<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד שועאע מנצור

ב"כ המשיבה עו"ד סיגל אורבך-סולומון

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור. היריעה כאן היא מאוד מצומצמת. האם יש בשל"צ בהיקף כזה או אחר להיות תחליף לעבודות שירות. אני מפנה לעמ' 4 לגזר הדין, שם בית המשפט סורק בש' 5, מצטט. זו עמדת המדינה בהליך דלמטה. בית המשפט בעצמו ממשיך וכותב בש' 13 ונותן חשיבות לכך שהנאשם לא ביצע את הגניבה בעצמו והגניבה הוחזרה לבעליה. בית המשפט לא נותן את המשקל לכל הנתונים שהוא מנה, שעה שעמדת התביעה ללכת לאפיק השיקומי. בית המשפט עצמו מונה את כל הנתונים לקולא, ומגיע למסקנה. יש כאן דבר שבית המשפט התעלם ממנו, שעמדת התביעה ששלחה אותו לתסקיר ובהתחשבות בהליך השיקומי, אפשר להגיע למסקנה ש-150 עבודות של"צ, ואפשר גם להוסיף לזה. אבל בין התסקיר המוסכם, והסטייה הגורפת מההמלצה שלו, בכך טעה בית המשפט. יש כאן נקודה חשובה מאוד, ולא בכדי פתחתי בשאלת היקף שעות השל"צ עד כמה יכול לבטא עונש קונקרטי. אנחנו מדברים על בחור שבית משפט עצמו קורא לו בגיר צעיר. מפרנס יחיד, אב למשפחה שבקושי חיה מהיד לפה. לשלוח אותו לעבודות שירות זה להפוך את המשפחה לנזקקת. האם אפשר להוסיף עוד שעות של"צ על ההמלצה של שירות המבחן כדי לאזן בגין הגמול להרתעה. יכול להיות שהעניין של 5 חודשים מבטאים נכונה בעבירות כאלה ואחרות, על אף ההתחשבות של בית המשפט הוא היה צריך לקחת בחשבון את המצב הכלכלי, ואולי להוסיף לו עוד 100 שעות של"צ. אבל לשלוח אותו לעבודות שירות זה לנתק אותו מכל הכנסה כלכלית.

ב"כ המשיבה: אני מגישה את הר"פ של הנאשם. ניתן לראות שכבר יש לו הרשעות בעבירות של התפרצות לרכב וגניבה, ובית המשפט כבר בא לקראתו בעבר, מצטטת. בית משפט לא ידע, ובערכאת הערעור אני יכולה לציין, שגם הוגש נגדו כתב אישום שאני מגישה לבית משפט, בעבירות של סחר בחומרים מסוכנים, זה עבירה מיום 7.7.14, ימים ספורים לפני גזר הדין בתיק שלנו. בעוד התיק שלנו מתנהל, ומבקשים להביא לידי ביטוי את הנסיבות החמורות שלו, הוגש כתב האישום. חברי צודק, התביעה טענה למתחם של 12-24 חודשים, אבל הסכימה לחרוג מהמתחם ושיוטל עונש בעבודות שירות, וזהו, עד כאן.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 62067-12-12 (בית משפט השלום בנתניה) בעבירות של התפרצות למקום מגורים בצוותא עם אחר, ונידון ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות ול-8 חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בעבודות שירות וב"כ המערער עותר לקבל את המלצת שירות המבחן בפני בית משפט קמא להטיל על המערער לבצע 150 שעות של"צ או יותר מכך ולהעמיד אותו לפיקוח שירות המבחן.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער ומצביעה על עברו הפלילי בגין עבירות דומות.

עיון בגזר הדין של בית המשפט קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה, ובצדק, למעשיהו של המערער אשר פרץ ביחד עם אחר לחדר במלון וגנב ממנו מכשיר טלוויזיה, רכושו של המתגורר בחדר.

אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את הפגיעה הקשה הנגרמת מעבירות רכוש כפי שעבר המערער, אשר פוגעות בזכות הקניין של בעל הרכוש, בשלוות נפשו ובביטחונו האישי.

בית משפט קמא לא התעלם כלל ועיקר מהאמור בתסקיר שירות המבחן כפי שהובא בסעיף 2 לגזר הדין, וכן התחשב לקולא בכל נסיבות חייו של המערער, בתיקון כתב האישום לקולא, בהודאתו של המערער, בכך שהוא עצמו לא ביצע את הגניבה, בכך שהפריצה הייתה לדירה במלון ולא לבית פרטי, והטלוויזיה הוחזרה לבעליה. כך התחשב גם בית המשפט קמא בגילו של המערער, שהיה כבן 18 בזמן ביצוע העבירה, ובמצבו המשפחתי, אך לחומרה לקח בחשבון, ובצדק, את עברו הפלילי של המערער.

בית המשפט קמא לא התעלם מהדרך השיקומית שעבר המערער, מחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ונתן הזדמנות למערער להשלים את הליך השיקום בכך שלא הטיל עליו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, כפי שמן הראויה היה להטיל עליו אלמלא הנסיבות המקלות ואלמלא ההליך השיקומי שהחל בו.

לאור כל האמור לעיל, מתחם העונש שנקבע על ידי בית משפט קמא הולם את נסיבות ביצוע המעשה, והחריגה ממנו הביאה לביטוי את הליך השיקום שבו החל המערער ואת הנסיבות לקולא.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' שבט תשע"ה, 25/01/2015 במעמד הנוכחים.