נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אורית קליינפלד

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד איהאב ג'לג'ולי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 382(א) לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן הרקע לכתב האישום הנו סכסוך בין המתלונן, שהינו בעל זיכיון להפעלת הקיוסק בבי"ס "אל חיכמה" בטייבה, לבין הנאשם ,המפעיל קיוסק נייד מחוץ לכותלי בית הספר.

על פי האישום הראשון, ביום 18.1.14 התקשר הנאשם ממכשיר טלפון נייד למכשיר נייד של המתלונן ואיים עליו בפגיעה בגופו באומרו "אל תתקרב לבית הספר, אתה תראה מה אני אעשה".

על פי האישום השני, ביום 9.2.14 קרא הנאשם אשר שהה מחוץ לחצר בי"ס למתלונן שייגש אליו. משסירב המתלונן לענות לקריאת הנאשם ולגשת לעברו, נכנס הנאשם יחד עם אחר, קטין, לבית הספר, והשניים התקרבו לעבר המתלונן שניסה לברוח בתגובה לכך.

בהמשך, עת תפס הקטין את המתלונן בזרועותיו –הכה הנאשם את המתלונן באמצעות קרש בגופו וגרם לו לחבלות של ממש בדמות שפשוף וסימן אדום בראש, פצע עם דם בכף היד וסימנים בירך ובגוף.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע בגינו ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו.

לעניין העונש- המאשימה תעתור לענישה של 8 חודשי מאסר בפועל, וב"כ הנאשם יטען למאסר על דרך של עבודות שירות ברף הנמוך.

3. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 11.5.16 עולה כי הוא כבן 46, נשוי ואב ל-8 ילדים בגילאי חצי שנה עד 18, בעל השכלה של 11 שנות לימוד.

תקופה ממושכת אינו עובד על רקע מצבו הבריאותי ירוד, כשממסמך רפואי שהציג מרופא המשפחה עולה כי סובל ממגוון בעיות רפואיות - ביניהן סוכרת, לחץ דם גבוה, ובעיות אורתופדיות המקשות על תפקודו בחיי היומיום. בנסיבות אלה, מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי.

הנאשם הינו השמיני מבין 9 אחים ואחיות ממשפחת מוצאו בגילאי 44-62, תאר תפקודם כתקין, ושלל מעורבותם בעבריינות.

אביו נפטר עוד בהיותו פעוט ואמו עקרת בית. על רקע זה עזב את הלימודים וסייע בפרנסת הבית.

אשתו כבת 41, בבעלותה קיוסק באחד מבתי הספר בעיר טייבה, ומתאר את הקשר עמה ועם ילדיו כקרוב ומשמעותי.

מגיליון רישומו הפלילי עולה כי בשנות ה-90 הורשע בעבירת אלימות שהתיישנה, ובגינה אף נדון לעונש מאסר בפועל.

בשנת 2010 הופנה לשירות לאחר שהורשע בעבירות תעבורה, ואז התרשם השירות כי הוא מגלה הבנה ביחס להתנהגותו העבריינית, כשהוא נוהג בזמן פסילה, ללא פוליסת ביטוח ועם רישיון נהיגה שפקע תוקפו, ובא בהמלצה שיקומית של ביצוע צו של"צ.

בימ"ש אימץ המלצת השירות והשית עליו בין היתר צו של"צ אותו ביצע הנאשם כנדרש.

ביחס לעבירות הנוכחיות- הנאשם מסר כי הרקע לביצוען הינו סכסוך קשה במכרז להפעלת קיוסק באחד מבי"ס בטייבה.

במהלך השיחה הדגיש את תפיסתו כי נעשה לו עוול בכל הקשור להליך המכרז, וכי בתחילה זכה בסיוע קרוב משפחתו בזיכיון, אולם בהמשך, ועל רקע מעורבות המתלונן שהתמודד נגדו- בוטלה זכייתו.

כתוצאה מכך, השקעתו הכספית ירדה לטמיון, והוא הפסיד סכומי כסף רבים, התקשה לשלוט בהתנהגותו ואיים על המתלונן כמתואר בכתב האישום.

