רקע כללי

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הלנת תושב זר לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 (להלן: "החוק") והעסקת תושב זר שלא כדין- עבירה לפי סעיף 12א (ב) לחוק.
2. כנטען בכתב האישום, במשך 5 ימים עובר ליום 7.8.14 העסיק הנאשם המשמש בעל מוסך "ע.מ.הקסמי" בכפר קאסם את תושבי האזור שפרטיהם מופיעים בכתב האישום, בעבודות של ניקוי כלי רכב והלינם בקרוואן שבמתחם המוסך (להלן: "העובדים").
3. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, שהתמקדו בעיקר בשאלת החיפוש שנערך בעסקו של הנאשם. בסוגיות אלו אפנה בהרחבה להכרעת דיני, אך אציין כי דחיתי טענה זו ומצאתי שנערך במקום חיפוש כדין.
4. זהו המקום לציין שהנאשם הודה במיוחס לו כבר בחקירת המשטרה, הסביר כי היה זקוק לידיים עובדות בשל עומס עבודה, ואף בחר שלא להעיד במסגרת פרשת ההגנה. משום כך, מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה לקבלת תסקיר בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

1. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בן 56, נשוי ואב לארבעה ילדים, בעל מוסך לפחחות רכב. הנאשם חסר השכלה ואינו יודע קרוא וכתוב. מדובר באדם מתפקד, הנוטל אחריות על מעשיו ומביע חרטה כנה. שירות המבחין המליץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף 250 שעות שיהיה בו כדי להקטין הסיכון להישנות העבירות.

תמצית טיעוני הצדדים

1. המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד רווה, עמדה בטיעוניה על חומרת העבירות בגינן הורשע הנאשם והאינטרסים החברתיים המוגנים. עוד הוסיף שלנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת, משנת 2003, בעבירה דומה, בגינה ביצע 6 חודשי עבודות שירות, וכי הנאשם בחר לנהל הוכחות בתיק זה, ולא חסך מזמנו של בית המשפט. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה וסבור שיש להטיל על הנאשם, שהעסיק מספר תושבי אזור והלינם, מאסר בפועל שניתן לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס מכביד. הוגשו אסמכתאות פסיקה.
2. ב"כ הנאשם, עו"ד שגיא רייכמן, עתרה לאימוץ המלצת שירות המבחן לצד ענישה כלכלית משמעותית. לשיטתה, הנאשם נטל אחריות על מעשיו למן הרגע הראשון והביע חרטה. עוד הוסיפה, שהנאשם מנהל שנים רבות מוסך פעיל וגדול, ולמעט מקרה נוסף לפני שנים רבות, מקפיד מאד על העסקת עובדים בעלי אישור. ב"כ הנאשם הפנתה לחלוף הזמן, לנסיבות הנאשם ולטיבו והגישה מסמך המלמד על כך שתורם לקהילה (נ/2).
3. הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו.

דיון והכרעה

1. על פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין יש לקבוע את העונש ההולם את מעשה העבירה בהתאם לעיקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה. לאחר מכן, בתוך מתחם העונש ההולם יש לגזור את העונש המתאים לנאשם בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי.
2. הנאשם העסיק והלין תושבי אזור ממניעים כלכליים. מעשיו פגעו פגיעה מוחשית בערכים חברתיים המוגנים ובראשם בריבונות המדינה וזכותה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. בית המשפט העליון קבע לא פעם כי חטאם של המעסיקים או המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראה ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15)); "כבר נקבע" – בעניין עבירות אלו- "כי לאור תכליתן הבטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען- ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה- עונש מאסר בפועל, מבלי שתינתן האפשרות להמירו בעבודות שירות" (רע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל, מיום 24.03.11).
3. אין צורך להכביר מילים באשר למשאבים המרובים שהציבור נדרש להפנות לשם פיקוח ולשם אכיפת החוק למניעת כניסת בלתי מורשים לתחומי המדינה, וזאת לשם הגנה על בטחונה.
4. עדות ליחס המחמיר והכבדת הענישה ביחס למעסיקים ומלינים, ניתן למצוא בשינויים שהוכנסו במסגרת תיקון 26 לחוק, לפני מספר חודשים. כך נופל עניינו של הנאשם, שהעסיק שלושה תושבי אזור, למספר ימים, והלינם בעסקו לגדר כל שלוש החלופות שנקבעו לביצוע עבירות אלו בנסיבות מחמירות (ראו חלופות סעיף 12ב3 לחוק- 'הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות': ס"ק (א)(1) דן בהלנה או העסקה של שני תושבים זרים ויותר; ס"ק (א)(2)- בהעסקתם למשך יומיים רצופים או יותר, וס"ק (א)(3) -בהלנת תושב זר במטרה להעסיקו) לצד חלופות אלו, נקבע כפל עונש חמור של ארבע שנות מאסר.
5. אכן, מעשיו של הנאשם בוצעו טרם כניסת סעיפי החוק לתוקף, ואף טרם ההסלמה במצב הביטחוני, אך יש מקום ליתן משקל לכוונת המחוקק ולמסר הבלתי מתפשר שעולה מן התיקונים לחוק, ולפיו יש לדון בחומרה מעסיקים בדמותו של הנאשם.

