<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד אברהם ג'אן

ב"כ המשיבה עו"ד נטלי חגי

פרוטוקול

ב"כ המערער:

ישנו מסמך רפואי הקשור למועד ביצוע העבירה, שלא הוצג בבית משפט קמא, בעצם בית המשפט בגזר הדין מתייחס לזה, והוא מוצג כאן לראשונה, יש כאן בהחלט נסיבה שיש להתחשב בה. נמסר על ידי המערער שהשוטר הבין את הנסיבות בל ביצוע העבירה שהוא כאמור הודה בה. השוטר אפשר לו לעזוב את המקום על מנת לסייע לאמו, והדוח נשלח אליו בדואר, בד"כ שוטרים לא עושים זאת ורק בנסיבות יוצאות דופן.

לעניין המערער, הוא בן 27 לומד בכולל בישיבה, אשתו גננת בבית, אביו פועל כעובד ניקיון, אמו עם אירוע מוחי 100 אחוז, נמצאת בבית לוינשטיין.

הוא ביקש להישפט כדי להביא את הנסיבות, אותה נסיבה מובאת בפני בית משפט בדמות אסמכתא. מה שהוא אומר בבית משפט קמא לא נתמך באסמכתאות.

המערער הודה בעבירה, השוטר שחרר אותו, כב' השופטת אוספלד אומרת שעיינה במסמך.

בפי המערער טענה גם בדבר הדברים שנאמרו לו ע"י התובעת בדיון בבית משפט קמא, לאורם הצטייד באישור.

ב"כ המשיבה:

בנסיבות בהן טוען המערער באשר לדברי התובעת ומאחר ולא עלה בידי ליצור קשר עם התובעת.

כרגע אצא לנסות ליצור קשר עם עו"ד ענת ברנע שהייתה נוכחת בדיון בבית משפט קמא.

• לאחר הפסקה –

ב"כ המשיבה:

אני שוחחתי עם התובעת שהייתה בדיון, אינה זוכרת את התיק במפורש, היא ציינה שמה שהם אמרו מצוין בפרוטוקול, יחד עם זאת לפנים משורת הדין ולאחר שהוצג המסמך ולאחר שהוצג הקושי הכלכלי, שתשלום הקנס יהווה על המערער איזשהו קושי כלכלי, ולפנים משורת הדין נוכל להציע החלפה / המרה של רכיב הקנס לרכיב של פסילה למשך שבועיים. שוחחתי עם ב"כ המערער, המערער מבחינתנו אינו יכול להסכים לפסילה, מאחר שלדבריו מסיע את אמו לטיפולים שונים, לכל האמור לעיל, ותוך שגם ככה ניסינו לבוא לקראת המערער, להפחתה של הקנס לא נסכים. אני מבינה שמכלול השיקולים נכללו על ידי בית משפט קמא.

הטיעון של המערער הוא כזה שירד לשול שקיבל שיחה מאחותו שאמו נמצאת במצב נפשי קשה (בוכה), והוא מיהר אליה מתוך מצב שפחד שהמצב הרגשי יביא לאירוע מוחי נוסף.

יודגש כי לא נטען בפני בית משפט קמא וגם לא פה, כי המערער מיהר לבית החולים לוינשטיין, על כן גם שמשמעות המסמך שהוגש עכשיו מיום 26.11 לא ברורה לי. עוד אציין שכאשר בית משפט קמא מתייחס לאישור הרפואי שלא תואם בתאריך את יום ביצוע העבירה, הוא גם אומר באותה נשימה שהוא כלל את מכלול השיקולים שאחות של המערער התקשרה.

הענישה של בית משפט קמא ראויה לחלוטין ולא חורגת משום מתמחם. בית משפט קמא הפחית מהקנס המינימלי, כל הטענות הובאו בפני בית משפט קמא והוא החליט כפי שהחליט.

הצענו למערער להמיר את הקנס בפסילה, הצעתנו לא נענתה, נבקש לדחות את הערעור.

ב"כ המערער:

מקריאת גזר הדין עולה כי בית משפט קמא רצה לתת משקל משמעותי למסמך הרפואי אותו החזיק הנאשם במועד גזר הדין, אלא שאותו מסמך שהוצג לבית משפט קמא לא תמך בטיעוני הנאשם, מדובר היה במסמך שלא עדכני ליום ביצוע העבירה. רוצה לומר שמכאן ניתן להבין כאילו בית משפט קמא היה מעיין במסמך שהוצג לבית המשפט לראשונה, כי אז סביר להניח שבית המשפט היה מפחית יותר, דהיינו יותר מ-50 ₪. מכאן אנו מבינים שיש סמכות לבית משפט קמא, אותו מסמך שהוצג לראשונה בערכאת הערעור, ניתן להבין ממנו כי אמו של המערער אושפזה באותו יום בבית החולים, דהיינו ב- 26.11.13, במסמך לא מופיעה השעה. יחד עם זאת בהודעת הערעור אנחנו למדים כי המערער קיבל הודעת טלפונית על כך שאמו לא במיטבה, ולאור מצבה הרפואי העולה והמדרדר, ניתן להבין שמדובר בנסיבות מורכבות ולא פשוטות שמאפשרות לבית המשפט לסטות מהעונש כפי שבית משפט עשה. אנו לא אומרים שבית המשפט קמא טעה, אבל אנו סבורים שאם הוא היה מעניין במסמך שהוצג כאן, הוא היה מפחית בצורה משמעותית מהעונש.

אני לא ייצגתי את המערער בבימ"ש קמא, אני יכול להניח שאם העתירה של התביעה הייתה קנס סביר להניח שהדברים נאמרו שלא לפרוטוקול לגבי מצבו הכלכלי. אציין שמדובר במערער בן 27 נשוי ואב לתינוקת בת שנתיים, הוא לומד בכולל משכורתו מינימלית, מצבה הרפואי של אמו קשה ביותר, הוא מסייע לה ונדרש לסייע לה. אביו עובד בעבודת ניקיון כפועל ניקיון, אנו נבקש לפנים משורת הדין להתחשב ככל שניתן במערער.

עברו של המערער בסה"כ תקין.

ניתן להחמיר ברכיב ענישה צופה פני עתיד, של פסילה על תנאי מדובר בהרתעת המערער.

ב"כ הצדדים:

בשלב זה ולאור ניסיון לגבש מתווה מאוזן, ותוך שמודגש כי בית משפט קמא לא טעה בגזר דינו, ובנסיבותיו הספציפיות של המערער, בהגשת המסמך שלא הונח לפתחו של בית משפט קמא, הגענו לכלל הסכמה על פיה סכום הקנס יופחת ל-500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם בתוך 7 ימים, וכן תושת פסלה על תנאי של חודשיים לבל יעבור המערער במשך שנתיים את העבירה בה הורשע.

נבקש כי בית המשפט ייתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.

<#7#>

פסק דין

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים דלעיל.

יהיה על המערער לשלם קנס בסך של 500 ₪ בתוך 7 ימים, שאחרת יהיה עליו לרצות 5 ימי מאסר תמורתו.

כמו כן, תושת על המערער פסילה על תנאי של חודשיים לבל יעבור במשך שנתיים את העבירה בה הורשע.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ה, 08/02/2015 במעמד הנוכחים.