לגבי האישום השני- התקשה לקחת אחריות על ביצוע העבירה ושלל כי הכה את המתלונן עם קרש כמתואר.

מהערכת השירות עולה כי הנאשם מנסה לצמצם ממידת הבעייתיות וחומרת הסכסוך בינו לבין המתלונן, ולהערכתם- חלק מדבריו היו מגמתיים מתוך מאמץ להציג תמונה חיובית ביחס למצבו.

על גורמי הסיכון בעניינו - מנה השירות את העובדה כי ריצה בעבר מאסר בפועל בגין עבירת אלימות, קיומו של תיק מב"ד בעניינו, ההתרשמות כי העבירות בוצעו באופן מתוכנן תוך הסלמת התנהגותו, קושי לקחת אחריות על האישום השני, הגעתו עם אחר והכאת המתלונן עם קרש.

כל אלה עלולים להצביע על התנהלות עבריינית, שחלק ממנה הינו פתרון קונפליקטים באמצעים כוחניים.

בנוסף, עמדתו המצמצמת של הנאשם, ואי בהירות לגבי מצב הסכסוך ביניהם כיום –אף הם משמשים גורמים לסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו.

על גורמי סיכוי לשיקום - מנה השירות את הרשעתו הקודמת משנות ה-90, ללא הרשעות נוספות מאז לחובתו, וכן אי ביצוע עבירות נוספות מאז האירוע דנן.

משיחות עם הנאשם, התרשם השירות מעמדותיו הנוקשות, כשלהבנתו אינו זקוק לטיפול בנוגע לאלימות, ואינו תופס עצמו כמי שעשוי להשתמש באלימות כפתרון להתמודדות עם קשיים וקונפליקטים.

נוכח האמור, כמו גם קשייו לקחת אחריות על האלימות שנקט כלפי המתלונן - מעריך השירות כי היעילות בהמשך הקשר עם השירות תהיה נמוכה, ועל כן לא באים בהמלצה על צו מבחן.

בנוסף, נוכח חומרת העבירות והקושי להודות באישום השני, סבור השירות כי אין מקום לענישה שיקומית בדרך של צו של"צ.

על כן אין השירות בא בהמלצה שיקומית בעניינו.

הנאשם תאר חשש מהאפשרות כי יוטל עליו מאסר לריצוי בפועל בעיקר נוכח בעיותיו הרפואיות, והעובדה כי הוא ומשפחתו מתמודדים עם מצב כלכלי קשה, שקשור בין היתר לדבריו לעובדה כי עד לביטול זכייתו במרכז השקיע כספים רבים במזנון.

הנאשם הציג בפני השירות צו כינוס לנכסיו ומכתב מהמחלקה לשירותים חברתיים בטייבה מיום 1.2.12 ממנה עולה כי הנאשם ומשפחתו היו מוכרים דאז במשך תקופה של חצי שנה על רקע מצבם הכלכלי הקשה.

במסגרת האבחון פנה השירות למחלקה לשירותים חברתיים בטייבה ונמסר מהם כי הנאשם ומשפחתו לא פנו אליהם בתקופה האחרונה בבקשה לסיוע ולעזרה.

הנאשם הדגיש כי כיום עיקר נטל הפרנסה מונח על כתפי אשתו העובדת במזנון שבבעלותה, ובמידה וייגזר עליו עונש מאסר אזי תתקשה להתמודד עם פרנסת הבית וגידול הילדים , כשהתינוק הקטן הינו בן חצי שנה.

בנסיבות אלה, המליץ השירות על ענישה מוחשית וקונקרטית שתחדד לנאשם את חומרת העבירות ,הפגיעה במתלונן ואחריותו להן, תוך מתן משקל לנסיבותיו האישיות הנ"ל.

4. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 15.5.16 (צ"ל 16.5.16- נ.ב) עולה כי הנאשם הביע הסכמתו לביצוע עבודות שירות ושובץ במוסד "רוחמה" בכפר סבא החל מיום 23.6.16.