יפים לענייננו, דברי בית המשפט בפרשת אבו-סאלם (רע"פ 3674/04 אבו סאלם

נ' מדינת ישראל), אשר, לצערנו, עדיין לא נס ליחם:

"טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה בעבירות נושא הדיון ברוח הלכת ח'טיב. מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, העסקתם והלנתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי ההרתעה- הרתעת היחיד והרתעת הרבים- עדיין שיקולים הם מהמעלה הראשונה" (שם, פסקה 12).

1. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות ועד מספר חודשי מאסר בפועל , לצד ענישה נלווית. ראו לדוגמא: רע"פ 8191/06 קריספי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מח' מרכז) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (מיום 18.10.14).

עוד ראו, עפ"ג 8146-03-09 (מח' מרכז) מדינת ישראל נ' יורם קדמי (מיום 7.7.09), המזכיר את המקרה שבפניי. שם התקבל ערעור המדינה בעניינו של נאשם שהורשע בהעסקת שני שוהים בלתי חוקיים והלנתם, ונדון למאסר על תנאי וקנס. בית המשפט הבהיר, כי הבעת חרטה, כמו גם ניהול אורח חיים תקין, אינם נימוקים לקולא המהווים "נימוקים חריגים המצדיקים אי הטלת עונש מאסר בפועל, ולו לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, שכן מרבית המעסיקים והמלינים שוהים בלתי חוקיים הם אנשים נורמטיביים, ומרביתם גם מודים שכן השוהים הבלתי חוקיים נתפסים במחיצתם, בין כלנים ובין כעובדים". בית המשפט החמיר עונשו של הנאשם וגזר עליו 30 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות.

1. אמנם ישנם מקרים בהם מסתפק בית המשפט בענישה הכוללת מאסר על תנאי וצו של"צ (ראו: רע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל (18.8.11); ת"פ 41179-05-10 (שלום כ"ס) מדינת ישראל נ' סולטאני). עם זאת הוצגו במקרים אלו נסיבות מיוחדות הן ביחס למעשה (העסקה קצרה של מספר שעות, רקע מיוחד להעסקה) או ביחס לעושה (העדר עבר, מצב בריאותי קשה, נושא תפקיד ציבורי).

נסיבות הנאשם

יש ליתן את הדעת לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא בנאשם עצמו:

1. הנאשם אמנם בעל עבר פלילי, אך הרשעתו הרלוונטית ישנה. מדובר בנאשם בן 56, בעל מוסך משגשג (ראה גם עדות בנו כעד הגנה במסגרת הליך ההוכחות).
2. כמו-כן, התרשמתי שאכן הנאשם למד את לקחו ומקפיד בהעסקת עובדים בעלי אישור. מתסקיר שירות המבחן, כמו גם מדברי באת כוחו, עולה שסובל מבעיות רפואיות שונות אך עובד ואף תורם לקהילה.
3. אכן הנאשם בחר לנהל הוכחות בתיקו, ובית המשפט הקדיש לסוגיות המשפטיות שעלו במסגרת שמיעת הראיות, זמן לא מבוטל. עם זאת, אני מקבלת טיעוניה של ב"כ הנאשם שאין לזקוף החלטתו זו לחובתו.
4. על כן מצאתי למקם עונשו ברף התחתון של טווח הענישה ולגזור עליו עבודות שירות לתקופה קצרה לצד הטלת קנס וענישה נלווית.
5. בתוך כך, התקבלה החלטת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם אינו כשיר לבצע העבודות מחמת מצבו הרפואי. במצב דברים זה, משאיני סבורה שיש מקום במקרה שלפניי להורות על שליחתו למאסר ממש, מצאתי לשנות מהחלטתי, לאמץ המלצת שירות המבחן ולהכביד בענישה כלכלית מוחשית.

סוף דבר

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי בן 4 חודשים , לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
2. קנס כספי בסך 15,000 ₪, או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים, הראשון החל מיום 1.1.17.
3. צו של"צ בהיקף של 250 שעות במסגרת עירית כפר קאסם. הנאשם יבצע העבודות במשך שנה מהמועד שייקבע ע"י שירות המבחן.
4. מובהר לנאשם כי אי ביצוע עבודות השל"צ כנדרש, עלול להוביל להפקעתן וגזירת עונש אחר תחתן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד מוטי חבה, הנאשם וב"כ עו"ד נעמה שגיא רייכמן.