<#1#>

נוכחים:

נציג המבקשת: רס"מ חן אוזן

ב"כ החשוד: עו"ד יהונתן שרמן

החשוד הובא על ידי הליווי

הדיון מתורגם לשפה האנגלית באמצעות הסנגור

פרוטוקול

נציג המבקשת:

חוזר על הבקשה. מגיש הצהרת תובע.

נציג המבקשת משיב לשאלות ב"כ החשוד:

ש. האם נכון שהשלמת החקירה שנתבקשה לפני שלושה ימים הייתה חקירת החשודה בשפתה?

ת. כן. לא אותר מתורגמן והיא נחקרה לאנגלית.

ש. האם ניתן לחשודה בסוף החקירה אתמול לצלצל למאן דהוא ולהודיע שהיא עצורה?

ת. היא ביקשה בתחילת החקירה לדבר עם עורך דין.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה ומבקש להיעתר לה.

ב"כ החשוד מסכם:

ב- 8/12/14 הוגשה בקשה להארכת מעצרה של החשודה בחמישה ימים תמימים להשלמות חקירה, כבר אז ידענו שהתיק עבר בפרקליטות והיחידה החוקרת סברה שהחקירה בסיומה. ההגנה ביקשה לשחרר ובית המשפט נאות לבקשה זו. על החלטה זו ערערה המדינה וביהמ"ש המחוזי קבע שבשל "השלמת חקירה דחופה שאי אפשר לבצעה אלא כחשודה עצורה, החלטת השחרור המיידית איננה במקום". בית המשפט המחוזי האריך את המעצר בשלושה ימים בלבד, כאשר החלטת השחרור הראשונית הייתה למשך 4 ימים. חברי בהגינותו מאשר שאותה השלמת חקירה דחופה הייתה הוראת הפרקליטה המלווה לחקור את החשודה בשפתה. פעולה זו לא נעשתה. החשודה נחקרה שוב בשפה האנגלית. עתה מתבקשת הארכת המעצר למשך 5 ימים. סעיף 17ד מורה לנו כי ברגע שמסתיימת החקירה ישוחרר החשוד, על אחת כמה וכמה שהן מהחלטת ביהמ"ש הנכבד קמא בתיק זה, והן בהחלטת ביהמ"ש של הערר, על שצריך לעשות הוא לסיים את החקירה בעניינה של החשודה. בחשש הוא הימלטות הוא חשש שתמיד ניתן לאיין אותו בהחלטת שחרור מתאימה. מעצר בית מלא ומוחלט יכול להתאים גם במקרה זה. המדובר באשה לא צעירה, נטולת עבר פלילי מכל סוג שהוא, מצויה בארץ 6 שנים תמימות, מטפלת במתלוננת הספציפי 3 שנים וחצי. לכן נכון לדעתי, ליתן החלטת שחרור כבר עתה. פעם נוספת, המשטרה חרף התרעמותי בדיון הקודם לא אפשרה לחשודה גישה לטלפון הנייד שלה על מנת להודיע למאן דהוא שהיא עצורה. לו היו עושים כן, ניתן היה להביא ערב לאולם על מנת שיחתום עליה.

<#2#>

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרה של החשודה לאחר שהוגשה הצהרת תובע בהתאם להוראות סעיף 17(ד) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

בהגשת הצהרת תובע אין כדי לשלול את הצורך בבחינת האפשרות לשחרור החשודה בערובה ובתנאים, הגם שבכוונת התביעה להגיש כתב אישום נגד החשודה בגין תיק החקירה דנא ולבקש את הארכת מעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין – בהתחשב בטיב העבירות, התשתית הראייתית, עילות המעצר והשלב הדיוני של ההליך – יש מקום להיעתר לבקשה, אם גם באופן חלקי.

בהחלטה קודמת, הוריתי על שחרורה של החשודה בתנאים, מכיוון שסברתי כי ניתן לצמצם את במסוכנות ואת חשש ההימלטות בחלופת מעצר. החלטה זו נהפכה בערר בביהמ"ש המחוזי, כאשר ביהמ"ש המחוזי קובע כי קיימות במקרה זה גם עילת מסוכנות וגם עילת חשש הימלטות, שלא ניתן לצמצמן בחלופת מעצר בשלב זה. לאור החלטת ביהמ"ש המחוזי, סבורני כי טרם שקילת שחרורה של החשודה לחלופת מעצר, יש לערוך בדיקת מקצועית לחלופה המוצעת.

לפיכך אני מורה בזה על הארכת מעצרה של החשודה עד ליום 12/12/14 בשעה 10:00.

על שלטונות בית המעצר לאפשר לחשודה ביצוע חמש שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים. יש לאפשר לחשודה גישה למכשיר הטלפון הנייד שלה על מנת לשלוף מספרי טלפון מהזיכרון טלפונים נחוצים.

למועד הדיון הבא, תזמן המשכירות מתורגמן לשפה האנגלית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ה, 10/12/2014 במעמד הנוכחים.