ממסמכים רפואיים בעניינו כמו גם שיחה עמו ושאלון רפואי שמילא עולה כי יכול לעבודת בעבודות במגבלות של הרמת משאות כבדים, ללא עבודה בגובה, וללא עבודה בשמש.

שולל טיפול או מחלה פסיכיאטרים, כיום או בעבר, ושולל מחלות כרוניות.

מעמדת משטרת ישראל עולה כי אין התנגדות להעסקתו בעבודות שירות.

5. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 1970, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כתב האישום נסוב על סכסוך שעניינו זיכיון להפעלת קיוסק בבית ספר בטייבה. המתלונן לא זכה בזיכיון בעוד הנאשם הוא זה שמפעיל את הקיוסק.

במסגרת ראיות לעונש הוגשו תמונות של המתלונן.

לחובתו של הנאשם הרשעה אחת ישנה בעבירות אלימות חמורות אשר בגינן נידון ל- 32 חודשי מאסר.

התסקיר בעניינו מעלה כי שירות המבחן אינו מגיע בהמלצה שיקומית בעניינו, ואינו סבור כי יש מקום לענישה שיקומית, אלא לענישה מוחשית וקונקרטית, נוכח תפיסתו את עצמו, גורמי הסיכון בעניינו והעדר אחריותו לעבירה באישום השני.

לאור האמור, הענישה הראויה היא כזו הכוללת רכיב מאסר של ממש בן 8 חודשים וענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

יש לתת את הדעת לערכים אשר נפגעו ממעשיו של הנאשם, הן בטחונו, שלמות גופו ונפשו של המתלונן. מדובר באירוע מסלים, המתחיל באיומים ומסתיים באלימות קשה.

מתחם העונש נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות לבין 18 חודשי מאסר.

יש להתחשב בתיקון כתב אישום לקולא, לקיחת אחריות, אם כי בסייגים המפורטים בתסקיר - ולגזור דינו בתוך המתחם, כשאין בתסקיר נימוקים או סיבות לסטייה לקולא.

בת"פ 59211-03-14 -ניתן גז"ד בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה, שם הובאו מתחמי ענישה אשר הולמים את הענישה הראויה דנן.

ברע"פ 7734/12 –הושתו 11 חודשי מאסר בפועל נוכח חומרת האלימות.

בע"פ 4891/12 - דובר בנאשם צעיר ללא הרשעות קודמות ותסקירים עם המלצות חיוביות.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם מאסר בפועל בן 8 חודשים לצד ענישה נלווית.

מאידך- טען ב"כ הנאשם לעונש כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, וכתב האישום תוקן לקולא על פי חומר הראיות.

המתלונן, אדם דתי אדוק, המקלקל את דעותיהם של ילדי בית הספר, מביא אותם ומסית אותם לא להיכנס לשטח בית הספר. הנאשם אמר לו כמה פעמים כי הוא פולש ומסיג גבול, והוא באמונתו ובידיו רוצה בכוחנות להשריש אותה לילדי בית הספר.

על שירות המבחן היה לפנות ולשוחח עם המתלונן, להשיג את עמדתו, אך לא עשה כן.

הנאשם נקלע למצב כלכלי גרוע.

הנאשם התלונן בפני מנהל בי"ס על התנהלותו של המתלונן עם הילדים בבי"ס, ולוועד ההורים, לפיה הוא בא לקלקל את דעותיהם של הילדים, מגבש להם קבוצות, ולוקח אותם למסגדים.

למרות האמור בתסקיר, הנאשם מקבל אחריות, מודה ואפילו מגלה אמפתיה למתלונן.

בפני השירות הנאשם מגולל את הרקע לסכסוך, על הזכייה במכרז.

הנאשם מביע חשש מלהיכנס לכלא, והוא לא עבריין. הוא מנסה לשמור על יציבות תעסוקתית, הרשעותיו הקודמות הן לפני 23 שנים, והוא אב למשפחה.

המכה של המתלונן היא בעיקר כתוצאה מנפילתו מהגדר, ולא מעבר.

הנאשם הודה ברגע הראשון ומתחרט על המעשים, וגם אם תושת ענישה קונקרטית - שתבוצע בעבודות שירות.

לגבי הפיצוי – הנאשם בהליך פש"ר, תומך בשני ילדים שהם סטודנטים בבית ברל, ולכן מבוקש כי העונש ימוצה בעבודות שירות ללא פיצוי.

הנאשם הוסיף כי הוא מצר ומצטער מאד על המקרה, ולוקח עליו אחריות.

ביום האירוע איבד עשתונות בעטיו של המכרז בו זכה בתחילה, ביחד עם אשתו וגיסו, ולאחר מכן נלקח מהם. יש לו תיק פשיטת רגל, אליו צורפה גם אשתו, זאת לאחר ששיקים רבים שחילקו טרם המרכז- חזרו בהעדר כיסוי.

מצבם הכלכלי גרוע, שניים מילדיו לומדים בבי"ס, ויש לו עוד ששה ילדים בבית, כשכל הנטל הכלכלי עליו. למרות שהשכונה בה מתגורר קשה, הצליח להוציא את ילדיו לדרך טובה ולא לפשע ועבריינות.

6. דיון ומסקנות

בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק, בהתאם לעקרון ההלימה המנחה בקביעת מתחם העונש ההולם - על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הנאשם פגע במעשיו בערכים חברתיים מוגנים שעניינם ההגנה על בטחונו האישי של הפרט, שלמות גופו, כבודו ושלוות נפשו.

מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה כי העבירות בוצעו על רקע סכסוך בין הנאשם למתלונן בגין זיכיון להפעלת קיוסק בשטח בי"ס "אל חיכמה" בטייבה.

מכתב האישום המתוקן עולה כי מדובר בשני אירועים, בטווח זמן של כשלושה שבועות זה מזה, שהסלימו מאיומים - לאלימות פיזית מצד הנאשם כלפי המתלונן.

באירוע הראשון- איים הנאשם על המתלונן בפגיעה בגופו באומרו "אל תתקרב לבית הספר, אתה תראה מה אני אעשה".

באירוע השני- תקף הנאשם ביחד עם קטין אחר את הנאשם בכך שבעת שהקטין תפס את המתלונן בזרועותיו –הכה אותו הנאשם באמצעות קרש בגופו, וגרם לו לחבלות של ממש בדמות שפשוף וסימן אדום בראש, פצע עם דם בכף היד וסימנים בירך ובגוף, כפי שמעידות תמונות החבלות על גופו של המתלונן שהוגשו בתיק (סעיף 40ט(א)(4) לחוק).

למותר לציין כי חלקו של הנאשם בתקיפת הנאשם הינו מרכזי ודומיננטי, ואופן התרחשות האירוע מעידה אף על תכנון מוקדם, מקום בו ניסה לקרוא למתלונן אליו אל מחוץ לבית הספר, ורק משסרב- נכנס לתחומי בי"ס באמצעות קטין, וביחד עמו- הכה את המתלונן, והחבלות בגופו משמעותיות (סעיפים 40ט(א)(1) ו(2) לחוק).

בחינת חומרת העבירות ונסיבות ביצוען כמו גם מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מתוות מתחם עונש הולם בנסיבות אלה הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות - לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

מנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות עולה כי הנאשם בשנות ה-40 לחייו שעל רקע התדרדרות במצבו הבריאותי אינו עובד כיום, ונתמך ע"י קצבה מביטוח לאומי.

מרישומו הפלילי עולה כי בעברו הרחוק הרשעה בגין עבירות אלימות, אולם זו התיישנה זה מכבר ואף עתידה להימחק בעוד כחודשיים, הגם שריצה בעטיה מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח (סעיף 40יא(11) לחוק).

התסקיר בעניינו שלילי, וממנו עולה כי עמדתו בפני השירות הייתה מצמצמת לגבי מידת הבעייתיות וחומרת הסכסוך עם המתלונן, וההתרשמות היא כי דבריו היו מגמתיים, וכי התאמץ להציג תמונה חיובית ביחס למצבו.

משיחות עם הנאשם, התרשם השירות מעמדותיו הנוקשות, כשלהבנתו אינו זקוק לטיפול בנוגע לאלימות, ואינו תופס עצמו כמי שעשוי להשתמש באלימות כפתרון להתמודדות עם קשיים וקונפליקטים.

בנוסף, השירות מנה גורמי סיכון רבים בעניינו, ובכלל זה- את העובדה כי ריצה בעבר מאסר בפועל בגין עבירת אלימות, ההתרשמות כי העבירות דנן בוצעו באופן מתוכנן תוך הסלמה בהתנהגותו, הגעתו עם אחר למקום והכאת המתלונן עם קרש, כאשר יש בכל אלה כדי להצביע על התנהלות עבריינית, שחלק ממנה הינו פתרון קונפליקטים באמצעים כוחניים.

עמדתו המצמצמת של הנאשם ואי בהירות לגבי מצב הסכסוך בינו לבין המתלונן כיום אף היא מהווה גורם המגביר את הסיכון הנשקף ממנו להישנות התנהגות אלימה מצדו.

עם זאת, השירות מנה גורמי סיכוי לשיקומו של הנאשם, ובכלל זה - הרשעתו הקודמת משנות ה-90, ללא הרשעות נוספות מאז לחובתו, וכן אי ביצוע עבירות נוספות מאז האירוע דנן.

בנסיבות אלה, המליץ השירות על ענישה מוחשית וקונקרטית שתחדד לנאשם את חומרת העבירות ,הפגיעה במתלונן ואחריותו להן, תוך מתן משקל לנסיבותיו האישיות.

עם זאת, אין להתעלם מכך כי בנסיבות אלה הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, חסך זמן שיפוטי רב ויקר, והגם שבפני השירות התקשה בלקיחת אחריות לגבי אירוע נשוא האישום השני – הרי שבפני בימ"ש הביע צער וחרטה על המעשים, הודה ולקח עליהם אחריות (סעיפים 40יא(4) ו-(6) לחוק).

בנוסף, בנסיבות אלה, השתכנתי כי נכון וצודק להקל עם הנאשם בשל נסיבותיו והאישיות ולהשית עונשו ברף הנמוך של מתחם הענישה הנ"ל.

לא זו בלבד כי מצבו הבריאותי של הנאשם הינו רעוע, וסובל ממגוון מחלות ובכלל זה סוכרת, לחץ דם גבוה, וכיו"ב, אלא שנסיבות האירועים מלמדות כי מדובר בכאלו שאינם מאפיינים את אורח חייו של הנאשם בשני העשורים האחרונים, והתנהגותו זו- הינה חריגה על רקע ספציפי בו ירדו לטמיון מאמציו לזכות במכרז לזיכיון להפעלת קיוסק בבי"ס, באופן שהותיר אותו בחובות כבדים, ובעוגמת נפש מרובה.

לעניין הפיצוי- הגם שבעבירות אלה בעיקר ראוי שתושת ענישה בעלת רכיב כספי בצדן בשל אופיין, הרי שבנסיבות אלה התרשמתי כי מצבו הכלכלי של הנאשם הינו בכי רע, הוא מצוי בהליך פשיטת רגל, אינו עובד בשל בעיות בריאותיות, וידו אינה משגת.

על כן מצאתי כי יש להקל עמו אף ברכיב הכספי של גזר הדין.

7. לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 6 חודשים שיומר וירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה, החל מיום 23.6.16.

על הנאשם להתייצב במועד תחילת העבודות בשעה 08.00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, ברמלה.

1. מאסר מותנה בן 7 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות או איומים.
2. פיצוי ע"ס 500 ש"ח שישולם למתלונן עד ליום 1.10.16.

8. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

9. עותק גז"ד ישלח באופן מיידי לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ו, 22 יוני 2016, במעמד הנוכחים.