ז. של הנתבע 1, מופיעים למעשה ששה נכסים, כאשר לגבי נכס אחד , דירת מגורים ברח' החרוב 20 ו' בתרשיחא, אין חוב. הפירוט המופיע בתדפיס שכותרתו יתרות לפיזי מתייחס רק לאחד מחמשת הנכסים נשוא התביעה שמספרו הפיזי 93710. מהפירוט הזה נראה לכאורה כי מדובר בעיקר בחובות ארנונה לשנים 2008 עד 2013 וכן בחיובי ארנונה לשנים קודמות אשר הוגדרו כחובות מסופקים. כמו-כן צורף לתביעה מכתב התראה מיום 23/10/14 אשר אינו מוסיף על הפירוט המצוי בתביעה עצמה.

2. ביום 22/12/14 הוגשה הבקשה שבפניי. הנתבעים מבקשים להורות לתובעת להעביר להם את המסמכים הרלבנטיים על פיהם נערך תחשיב החוב לרבות תשריטים בדבר מדידת שטחי הנכס. כמו-כן מבוקש לסלק על הסף את התביעה בכל הנוגע לתקופות המתייחסות לחיוב ארנונה לפני מועד מתן צו הכינוס כנגד הנתבע 1 אשר ניתן ביום 2/4/12. בנוסף מבוקש למחוק את כותרת התביעה ולחילופין ליתן לנתבעים רשות להתגונן.

3. עובדות הבקשה נתמכות בתצהירו של הנתבע 1 ובתצהירה של הנתבעת 2. הנתבע טוען כי הוא מחזיק רק בדירת מגורים אחת במעלות תרשיחא בה הוא מתגורר עם בני משפחתו. הנתבע לא מציין במפורש היכן מצויה אותה דירה. הנתבע טוען כי המציא את צו הכינוס למחלקת הגבייה של התובעת מיום 17/6/12 כפי שעולה מחותמת דואר נכנס המוטבעת על העתק ההחלטה, אשר צורף לבקשה. הנתבע טוען כי זמן רב לפני קבלת מכתב ההתראה מב"כ התובעת, פנה למחלקת הגבייה וערך חישוב עם פקיד הגבייה לפיו חובו בגין ארנונה לבית הוא 7,735 ₪ והחוב בגין ארנונה לעסק אותו סגר עם הנתבע בעקבות צו הכינוס הינו 25,195 ש"ח. הנתבע טוען כי באותה פגישה סוכם כי יתרת החוב בגין ארנונה לבית תסולק בתשלום חודשי בסך של 2,000 ש"ח בנוסף לתשלום החודשי השוטף. הנתבע טוען כי שילם במסגרת הסכמה זו 5,500 ש"ח ונותר חייב כ – 2,200 ₪. הנתבע טוען כי לאחר קבלת מכתב ההתראה פנה למחלקת הגבייה ונאמר לו על ידי פקיד הגבייה כי המכתב נשלח אליו בטעות והדבר יתוקן. הנתבע מלין על כך שלא ברור מדוע עליו לשלם ארנונה חודשית בגין עסק שלא ניהל ולא ברור מהי תקופת החיוב בארנונה. נטען כי ככל הנראה התובעת מבקשת לחייב אותו בתשלומי יתר בגין חוב שנוצר לפני צו הכינוס.

4. חרף אורכה מוסכמת להגשת תגובה אשר ניתנה לתובעת בהחלטתי מיום 21/1/15, לא הוגשה תגובה עד עצם היום הזה. יצוין כי בסעיף 3 של הבקשה להארכת מועד, הודיע ב"כ התובעת כי התובעת שוקדת על מציאתם ואיסופם של מסמכים רלבנטיים.

5. לאחר עיון בתביעה ובבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק על הסף את התביעה כנגד הנתבע 1 בכל הנוגע לחיובים המתייחסים לתקופה עד מתן צו הכינוס, דהיינו עד 2/4/12. מדובר ברכיבי תביעה שאמורים להתברר במסגרת תיק הפש"ר של הנתבע 1 ולא היה מקום לתבוע אותם במסגרת תביעה זו. כך בפרט, נוכח העובדה כי צו הכינוס הומצא לתובעת עוד ביום 17/6/12. אני מורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן לאור האמור לעיל לא יאוחר מיום 18/4/15.

6. על בסיס החומר המצוי בתיק, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה. העובדה כי אין צורך בהסכם בכתב כדי להגיש תביעה של רשות מקומית נגד אזרחים, אין משמעותה כי ניתן להגיש תביעה שכזו מבלי שברור מכתב התביעה עצמו מה הם הנכסים נשוא החוב, מהם רכיבי החוב ומהי תקופת החיוב. במקרה שלפניי לא ברור מכתב התביעה מהם מרכיבי החוב ומהי תקופת החיוב .

7. לאור האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את הבקשה לסילוק התביעה על הסף כמפורט בסעיף 5 של החלטה זו ומקבל את הבקשה למחיקת כותרת כמפורט בסעיף 6 של החלטה זו. לאור תוצאת ההחלטה ונימוקיה אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ה, 08 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה